לחם רע עין - אינו ראוי, כי הנאתו מזיקה לנפש
שמות · ׳אל תלחם את לחם רע עין׳ - אזהרת המסתפק במאכל איש רע עין · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף ג ע"א
לשון הזוהר
׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו׳ (משלי כג, ו). ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן׳ - בְּגִין דְּנַהֲמָא אוֹ הֲנָאָה דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּהַוְי ׳רַע עַיִן׳, לָאו אִיהוּ כְּדַאי לְמֵיכַל וּלְאִתְהֲנִי מִנִּיהּ. דְּאִי כַּד נַחְתּוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, לָא יִטְעֲמוּן נַהֲמָא דְּמִצְרָאֵי, לָא אִשְׁתְּבָקוּ בְּגָלוּתָא, וְלָא יְעִיקוּן לוֹן מִצְרָאֵי.
תרגום
׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו׳ (משלי כג, ו) - ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן׳ - מִשּׁוּם שֶׁלֶּחֶם אוֹ הֲנָאָה מֵאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהוּא ׳רַע עַיִן׳, אֵינוֹ כְּדַאי לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. שֶׁאִלּוּ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם לֹא טָעֲמוּ לֶחֶם שֶׁל הַמִּצְרִים, לֹא הָיוּ נִשְׁאָרִים בַּגָּלוּת, וְלֹא הָיוּ מְצִיקִים לָהֶם הַמִּצְרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואלה שמות בני ישראל׳. רבי חייא פתח, ׳אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׳ (משלי כג, ו). ׳אל תלחם את לחם רע עין׳ - בגין דנהמא או הנאה דההוא בר נש דהוי ׳רע עין׳, לאו איהו כדאי למיכל ולאתהני מניה. דאי כד נחתו ישראל למצרים, לא יטעמון נהמא דמצראי, לא אשתבקו בגלותא, ולא יעיקון לון מצראי.
התרגום: ׳ואלה שמות בני ישראל׳ - רבי חייא פתח, ׳אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׳ (משלי כג, ו) - ׳אל תלחם את לחם רע עין׳ - משום שלחם או הנאה מאותו איש שהוא ׳רע עין׳, אינו כדאי לאכל ולהנות ממנו. שאלו כשירדו ישראל למצרים לא טעמו לחם של המצרים, לא היו נשארים בגלות, ולא היו מציקים להם המצרים.
מן המפרשים
מקדש מלך: אל תלחם וכו' הרמ"ז כתב וז"ל כתב הרב בדרוש הניקודין שחוש העין מוציא ניצוציו לחוץ גם נודע כי חוש הראות קרוב לחוש הדעת יותר משאר החושים ולכן מקבלת כח גדול מהנשמה שהיא בדעת. ולכן אם הנשמה קדושה יזיל רוב טוב דרך מעיין העין ואם טמאה…
יהל אור: האי חיותא שלטא על ד' אחרנין. הן ד' חיות הנ"ל שפניהן פני נשר, ולפי שאמר לעיל האי חיותא נפקא על ד' שרפים כו' וכאן הוצרך לבאר ענין החיות משום פרטיהן אמר אחרנין: וארבע גלגלין כו' בגיניה דאמצעיתא. כנ"ל: ואלין דימינא כו'. ר"ל…
אור החמה: ואלה שמות וגומר ר' חייא פתח וגו' רע עין הוא החצוני וטוב עין הוא הפנימי הוא יבורך והענין כי העין הטוב ביסוד מקורו ומברך השכינה והיינו כי מלחמו נתן לד"ל אמנם רע עין הוא מקור ומבוע לבאר צרה נכריה ולכך יש לאדם להתרחק מעין רע ולא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: