׳ואלה שמות׳
ירידת השכינה והשבטים עם יעקב למצרים
׳ואלה שמות׳ - תוספת על בני יעקב הראשונים
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִלּוּ נֶאֱמַר ׳אֵלֶּה שְׁמוֹת׳, מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ הוּא. עַכְשָׁו שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת׳ - מַשְׁמָע שֶׁעַל הָרִאשׁוֹנִים מוֹסִיף, מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּנֵי יַעֲקֹב - אַף כָּאן בְּנֵי יַעֲקֹב.
בלשון הזוהר
ר' יוֹסֵי בַּר' יְהוּדָה אָמַר, אִילוּ נְאֱמַר ׳אֵלֶּה שְׁמוֹת׳, מַשְׁמַע דְּהָכִי הוּא. הַשְׁתָּא דִּכְתִּיב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת׳, מַשְׁמַע דְּעַל הָרִאשׁוֹנִים מוֹסִיף, מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּנֵי יַעֲקֹב, אַף כָּאן בְּנֵי יַעֲקֹב.
׳אנכי ארד עמך׳ - שכינה יורדת עם ישראל בירידתם
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב"ה ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - סָבַרְתָּ שֶׁשְּׁכִינָה תֵּרֵד עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ - עמך) מַמָּשׁ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה יְרִידָה לְבָנָיו, יָרְדָה שְׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי אֵרֵד מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אֲעַלְךְ גַּם עָלֹה׳ - כָּל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה לְךְ עֲלִיָּה, כִּבְיָכוֹל יֵשׁ לִי גַּם עֲלִיָּה, וּבְשָׁעָה שֶׁתִּהְיֶה לְךְ יְרִידָה, כִּבְיָכוֹל ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ׳. וְעַד שֶׁמֵּת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְהָיְתָה לָהֶם יְרִידָה, קָמָה שְׁכִינָה וְיָרְדָה עִמָּם, כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ אֵלֶּה, כָּךְ יָרְדוּ אֵלֶּה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דִּשְׁכִינְתָּא תֵּיחוֹת עִמֵּיהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא (אמר ליה והא כתיב ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ - עמך) מַמָּשׁ. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲוַת יְרִידָה לִבְנוֹהִי, נַחְתַּת שְׁכִינְתָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה׳, כָּל זִמְנָא דִּיהֲוֵי לָךְ עֲלִיָּיה, כִּבְיָכוֹל עֲלִיָּיה אִית לִי, וּבְשַׁעֲתָא דִּיהֲוֵי לָךְ יְרִידָה, כִּבְיָכוֹל ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ׳. וְעַד דְּמִית יוֹסֵף וְכָל אָחוּי, וַהֲוַת לוֹן יְרִידָה, קָמַת שְׁכִינְתָּא וְנַחְתַּת עִמְּהוֹן, כְּמָה דְּנַחְתּוּ אִלֵּין, כַּךְ נַחְתּוּ אִלֵּין.
מות יוסף והשבטים - מלאכים עליונים ירדו עם ישראל לגלות
אָמַר (ס"א: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה) רַבִּי יְהוּדָה, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ? ׳וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וְגוֹ'׳ (בראשית נ, כו). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמֵּת יוֹסֵף וְכָל הַשְּׁבָטִים וְהָיְתָה לָהֶם יְרִידָה, יָרְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, וּשְׁכִינָה וּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים יָרְדוּ עִמָּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, שֶׁהֵם נוֹסְפוּ עַל הָרִאשׁוֹנִים לָרֶדֶת לַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
אָמַר (ס"א: ר' יוסי בר' יהודה) ר' יְהוּדָה, מַה כְּתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ, ׳וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׁר שָׁנִים וְגוֹ'׳ (בראשית נ, כו). בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּמִית יוֹסֵף, וְכֻלְּהוּ שְׁבָטִין, וַהֲוָה לוֹן יְרִידָה, נַחְתּוּ ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ בְּגָלוּתָא, וּשְׁכִינְתָּא וּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי נַחְתּוּ עִמְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, דְּאִינּוּן אִתּוֹסָפוּ עַל קַדְמָאֵי לְמֵיחַת בְּגָלוּתָא.
קושיית ׳הבאים את יעקב׳ - באו עמו והלכו עד ירידת הגלות
אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, יַעֲקֹב הָיָה מֵת אוֹ לֹא? אָמַר לוֹ, מֵת. אָמַר לוֹ, וּמַהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב׳? אִם בַּחַיִּים, אֱמֹר ׳אֵת יַעֲקֹב׳, וְאִם אַחַר שֶׁמֵּת, הוֹצֵא מִשָּׁם אֵת יַעֲקֹב. אֶלָּא בֹּא תִרְאֶה, לֹא אָמַר הַכָּתוּב הַיּוֹרְדִים ׳מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב׳ - שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה יְרִידָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא הַבָּאִים, לָמַדְנוּ שֶׁבָּאוּ עִם יַעֲקֹב, וְהָלְכוּ לָהֶם, עַד שֶׁיָּרְדוּ אֵלֶּה לַגָּלוּת, יָרְדוּ אֵלֶּה עִמָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, יַעֲקֹב הֲוָה מִית אוֹ לָא. אֲמַר לֵיהּ מִית. אֲמַר לֵיהּ, וּמַהוּ דִּכְתִּיב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב׳, אִי בְּחַיֵּי, אֵימָא אֵת יַעֲקֹב, וְאִי בָּתַר דְּמִית, אַפִּיק מִתַּמָּן אֵת יַעֲקֹב. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, לָא אָמַר קְרָא הַיּוֹרְדִים ׳מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב׳, דְּעַד כְּעָן לָא הֲוַת יְרִידָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא הַבָּאִים, אוֹלִיפְנָא דְּאָתוּ עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְאָזְלוּ לְהוֹן, עַד דְּנַחְתּוּ אִלֵּין בְּגָלוּתָא, נַחְתּוּ אִלֵּין עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ'׳.
ר ׳דוסתאי׳ - איש וביתו באו כשירדו כל בני יעקב
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אָמַר, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ בָאִים וְהוֹלְכִים לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה׳, וְלֹא כָתוּב אֲשֶׁר בָּאוּ, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה׳, בַּתְּחִלָּה אֵת יַעֲקֹב. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָיְתָה לָהֶם יְרִידָה, ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳. וּבֹא רְאֵה, כָּל בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ מֵתִים בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְיָרְדוּ אֵלֶּה וְאֵלֶּה.
בלשון הזוהר
ר' דּוֹסְתָּאי אָמַר, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא הֲווֹ אַתְיָין, וְאַזְלִין לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הַבָּאִים מִצְרַיְמָה׳, וְלָא כְּתִיב אֲשֶׁר בָּאוּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה׳, בְּקַדְמִיתָא אֵת יַעֲקֹב. וּלְבָתַר כַּד הֲוַת לוֹן יְרִידָה ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳. וְתָּא חֲזֵי, בְּנֵי יַעֲקֹב כֻּלְּהוּ הַווֹ מֵתִין בְּהַהוּא זִמְנָא וְנַחְתּוּ אִלֵּין וְאִלֵּין.
דמויות השבטים החקוקות למעלה - ירדו לדור עם ישראל
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ, בְּפָרָשָׁה זוֹ יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים, דְּיוֹקְנֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁבָטִים שֶׁחֲקוּקִים לְמַעְלָה, כֻּלָּם נִכְנְסוּ לָדוּר עִמָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳, וְכָתוּב ׳רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ, הַאי פַּרְשְׁתָּא מִלִּין עִלָּאִין אִית בָּהּ, דִּתְנָן, בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתּוּ אִלֵּין רְתִיכִין וּמַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין, דִיוֹקְנֵיהוֹן דִּשְׁבָטִין, דִּגְלִיפִין לְעֵילָּא, כֻּלְּהוּ עָאלָן לְמֵידָר עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳, וּכְתִיב ׳רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי׳.
חזרת הפרשה - אישוש דברי ר ׳יוסי בר׳ יהודה
דָּבָר אַחֵר ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (שמות א, א) - חָזְרָה פָּרָשָׁה זוֹ לְמַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהַכֹּל הָיָה. וּבֹא רְאֵה, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, הִתְכַּנְּסוּ כָּל נִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, צָוְחוּ וְאָמְרוּ: זָקֵן זָקֵן, כְּאֵב שֶׁל בָּנִים אֵין בֶּעָמָל (שֶׁל הַגָּלוּת) שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. בָּנֶיךְ כֻּלָּם מְשֻׁעְבָּדִים בְּפֶרֶךְ, וְעַם אַחֵר עוֹשִׂים בָּהֶם נִקְמוֹת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (שמות א, א). אִתְחֲזָר פַּרְשְׁתָּא דָּא, לְמָה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה, וְכֹלָּא הֲוָה. וְתָּא חֲזֵי, רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי פָסוּק, הֲוָה בָּכֵי. דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּאָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִתְכְּנָשׁוּ כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתֵהוֹן דִּשְׁבָטִין, לִמְעַרְתָּא דְּכַפֶלְתָּא, צָוְוחוּ וְאָמְרוּ: סָבָא סָבָא, כְּאֵבָא דִּבְנִין לָאו בַּלָּאוּתָא (בגלותא) דְּעָלְמָא דֵּין, בָּנְיךָ כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּקַשְׁיוּ, עַם אַחֲרָן עַבְדִין בְּהוּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא.
ירידת יעקב עם מרכבותיו - חיים ומתים כאחד, ׳כרחם אב על בנים׳
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה רוּחַ שֶׁל אוֹתוֹ הַזָּקֵן, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת וְיָרַד. קָרָא הקב"ה לְכָל מַרְכְּבוֹתָיו וּמַחֲנוֹתָיו וּמַלְכֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְיָרְדוּ כֻלָּם עִם יַעֲקֹב וְעִם שְׁבָטָיו. שְׁבָטִים יָרְדוּ חַיִּים עִם אֲבִיהֶם, וּשְׁבָטִים יָרְדוּ מֵתִים עִם אֲבִיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ'׳, וְכָתוּב ׳רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'׳. וּבֹא רְאֵה, מֵתִים הָיוּ, וְיָרְדוּ, וְכָתוּב ׳וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם׳. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּזֶה נִקְרָא ׳כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים׳ (תהלים קג, יג).
בלשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אִתְּעַר רוּחֵיהּ דְּהַהוּא סָבָא, רְשׁוּתָא שָׁאִיל, וְנָחִית, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל רְתִיכוֹי וּמַשִּׁרְיָיתֵיהּ, וּמַלְכֵיהוֹן בְּרָאשֵׁיהוֹן. וְנַחְתּוּ כֻּלְּהוּ עִם יַעֲקֹב וְעִם שִׁבְטוֹהִי. שְׁבָטִין נַחְתּוּ חַיִּין עִם אֲבוּהוֹן, וּשְׁבָטִין נַחְתּוּ מֵתִים עִם אֲבוּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ'׳ וּכְתִיב ׳רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'׳. וְתָא חֲזֵי, מֵתִים הֲווֹ, וְנַחְתּוּ, וּכְתִיב ׳וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּהַאי אִתְקְרֵי ׳כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים׳ (תהילים קג, יג).
מעשה בקבר בדרך
שני נדרי הקב"ה ליעקב בגלות ובתחייה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.