חלק ה' עמו יעקב - ייחוד השכינה בכנסת ישראל
שמות · ׳ששים המה מלכות׳ - טעם הגלות למצרים דוקא · מאמר 26 · פיסקה 3 · דף יד ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, זָרִיק לְכָל עַמִּין לְכָל עִיבָר, וּמָנֵי עֲלֵיהֶן רַבְרְבֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלהֶיךָ אוֹתָם לְכֹל הָעַמִּים, וְהוּא נָסִיב לְחוּלָקֵיהּ כְּנִישְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא׳ (דברים ד, יט) דִכְתִיב, ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט). וְקָרָא לָהּ ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ׳, דָּא הִיא שְׁכִינַת יְקָרֵיהּ, דְּאַשְׁרֵי בֵּינֵיהוֹן, אַחַת הִיא וּמְיוּחֶדֶת לֵיהּ. ׳רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוֹּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה׳ (משלי לא, כט). ׳מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ׳ - אִלֵּין רַבְרְבֵי עַמִּין דְּאִתְפָּקְדָן עָלַיְיהוּ.
תרגום
כְּמוֹ זֶה עָשָׂה הקב"ה בָּאָרֶץ, זָרַק אֶת כָּל הָעַמִּים לְכָל עֵבֶר, וּמִנָּה עֲלֵיהֶם גְּדוֹלִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) ׳אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךְ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים׳ (דברים ד, יט) - וְהוּא לָקַח לְחֶלְקוֹ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ (דברים לב, ט)׳. וְקָרָא לָהּ ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ (שיר השירים ו, ט)׳ - זוֹהִי שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ שֶׁהִשְׁרָה בֵינֵיהֶם, אַחַת הִיא וּמְיֻחֶדֶת לוֹ. ׳רָאוּהָ בָּנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא) ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה (משלי לא, כט)׳ - ׳מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׳ - אֵלּוּ גְּדוֹלֵי הָעַמִּים שֶׁנִּפְקְדוּ עֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא עביד קודשא בריך הוא בארעא, זריק לכל עמין לכל עיבר, ומני עליהן רברבי, הדא הוא דכתיב ׳אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים, והוא נסיב לחולקיה כנישתא דישראל, הדא הוא׳ (דברים ד, יט) דכתיב, ׳כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו׳ (דברים לב, ט). וקרא לה ׳אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה׳, דא היא שכינת יקריה, דאשרי ביניהון, אחת היא ומיוחדת ליה. ׳ראוה בנות ויאשרוה׳ - כמה דאת אמר ׳רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׳ (משלי לא, כט). ׳מלכות ופילגשים ויהללוה׳ - אלין רברבי עמין דאתפקדן עלייהו.
התרגום: כמו זה עשה הקב"ה בארץ, זרק את כל העמים לכל עבר, ומנה עליהם גדולים, זהו שכתוב (דברים ד) ׳אשר חלק ה' אלהיך אתם לכל העמים׳ (דברים ד, יט) - והוא לקח לחלקו את כנסת ישראל, זהו שכתוב ׳כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט)׳. וקרא לה ׳אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה (שיר השירים ו, ט)׳ - זוהי שכינת כבודו שהשרה ביניהם, אחת היא ומיחדת לו. ׳ראוה בנות ויאשרוה׳ - כמו שנאמר (משלי לא) ׳רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה (משלי לא, כט)׳ - ׳מלכות ופילגשים ויהללוה׳ - אלו גדולי העמים שנפקדו עליהם.
מן המפרשים
מהרח"ו: והבן כי לא אמר שהכתר הוא בסוד אויר והבן כי לא אמר שהכתר הוא בסוד אויר וממנו יונק יעקב שהוא אויר ג"כ המכריע, רק אמר כי יעקב ברזא דדעת. כי הכתר אינו מכריע רק כולל שלשתן ולכן הוא בראש, אמנם הת"ת המכריע בא בסוף השנים החולקים…
שעת רצון: כגוונא דא עבד קב"ה בארעא זריק לכל עמין כגוונא דא עבד קב"ה בארעא זריק לכל עמין כו'. פירוש, כמו שעשה ז"א באצילות, זריק לכל הקליפה ולכל הגבורות והוא נסיב ליה לחולקיה למלכות נוקבא דז"א, וקרא אותה ' אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאימה…
הסולם: כגוונא דא עביד וכו': כעין זה עשה הקב"ה בארץ, זרק כל העמים לכל צד, ומינה עליהם ממונים, ז"ש, אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים. והוא דהיינו הקב"ה, לקח לחלקו את כנסת ישראל. ז"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו . וקרא לה, אחת היא יונתי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: