ר׳ חייא- יעקב הזיז את האבן ולא היה צריך להשיבה
שמות · משה ליד הבאר כיעקב - סוד הבאר הקדושה ושדה תפוחים · מאמר 22 · פיסקה 5 · דף יג ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, יַעֲקֹב אַעְדֵי לָהּ מִן בֵּירָא, דְּהָא כְּתִיב, כַּד מִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן כָּל עֲדָרַיָיא, ׳וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן׳. וּבְיַעֲקֹב, לָא כְּתִיב וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְבָתַר כֵּן, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא מַיָּא לָא הֲווֹ סַלְּקִין, כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב, סְלִיקוּ מַיָּא לְגַבֵּיהּ, (ומשה אוף הכי סליקו מיא לגביה) וְהַהוּא אַבְנָא, לָא הֲוָה עַל פּוּם בֵּירָא, וּבְגִין כַּךְ וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה. ר' אֶלְעָזָר ור' אַבָּא הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָא לְצִפֹּרִי. עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ חַד יוּדָאי, אִתְחַבָּר בַּהֲדַיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל חַד לֵימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, יַעֲקֹב הֵזִיז אוֹתָהּ מִן הַבְּאֵר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, כְּשֶׁמִּתְכַּנְּסִים שָׁם כָּל הָעֲדָרִים, וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן. וּבְיַעֲקֹב לֹא כָתוּב וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהֲרֵי לֹא הִצְטָרֵךְ אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הַמַּיִם לֹא הָיוּ עוֹלִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, עָלוּ הַמַּיִם אֵלָיו, (וּמֹשֶׁה אַף כָּךְ עָלוּ הַמַּיִם אֵלָיו) וְאוֹתָהּ הָאֶבֶן לֹא הָיְתָה עַל פִּי הַבְּאֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַע בָּהֶם יְהוּדִי אֶחָד. הִתְחַבֵּר עִמָּם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אֶחָד יֹאמַר דְּבַר תּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא, יעקב אעדי לה מן בירא, דהא כתיב, כד מתכנשי תמן כל עדרייא, ׳והשיבו את האבן׳. וביעקב, לא כתיב וישב את האבן, דהא לא אצטריך לבתר כן, דהא בקדמיתא מיא לא הוו סלקין, כיון דאתא יעקב, סליקו מיא לגביה, (ומשה אוף הכי סליקו מיא לגביה) וההוא אבנא, לא הוה על פום בירא, ובגין כך ותבאנה ותדלנה. ר' אלעזר ור' אבא הוו אזלי מטבריא לצפרי. עד דהוו אזלי, פגע בהו חד יודאי, אתחבר בהדייהו, אמר רבי אלעזר, כל חד לימא מלה דאורייתא.
התרגום: אמר רבי חייא, יעקב הזיז אותה מן הבאר, שהרי כתוב, כשמתכנסים שם כל העדרים, והשיבו את האבן. וביעקב לא כתוב וישב את האבן, שהרי לא הצטרך אחר כך, שהרי בתחלה המים לא היו עולים. כיון שבא יעקב, עלו המים אליו, (ומשה אף כך עלו המים אליו) ואותה האבן לא היתה על פי הבאר, ומשום כך ותבאנה ותדלנה. רבי אלעזר ורבי אבא היו הולכים מטבריה לצפורי. עד שהיו הולכים, פגע בהם יהודי אחד. התחבר עמם. אמר רבי אלעזר, כל אחד יאמר דבר תורה.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר חייא יעקב אעדי וגו' היינו אחר שבא יעקב ונעשה מרכבה לת"ת ונתייחד עם המלכות ויגל את האבן מפני שהשפיע בה שפע כ"כ עד שהדין מתבטל ושוב לא נתעורר. והנה כשהשפע מועט נשפע לעולם בדין ולכך והשיבו את האבן אמנם כאשר הדין מתבטל והשפע…
הסולם: א"ר חייא וכו': והשיב ר' חייא, יעקב הסיר את האבן מן הבאר. כי כתוב, כשנאספו שם העדרים, והשיבו את האבן על פי הבאר, אבל ביעקב לא כתוב וישב את האבן , כי לאחר מכאן לא היו צריכים עוד אל האבן, כי מתהילה המים לא היו עולים, כיון שבא…