חזרת הפרשה - אישוש דברי ר ׳יוסי בר׳ יהודה
שמות · ׳ואלה שמות׳ - ירידת השכינה והשבטים עם יעקב למצרים · מאמר 32 · פיסקה 7 · דף טז ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב וְגוֹ'׳. אִתְחֲזָר פַּרְשְׁתָּא דָּא, לְמָה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה, וְכֹלָּא הֲוָה. וְתָּא חֲזֵי, רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי פָסוּק, הֲוָה בָּכֵי, דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּאָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִתְכְּנָשׁוּ כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתֵהוֹן דִּשְׁבָטִין, לִמְעַרְתָּא דְּכַפֶלְתָּא, צָוְוחוּ וְאָמְרוּ: סָבָא סָבָא, כְּאֵבָא דִּבְנִין לָאו בַּלָּאוּתָא (בגלותא) דְּעָלְמָא דֵּין, בָּנְיךָ כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּקַשְׁיוּ, עַם אַחֲרָן עַבְדִין בְּהוּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֶת יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (שמות א, א) - חָזְרָה פָּרָשָׁה זוֹ לְמַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהַכֹּל הָיָה. וּבֹא רְאֵה, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, הִתְכַּנְּסוּ כָּל נִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, צָוְחוּ וְאָמְרוּ: זָקֵן זָקֵן, כְּאֵב שֶׁל בָּנִים אֵין בֶּעָמָל (שֶׁל הַגָּלוּת) שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. בָּנֶיךְ כֻּלָּם מְשֻׁעְבָּדִים בְּפֶרֶךְ, וְעַם אַחֵר עוֹשִׂים בָּהֶם נִקְמוֹת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב וגו'׳. אתחזר פרשתא דא, למה דאמר רבי יוסי ברבי יהודה, וכלא הוה. ותא חזי, רבי אלעזר בן ערך, כד הוה מטי להאי פסוק, הוה בכי, דתניא, אמר רבי אלעזר בן ערך, בשעתא דאזלו ישראל בגלותא, אתכנשו כלהו נשמתהון דשבטין, למערתא דכפלתא, צווחו ואמרו: סבא סבא, כאבא דבנין לאו בלאותא (בגלותא) דעלמא דין, בניך כלהו משתעבדין בקשיו, עם אחרן עבדין בהו נוקמין דעלמא.
התרגום: דבר אחר ׳ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב וגו'׳ (שמות א, א) - חזרה פרשה זו למה שאמר רבי יוסי ברבי יהודה, והכל היה. ובא ראה, רבי אלעזר בן ערך, כשהיה מגיע לפסוק הזה, היה בוכה. ששנינו, אמר רבי אלעזר בן ערך, בשעה שהלכו ישראל לגלות, התכנסו כל נשמות השבטים למערת המכפלה, צוחו ואמרו: זקן זקן, כאב של בנים אין בעמל (של הגלות) של העולם הזה. בניך כלם משעבדים בפרך, ועם אחר עושים בהם נקמות העולם.
מן המפרשים
מקדש מלך: א"ל ומהו דכתיב פי' רבי יוסי קאמר לר' יהודה כיון שמת יעקב כבר אמאי קאמר הבאים את יעקב ובשלמא לדידי ניחא שנשמות השבטים ירדו עם נשמת יעקב אביהם בגלות כדלקמן אלא לדידך אמלאכים והמלאכים לא ירדו בגלות אלא אחר מיתת יעקב אמאי כתיב את…
הסולם: א"ל, אי הכי וכו': אמר לו ר' יהודה, אם כן, יעקב היה מת או לא. אמר לו מת. א"ל ומהו שכתוב, הבאים מצרימה את יעקב, אם בחייו, יתכן שיאמר, את יעקב, אבל אם הכתוב מדבר אחר שמת, הוצא משם את יעקב, שהרי כבר מת. מטעם שה ו' מוסיף על…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: