אוהב ימים לראות טוב - ישמר פיו ולשונו ממאכל ומדבור המרחיקים מהחיים
שמיני · זאת החיה אשר תאכלו - סוד סימני הטהרה ועשרה כתרי טמאה כנגד מהימנותא · מאמר 14 · פיסקה 3 · דף מא ע"א
לשון הזוהר
׳אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׳ - מַאן יָמִים. אֶלָּא דָּא הוּא שְׁמָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דַּאֲחִידָא בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִקְרוּן יְמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, יְמֵי הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, עַל הָאָרֶץ וַדַּאי. מַאן דְּבָעֵי חַיִּים דִּלְעֵילָּא, לְמֶהֱוִי לֵיהּ חוּלָקָא בְּהוּ. וּמַאן דְּבָעֵי יוֹמִין עִלָּאִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ וּלְרַחֲמָא לְהוּ. יִנְטַר פּוּמֵיהּ מִכֹּלָּא, יִנְטַר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, יִנְטַר פּוּמֵיהּ מִמֵּיכְלָא וּמִמִּשְׁתְּיָא, דִּמְסָאֵב לְנַפְשָׁא, וּמְרַחָקָא לְבַּר נָשׁ מֵאִינּוּן חַיִּין וּמֵאִינּוּן יוֹמִין, וְיִנְטַר (ס"א פומיה ולישניה) לִישָׁנֵיהּ מִמִּלִּין בִּישִׁין, דְּלָא יִסְתְּאַב בְּהוּ, וְיִתְרְחַק מִנַּיְיהוּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהוּ.
תרגום
׳אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׳ (תהלים לד, יג) - מִי הַיָּמִים? אֶלָּא זֶהוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאוֹחֵז בְּאוֹתָם יָמִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁנִּקְרְאוּ יְמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. יְמֵי הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, עַל הָאָרֶץ וַדַּאי. מִי שֶׁרוֹצֶה חַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּהֶם. וּמִי שֶׁרוֹצֶה יָמִים עֶלְיוֹנִים לְהִדָּבֵק בָּהֶם וְלֶאֱהֹב אוֹתָם - יִשְׁמֹר פִּיו מֵהַכֹּל, יִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, וְיִשְׁמֹר פִּיו מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַרְחִיקִים אֶת הָאָדָם מֵאוֹתָם חַיִּים וּמֵאוֹתָם יָמִים, וְיִשְׁמֹר (פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ) לְשׁוֹנוֹ מִדְּבָרִים רָעִים שֶׁלֹּא יִטָּמֵא בָהֶם, וְיִתְרַחֵק מֵהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אוהב ימים לראות טוב׳ - מאן ימים. אלא דא הוא שמא דמלכא קדישא, דאחידא באינון יומין עלאין, דאקרון ימי השמים על הארץ, ימי השמים ודאי, על הארץ ודאי. מאן דבעי חיים דלעילא, למהוי ליה חולקא בהו. ומאן דבעי יומין עלאין לאתדבקא בהו ולרחמא להו. ינטר פומיה מכלא, ינטר פומיה ולישניה, ינטר פומיה ממיכלא וממשתיא, דמסאב לנפשא, ומרחקא לבר נש מאינון חיין ומאינון יומין, וינטר (ס"א פומיה ולישניה) לישניה ממלין בישין, דלא יסתאב בהו, ויתרחק מנייהו, ולא יהא ליה חולקא בהו.
התרגום: ׳אוהב ימים לראות טוב׳ (תהלים לד, יג) - מי הימים? אלא זהו שמו של המלך הקדוש, שאוחז באותם ימים עליונים, שנקראו ימי השמים על הארץ. ימי השמים ודאי, על הארץ ודאי. מי שרוצה חיים שלמעלה, שיהיה לו חלק בהם. ומי שרוצה ימים עליונים להדבק בהם ולאהב אותם - ישמר פיו מהכל, ישמר פיו ולשונו, וישמר פיו ממאכל ומשתה שמטמאים את הנפש ומרחיקים את האדם מאותם חיים ומאותם ימים, וישמר (פיו ולשונו) לשונו מדברים רעים שלא יטמא בהם, ויתרחק מהם, ולא יהיה לו חלק בהם.
מן המפרשים
מקדש מלך: וינטר פומיה ממלין בישין וכו' הוא פירוש ושפתיך מדבר מרמה ובזה מיושב כפל הפסוק אתר אחרא עילאה. פי' פה במ' ולשון ביסוד: לאתדבקא בשמי בברירו דההיא בהמה וכו' ולפ"ז פי' הכתוב. במה אתה זוכים להדבק בשמי שהיא המ' הנק' חיה לפי שהיא…
אור יקר: ימי השמים על חארץ שיש בארץ בית קיבול להם ונאהבים אלו לאלו. והנה פירש.
הסולם: אוהב ימים לראות טוב: שואל, מה הם ימים. ומשיב, אלא אלו הם שם המלך הקדוש, דהיינו המלכות שנקראת, שם, שהיא נאחזת, באלו ימים העליונים, שהם חג״ת נה"י דז״א, ומקבלת אותם. ועליהם נאמר אוהב ימים, שהם נקראים כימי השמים על הארץ, ימי השמים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: