משה ליד הבאר כיעקב
סוד הבאר הקדושה ושדה תפוחים
משה הרג ברוח הקודש - הקב"ה סיבב שילך לבאר כיעקב
וַיַּרְא וַיַּרְא שֶׁל כָּאן, הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִסְתַּכֵּל וְרָאָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְהָרַג אוֹתוֹ, והקב"ה סִבֵּב הַכֹּל לָלֶכֶת לְאוֹתָהּ בְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְאוֹתָהּ בְּאֵר, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׳ (שמות ב, טו). בְּיַעֲקֹב כָּתוּב ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר׳ (בראשית כט, ב). בְּמֹשֶׁה כָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׳. מִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה וְיַעֲקֹב, אַף עַל גַּב שֶׁבְּדַרְגָּה אַחַת הָיוּ, הִתְעַלָּה מֹשֶׁה בָּזֶה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
וַיַּרְא. ויַּרְא דְּהָכָא, כֹּלָּא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אִסְתָּכַל וְחָמָא, וּבְגִין כַּךְ אִסְתָּכַּל בֵּיהּ וְקָטַל לֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סִבֵב כֹּלָּא, לִמְהַךְ לְהַהוּא בֵּירָא, כְּמָה דְּאָזַל יַעֲקֹב לְגַבֵּי הַהוּא בֵּירָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׳ (שמות ב, טו). בְּיַעֲקֹב כְּתִיב, ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה בְּאֵר׳ (בראשית כט, ב). בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׳. בְּגִין דְּמֹשֶׁה וְיַעֲקֹב, אַף עַל גַּב דִּבְדַרְגָּא חֲדָא הֲווֹ, אִסְתָּלַק מֹשֶׁה בְּהַאי יַתִּיר מִנֵּיהּ.
קושיית ר׳ יוסי- האם באר יעקב ומשה היא באר אברהם
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוֹתָהּ בְּאֵר שֶׁרָאָה יַעֲקֹב וְרָאה מֹשֶׁה, הַאִם זוֹ הָיְתָה אוֹתָהּ בְּאֵר שֶׁחָפְרוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק? אָמַר לוֹ, לֹא. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִבְרְאָה הַבְּאֵר הַזֹּאת, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִבְרָא הַפֶּה שֶׁלָּהּ, וְזוֹהִי הַבְּאֵר שֶׁרָאוּ יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִצְחָק הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַהוּא בְּאֵר דְּחָמָא יַעֲקֹב, וְחָמָא מֹשֶׁה, אִי דָּא הֲוָה הַהוּא בֵּירָא, דְּחָפַר אַבְרָהָם וְיִצְחָק. אֲמַר לֵיהּ לָאו. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, אִתְבְּרֵי הַאי בֵּירָא. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִתְבְּרֵי פּוּמָא דִּילֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ בְּאֵר דְּחָמוּ יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה.
פנייה למשנה - רודפי אמת ומבקשי סוד המהימנותא
מִשְׁנָה, אוֹתָם רוֹדְפֵי אֱמֶת, אוֹתָם הַמְבַקְשִׁים סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, אוֹתָם שֶׁדְּבֵקִים בְּקֶשֶׁר נֶאֱמָן, אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, קִרְבוּ וְשִׁמְעוּ. כְּשֶׁעָלוּ שְׁנַיִם וְיָצְאוּ לְמוּל אֶחָד, מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. שְׁנַיִם יוֹרְדִים לִשְׁלֹשָׁה (נ"א: לְמַטָּה) הֵם שְׁנַיִם, אֶחָד מֵהֶם הוּא שְׂדֵה תַפּוּחִים קְדוֹשִׁים, מֵהַבְּאֵר הַזֹּאת יוֹשְׁבִים (שנים יוֹשְׁבִים) הַמּוֹשָׁב שֶׁהַנְּבִיאִים (ס"א: בָּנָיו) יוֹנְקִים מֵהֶם. אֶחָד בֵּינֵיהֶם הוּא חִבּוּר שֶׁל הַכֹּל, וְהוּא נוֹטֵל מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
מַתְנִיתִין. אִינּוּן דְּרֹדְפֵי קְשׁוֹט, אִינּוּן דְּתַבְעֵי רָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא. אִינּוּן דְּאִתְדְּבָקוּ בְּקִשּׁוּרָא מְהֵימָנָא. אִינּוּן דְּיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. קְרִיבוּ שִׁמְעוּ. כַּד סְלִיקוּ תְּרֵין, וְנַפְקוּ לְקַדְמוּת חַד, מְקַבְּלִין לֵיהּ בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין. תְּרֵין נַחְתֵּי לִתְלַתָא (נ"א: לְתַתָּא) תְּרֵין אִינּוּן, חַד מִינָיְיהוּ חַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין אִיהוּ מֵהַאי בֵּירָא יַתְבֵי (תרין יתבי) מוֹתְבָא דִּנְבִיאֵי (ס"א: בְּנוֹי) יַנְקִין בְּהוּ. חַד בֵּינַיְיהוּ, חִבּוּרָא אִיהוּ דְּכֹלָּא, אִיהוּ נָטִיל מִכֹּלָּא.
מהבאר הושקו עדרי משה במדבר ועדרי יעקב
אוֹתָהּ בְּאֵר קְדוֹשָׁה עוֹמֶדֶת תַּחְתֵּיהֶם, שְׂדֵה תַפּוּחִים (הַקְּדוֹשִׁים) הִיא. מֵהַבְּאֵר הַהִיא נִשְׁקִים הָעֲדָרִים שֶׁרָעָה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, מֵהַבְּאֵר הַזֹּאת נִשְׁקוּ הָעֲדָרִים שֶׁבֵּרַר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר בֵּרַר אוֹתָם לְתוֹךְ חֶלְקוֹ כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת וְכָל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם. שְׁלֹשָׁה עוֹמְדִים רוֹבְצִים עַל הַבְּאֵר הַזֹּאת. בְּאֵר זוֹ מִתְמַלֵּאת מֵהֶם. וְנִקְרֵאת אֲדֹנָ"י, עַל זֶה כָּתוּב ׳אֲדֹנָי אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ וְגוֹ'׳ (דברים ג, כד) וְכָתוּב ׳וְהָאֵר פָּנֶיךְ עַל מִקְדָּשְׁךְ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׳ (דניאל ט, יז) - ׳אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ (יהושע ג, יא). בָּהּ גָּנוּז מָקוֹר קָדוֹשׁ שֶׁנּוֹבֵעַ בָּהּ תָּמִיד, וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ, שֶׁנִּקְרָא יהו"ה צְבָאוֹת. בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. ׳וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וְגוֹ'׳ (שמות ב, טז). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם בְּאֵר זוֹ שֶׁהִיא בְּאֵר יַעֲקֹב, הֲרֵי כָּתוּב בָּהּ ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ג). וְכָאן בְּנוֹת יִתְרוֹ לֹא הִצְטָרְכוּ אֶת זֶה. אֶלָּא ׳וַתָּבאנָה וַתִּדְלֶנָה׳, בְּלִי טֹרַח אַחֵר.
בלשון הזוהר
הַהוּא בֵּירָא קַדִּישָׁא, קָאִים תְּחוֹתַיְיהוּ, חַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין אִיהוּ מֵהַאי בֵּירָא אִתְשַׁקְיָין עֲדָרַיָּיא, דְרַעֵי מֹשֶׁה בְּמָדְבְּרָא, מֵהָאִי בֵּירָא אִתְשַׁקְיָין עֲדָרִיָיא דְבָּרִיר יַעֲקֹב כָּד בָּרִיר לוֹן לְגּוֹ חוּלָקֵיה כָּל אִינּוּן רְתִיכִין, כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּגַדְפִּין. תְּלַת קַיְימִין רְבִיעִין עַל הַאי בֵּירָא. הַאי בֵּירָא מִנַּיְיהוּ אִתְמְלֵי. אֲדֹנָ"י אִתְקְרֵי, עַל דָּא כְּתִּיב, ׳אֲדֹנָי יהו"ה אַתָּה הַחִלּוֹתָ וְגוֹ'׳ (דברים ג, כד) וּכְתִיב ׳וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׳ (דניאל ט, יז), ׳אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ (יהושע ג, יא). בֵּיהּ גָּנִיז חַד מְקוֹרָא קַדִּישָׁא, דִּנְבִיעַ בֵּיהּ תָּדִיר, וְאַמְלֵי לֵיהּ, יהו"ה צְבָאוֹת אִקְרֵי. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. ׳וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וְגוֹ'׳ (שמות ב, טז). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי בֵּירָא דָּא, אִיהוּ בֵּירָא דְּיַעֲקֹב, הָא כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וְנֶאֱסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ וְגוֹ'׳ (בראשית כט, ג). וְהָכָא בְּנוֹת יִתְרוֹ לָא אִצְטְרִיכוּ לְהַאי. אֶלָּא ׳וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה׳ בְּלא טוֹרַח אַחֲרָא.
ר׳ חייא- יעקב הזיז את האבן ולא היה צריך להשיבה
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, יַעֲקֹב הֵזִיז אוֹתָהּ מִן הַבְּאֵר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, כְּשֶׁמִּתְכַּנְּסִים שָׁם כָּל הָעֲדָרִים, וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן. וּבְיַעֲקֹב לֹא כָתוּב וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהֲרֵי לֹא הִצְטָרֵךְ אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הַמַּיִם לֹא הָיוּ עוֹלִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, עָלוּ הַמַּיִם אֵלָיו, (וּמֹשֶׁה אַף כָּךְ עָלוּ הַמַּיִם אֵלָיו) וְאוֹתָהּ הָאֶבֶן לֹא הָיְתָה עַל פִּי הַבְּאֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַע בָּהֶם יְהוּדִי אֶחָד, הִתְחַבֵּר עִמָּם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אֶחָד יֹאמַר דְּבַר תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, יַעֲקֹב אַעְדֵי לָהּ מִן בֵּירָא, דְּהָא כְּתִיב, כַּד מִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן כָּל עֲדָרַיָיא, ׳וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן׳ (בראשית כט, ג). וּבְיַעֲקֹב, לָא כְּתִיב וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְבָתַר כֵּן, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא מַיָּא לָא הֲווֹ סַלְּקִין, כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב, סְלִיקוּ מַיָּא לְגַבֵּיהּ, (ומשה אוף הכי סליקו מיא לגביה) וְהַהוּא אַבְנָא, לָא הֲוָה עַל פּוּם בֵּירָא, וּבְגִין כַּךְ וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה. ר' אֶלְעָזָר ור' אַבָּא הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָא לְצִפֹּרִי. עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ חַד יוּדָאי, אִתְחַבָּר בַּהֲדַיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל חַד לֵימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא.
׳הנבא אל הרוח׳
מעשה כתבי הסוד ורוחות הצדיקים בגן עדן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.