ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 4: ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא › פיסקה 18 (לח ע"א)

כשברא הקבה עולם נטל יצחק ואברהם ויעקב לקימו כי מעולם המה

שמיני · ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא · מאמר 4 · פיסקה 18 · דף לח ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳, דְּכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, נָטַל יִצְחָק וּבָרָא בֵּיהּ עָלְמָא. חָמָא דְּלָא יָכִיל לְמֵיקָם בִּלְחוֹדוֹי, נָטַל אַבְרָהָם וְקִיֵּים בֵּיהּ עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם, אַל תִּקְרֵי בְּהִבָּרְאָם, אֶלָּא בְּאַבְרָהָם. חָמָא דְּבַעְיָין קִיּוּמָא יַתִּיר, נָטַל לְיַעֲקֹב, וְשָׁתַף לֵיהּ בְּיִצְחָק, וְקִיֵּים עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳. וְעַל דָּא, בְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב אִתְקַיָּים עָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ ׳כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, נָטַל אֶת יִצְחָק וְקִיֵּם בּוֹ אֶת הָעוֹלָם. רָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד לְבַדּוֹ, נָטַל אֶת אַבְרָהָם וְהֶעֱמִיד בּוֹ אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) - בְּהִבָּרְאָם, אַל תִּקְרֵי בְּהִבָּרְאָם אֶלָּא בְּאַבְרָהָם. רָאָה שֶׁצְּרִיכִים יוֹתֵר קִיּוּם, לָקַח אֶת יַעֲקֹב וְשִׁתֵּף אוֹתוֹ עִם יִצְחָק, וְקִיֵּם אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם׳ - וְעַל זֶה בְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ - ׳כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳כי מעולם המה׳, דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא, נטל יצחק וברא ביה עלמא. חמא דלא יכיל למיקם בלחודוי, נטל אברהם וקיים ביה עלמא. הדא הוא דכתיב, ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ (בראשית ב, ד) בהבראם, אל תקרי בהבראם, אלא באברהם. חמא דבעיין קיומא יתיר, נטל ליעקב, ושתף ליה ביצחק, וקיים עלמא. הדא הוא דכתיב ׳ביום עשות יהו"ה אלהים ארץ ושמים׳. ועל דא, באברהם ויעקב אתקיים עלמא. ובגין כך ׳כי מעולם המה׳.

התרגום: דבר אחר ׳כי מעולם המה׳, שכשברא הקב"ה את העולם, נטל את יצחק וקים בו את העולם. ראה שלא יכול לעמד לבדו, נטל את אברהם והעמיד בו את העולם. זהו שכתוב ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ (בראשית ב, ד) - בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא באברהם. ראה שצריכים יותר קיום, לקח את יעקב ושתף אותו עם יצחק, וקים את העולם. זהו שכתוב ׳ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים׳ - ועל זה באברהם ויעקב התקים העולם. ומשום כך - ׳כי מעולם המה׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: דכד ברא קב"ה עלמא פי' כשברא א"ס ב"ה העולמות: נטל יצחק. פי' שם ב"ן נטל אברהם וכו'. פי' שם מ"ה בסוד מתחילה ברא הקב"ה את העולם במד"הד שהוא שם ב"ן ולבסוף שיתף עמו מדר"ח שהוא שם מ"ה כמ"ש הרב ז"ל: נטל ליעקב. פי' הוא חיבור מ"ה וב"ן…

אור החמה: ד"א כי מעולם המה פי' כי מבריאת וקיום העולם הם כי לילא האבות לא נתקיים העול' ובזה יתורץ באופן אחר מה שלא הוזכר יצחק כאן הוא כי תחלה העולם נברא בזכות יצחק במדת הגבורה ולכן בכל מעשה בראשית נזכר שם אלי"ם לבדו ולפי שראה הקב"ה שאין…

הסולם: ד״א, כי מעולם המה: כי כשברא העולם לקח את יצחק וברא את העולם, דהיינו שברא העולם במדת הדין, ראה שאין הדין יכול לעמוד בלבדו, לקח אברהם, שהוא חסד, וקיים עמו את העולם. זה שכתוב, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. אל תקרי בהבראם אלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: