פירוש ר ׳יצחק׳ - אתי מלבנון כלה היא השכינה עצמה
שמות · שכינה יורדת למצרים בדמות חיה בשם ישראל - עם ארבעים ושנים שמשים קדושים · מאמר 8 · פיסקה 17 · דף ה ע"ב
לשון הזוהר
ר' יִצְחָק אָמַר, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה׳, דָּא אִיהִי שְׁכִינְתָּא. ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבֹאִי׳, מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא. ׳תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳, מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא, וּמֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְתַתָּא דְּאָמַר ר' יְהוּדָה, מֵעוֹלָם לא זָזָה שְׁכִינְתָּא מִכּוֹתְלֵי דְּמָעַרְבָא, דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, דִּכְתִּיב, ׳הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ׳ (שיר השירים ב, ט). וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה לְכָל עָלְמָא. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מֵאַתְרָא דְּאוֹרַיְיתָא נַפְקַת לְעָלְמָא, וְלָמָּה. לְאַגָּנָא עַל יִשְׂרָאֵל, מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. ר' יוּדָן אוֹמֵר, מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין אִינּוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא בִּמְעוֹנוֹת הַמִּדְרָשׁוֹת, וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, דְּאִינּוּן אַרְיָוָן וּנְמֵרִים בְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה׳ - זוֹהִי שְׁכִינָה. ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי׳ - מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. ׳תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳ - מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה וּמִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מֵעוֹלָם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ב) ׳הִנֵּה זֶה עוֹמֵד׳ (שיר השירים ב, ט) - אַחַת כָּתְלֵנוּ, וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה לְכָל הָעוֹלָם. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן - מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה יָצְאָה לָעוֹלָם, וְלָמָּה? לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלּוּ עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּמְעוֹנוֹת הַמִּדְרָשׁוֹת וּבְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת, שֶׁהֵם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים בַּתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' יצחק אמר, ׳אתי מלבנון כלה׳, דא איהי שכינתא. ׳אתי מלבנון תבאי׳, מאתר בי מקדשא דלעילא. ׳תשורי מראש אמנה׳, מאתר בי מקדשא דלעילא, ומאתר בי מקדשא דלתתא דאמר ר' יהודה, מעולם לא זזה שכינתא מכותלי דמערבא, דבי מקדשא, דכתיב, ׳הנה זה עומד אחר כתלנו׳ (שיר השירים ב, ט). והוא ראש אמנה לכל עלמא. מראש שניר וחרמון מאתרא דאורייתא נפקת לעלמא, ולמה. לאגנא על ישראל, ממעונות אריות: אלין עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות. ר' יודן אומר, ממעונות אריות: אלין אינון תלמידי חכמים, דעסקי באורייתא במעונות המדרשות, ובבתי כנסיות, דאינון אריון ונמרים באורייתא.
התרגום: רבי יצחק אמר, ׳אתי מלבנון כלה׳ - זוהי שכינה. ׳אתי מלבנון תבואי׳ - ממקום בית המקדש שלמעלה. ׳תשורי מראש אמנה׳ - ממקום בית המקדש שלמעלה וממקום בית המקדש שלמטה. שאמר רבי יהודה, מעולם לא זזה שכינה מכתל המערבי של בית המקדש, שכתוב (שיר ב) ׳הנה זה עומד׳ (שיר השירים ב, ט) - אחת כתלנו, והוא ראש אמנה לכל העולם. מראש שניר וחרמון - ממקום שהתורה יצאה לעולם, ולמה? להגן על ישראל. ממענות אריות - אלו עמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות. רבי יודן אומר, ממענות אריות - אלו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה במעונות המדרשות ובבתי כנסיות, שהם אריות ונמרים בתורה.
מן המפרשים
מקדש מלך: רבי יצחק אמר אתי מלבנון כלה דא הוא שכינתא ופי' מלבנון הוא אבא כסברת רבי יהודה דלעיל ולא פליג עמיה אלא בתשורי מראש אמנה שרבי יהודה מפ' מרישא דבני מהימנותא ור"י מפרש שהמ' תשורי מהבינה שהוא מקדשא דלעילא מן המקדש שלמטה ע"י הקרבן.…
אור החמה: דאמר ר' יהודא וגו' עלמא שלימא כי המלכות היא מכוחות הצדיקים כאומר שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות וגו' ושלמותה בת"ת דהיינו מצות כנגד מלכות אורייתא כנגד ת"ת ושניהם יחד אדם שלם עולם שלום שם שלם.
הסולם: ר' יצחק אמר וכו': רי"א אתי מלבנון כלה, זו היא השכינה. אתי מלבנון תבאי, היינו ממקום בית המקדש של מעלה, שהוא בינה, תשורי מראש אמנה, היינו ממקום בית המקדש שלמעלה, וממקום בית המקדש של מטה. כי אמר ר' יהודה, מעולם לא משה השכינה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: