׳אל תלחם את לחם רע עין׳
אזהרת המסתפק במאכל איש רע עין
לחם רע עין - אינו ראוי, כי הנאתו מזיקה לנפש
׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות א, א). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו׳ (משלי כג, ו). ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן׳ - מִשּׁוּם שֶׁלֶּחֶם אוֹ הֲנָאָה מֵאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהוּא ׳רַע עַיִן׳, אֵינוֹ כְּדַאי לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. שֶׁאִלּוּ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם לֹא טָעֲמוּ לֶחֶם שֶׁל הַמִּצְרִים, לֹא הָיוּ נִשְׁאָרִים בַּגָּלוּת, וְלֹא הָיוּ מְצִיקִים לָהֶם הַמִּצְרִים.
בלשון הזוהר
׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות א, א). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו׳ (משלי כג, ו). ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן׳ - בְּגִין דְּנַהֲמָא אוֹ הֲנָאָה דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּהַוְי ׳רַע עַיִן׳, לָאו אִיהוּ כְּדַאי לְמֵיכַל וּלְאִתְהֲנִי מִנִּיהּ. דְּאִי כַּד נַחְתּוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, לָא יִטְעֲמוּן נַהֲמָא דְּמִצְרָאֵי, לָא אִשְׁתְּבָקוּ בְּגָלוּתָא, וְלָא יְעִיקוּן לוֹן מִצְרָאֵי.
הגזרה לא הייתה דווקא במצרים - אלא ׳בארץ לא להם׳
אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק, וַהֲרֵי נִגְזְרָה גְזֵרָה? אָמַר לוֹ, הַכֹּל הוּא כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי לֹא נִגְזַר דַּוְקָא בְּמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב ׳כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךְ בְּאֶרֶץ׳ - מִצְרַיִם, אֶלָּא ׳בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם׳ (בראשית טו, יג), וַאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק, וְהָא גְּזֵרָא אִתְגְּזַר. אֲמַר לֵיהּ, כֹּלָּא אִיהוּ כְּדְקָא יָאוּת, דְּהָא לָא אִתְגְּזַר בְּמִצְרַיִם דַּוְוקָא, דְּהָא לָא כְּתִיב ׳כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ׳ (בראשית טו, יג) מִצְרַיִם, אֶלָּא ׳בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם׳, וַאֲפִילּוּ בְּאַרְעָא אָחֲרָא.
בעל נפש הנפגש ברע עין - ישחט עצמו ולא יאכל מלחמו
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ, (ס"א: לֹא יֹאכַל עִם אָדָם) שֶׁמַּאֲכָלוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אוֹ מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מֵעָיו, אִם יִפְגֹּשׁ בְּאוֹתוֹ ׳רַע עַיִן׳, יִשְׁחַט עַצְמוֹ וְלֹא יֹאכַל מִלַּחְמוֹ, שֶׁאֵין ׳לֶחֶם רַע׳ בָּעוֹלָם חוּץ ׳מֵאוֹתוֹ לֶחֶם׳ שֶׁל בַּעַל עַיִן הָרָע. מַה כָּתוּב? ׳כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִיא לְמִצְרָיִם׳ (בראשית מג, לב). הֲרֵי לְךְ לֶחֶם שֶׁל ׳רַע עַיִן׳.
בלשון הזוהר
אָמַר ר' יִצְחָק, מַאן דְּאִיהוּ בַּעַל נֶפֶשׁ, (ס"א: לא ייכל עם בר נש) דְּמֵיכְלֵיהּ יַתִּיר מִשְּׁאָר בְּנֵי נָשָׁא, אוֹ מַאן דְּהוּא אָזִיל בָּתַר מֵעוֹי, אִי אִעְרַע בְּהַהוּא ׳רַע עַיִן׳, יְכוּס גַּרְמֵיהּ וְלָא יֵיכוּל מִנַּהֲמָא דִּילֵיהּ, דְּלֵית נַהֲמָא בִּישָׁא בְּעָלְמָא, בַּר מֵהַהוּא ׳לֶחֶם רַע עַיִן׳, מַה כְּתִיב ׳כִּי לא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִיא לְמִצְרָיִם׳ (בראשית מג, לב), הָא לָךְ ׳לֶחֶם רַע עַיִן׳,
שלושה דוחים שכינה מהעולם
ואשרי ישראל שנשמרו מהם במצרים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.