מי שלא שומר נפשו ממאכל ומשתה נדבק במקום אחר טמא ומטמא עצמו
שמיני · זאת החיה אשר תאכלו - סוד סימני הטהרה ועשרה כתרי טמאה כנגד מהימנותא · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף מא ע"א
לשון הזוהר
וְכָל זִמְנָא דְּלָאו אִינּוּן נַטְרִין נַפְשַׁיְיהוּ וְגַרְמַיְיהוּ מִמֵּיכְלָא וּמִשְׁתְּיָּא, יִתְדַבְּקוּן בַּאֲתַר אָחֳרָא מִסְאֲבָא, לְאִסְתַּאֲבָא בְּהוּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל׳, מִכָּל ודַּאי, דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. ׳מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ׳ - בְּגִין דְּהַאי מֵיכְלָא דְּהַאי בְּהֵמָה אִשְׁתְּכַח דַּכְיָא, וְלָא יְסָאַב לְכוּ, יְהֵא לְכוּ חוּלָקָא בִּשְׁמִי, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ.
תרגום
וְכָל זְמַן שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת נַפְשָׁם וְאֶת עַצְמָם מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, הֵם יִדָּבְקוּ בְּמָקוֹם אַחֵר טָמֵא לְהִטָּמֵא בָהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳זֹּאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל׳ (ויקרא יא, ב) - מִכָּל וַדַּאי, שֶׁהוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְהִדָּבֵק בּוֹ. ׳מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ׳ - מִשּׁוּם שֶׁהָאֹכֶל שֶׁל הַבְּהֵמָה הַזּוֹ נִמְצָא טָהוֹר, וְלֹא יְטַמֵּא אֶתְכֶם, וְיִהְיֶה לָכֶם חֵלֶק בִּשְׁמִי לְהִדָּבֵק בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל זמנא דלאו אינון נטרין נפשייהו וגרמייהו ממיכלא ומשתיא, יתדבקון באתר אחרא מסאבא, לאסתאבא בהו. ובגין כך כתיב, ׳זאת החיה אשר תאכלו מכל׳, מכל ודאי, דאיהו רזא דשמא קדישא, לאתדבקא ביה. ׳מכל הבהמה אשר על הארץ׳ - בגין דהאי מיכלא דהאי בהמה אשתכח דכיא, ולא יסאב לכו, יהא לכו חולקא בשמי, לאתדבקא ביה.
התרגום: וכל זמן שאינם שומרים את נפשם ואת עצמם ממאכל ומשתה, הם ידבקו במקום אחר טמא להטמא בהם. ומשום כך כתוב, ׳זאת החיה אשר תאכלו מכל׳ (ויקרא יא, ב) - מכל ודאי, שהוא סוד השם הקדוש להדבק בו. ׳מכל הבהמה אשר על הארץ׳ - משום שהאכל של הבהמה הזו נמצא טהור, ולא יטמא אתכם, ויהיה לכם חלק בשמי להדבק בו.
מן המפרשים
אור יקר: הבהמה אשר על הארץ מלכות ,(ולא) ]ו[ תחתיה כל המינים טובים ורעים שהיא שולטת על הכל אמנם אתם.
הסולם: וכל זמנא דלאו וכו׳: וכל זמן שאינם שומרים עצמם וגופם ממאכל ומשתה, יתדבקו במקום אחר הטמא, להטמא בהם. ומשום זה כתוב, זאת החיה אשר תאכלו מכל, מכל, ודאי שהוא סוד השם הקדוש להתדבק בו. כי מכל רומז על היסוד שנקרא כל, שממנו סוד הדבקות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: