׳הנבא אל הרוח׳
מעשה כתבי הסוד ורוחות הצדיקים בגן עדן
׳הנבא אל הרוח׳ - שליטת הקב"ה ברוח מארבע צדדי העולם
פָּתַח הוּא וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ וְגוֹ'׳ (יחזקאל לז, ד). מִפָּסוּק זֶה יָדַעְתִּי מָקוֹם שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְכִי יָכוֹל הָיָה יְחֶזְקֵאל לְנַבֵּא עַל הָרוּחַ, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אֵין אָדָם שׁוֹלֵט בָּרוּחַ לִכְלֹא אֶת הָרוּחַ׳ (קהלת ח, ח). אֶלָּא, בֶּן אָדָם לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּרוּחַ, אֲבָל הקב"ה הוּא שׁוֹלֵט בַּכֹּל, וְעַל מַאֲמָרוֹ הָיָה מִתְנַבֵּא הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי רוּחַ הָיְתָה בַּגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָכֵן הִתְנַבֵּא עָלֶיהָ ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּתְחָם בְּעַמּוּדָיו בְּאַרְבַּעַת הַצְּדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא בֶּן אָדָם הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ וְגוֹ'׳ (יחזקאל לז, ד). מֵהַאי קְרָא יְדַעְנָא, אֲתַר דְּהָרוּחַ נַפְקָא מִנֵּיהּ, וְכִי יָכִיל הֲוָה יְחֶזְקֵאל לְנַבְּאָה עַל הָרוּחַ, וְהָא כְּתִיב ׳אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ׳ (קהלת ח, ח). אֶלָּא, בַּר נָשׁ לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה בָּרוּחַ, אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ שַׁלִּיט בְּכֹלָּא, וְעַל מֵימְרֵיהּ הֲוָה מִתְנַבֵּי יְחֶזְקֵאל. וְתוּ דְּהָא רוּחַ הֲוָה בְּגוּפָא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְגִין כַּךְ אִתְנַבֵּי עָלֵיהּ, ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּחָם בְּסַמְכוֹי בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא׳.
קפיצת היהודי - קושייתו על ׳מארבע רוחות בואי הרוח׳
קָפַץ אוֹתוֹ יְהוּדִי לְפָנָיו, אָמַר לוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה רָאִיתָ? אָמַר, דָּבָר רָאִיתִי. אָמַר לוֹ, מָה? אָמַר לוֹ, רוּחַ בְּנֵי אָדָם אִם מִתְלַבֵּשׁ בְּגַן עֵדֶן בִּלְבוּשׁ שֶׁל דְּיוֹקָן בְּגוּף שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: ׳כֹּה אָמַר ה' מִגַּן עֵדֶן בּאִי הָרוּחַ׳, מַהוּ ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת׳?
בלשון הזוהר
דָּלִיג הַהוּא יוּדָאִי קָמֵיהּ, אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, מַאי חָמִית. אָמַר מִלָּה חֲמֵינָא. אָמַר לֵיהּ מַאי הִיא. אָמַר לֵיהּ רוּחַ בְּנֵי אָדָם, אִי אִתְלָבַשׁ בְּגַּן עֵדֶן בִּלְבוּשָׁא דְּדִיּוּקְנָא בְּגוּפָא דְהַאי עָלְמָא, הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב, ׳כֹּה אָמַר ה' מִגַּן עֵדֶן בּוֹאִי הָרוּחַ׳, מַהוּ ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת׳.
תשובתו - הרוח נשאבת מארבעת צדי הכסא כגוף מן העולם
אָמַר לוֹ, רוּחַ לֹא יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁעוֹלָה מֵהַגָּן שֶׁבָּאָרֶץ לְתוֹךְ הַכִּסֵּא שֶׁעוֹמֵד עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים. כֵּיוָן שֶׁעוֹלָה שָׁם, נִשְׁאֶבֶת מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַכִּסֵּא שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְיוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, הַגּוּף נִטָּל מֵאַרְבָּעָה צִדְדֵי הָעוֹלָם, אַף הָרוּחַ כָּךְ נִטֶּלֶת מֵאַרְבָּעָה צִדְדֵי הַכִּסֵּא שֶׁמְּתֻקָּן עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, רוּחָא לָא נַחְתָּא לְהַאי עָלְמָא, עַד דְּסַלְּקָא מִגִּנְתָּא דְּאַרְעָא, לְגוֹ כּוּרְסְיָיא, דְּקַיְּימָא ׳עַל אַרְבַּע סַמְכִין׳. כֵּיוָן דְּסַלְּקָא תַּמָּן, אִסְתַּאֲבָא מִגּוֹ הַהוּא כּוּרְסְיָיא דְּמַלְכָּא, וְנַחְתָּא לְהַאי עָלְמָא, גּוּפָא אִתְנְטִיל מֵאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, רוּחַ אוּף הָכִי אִתְנְטִיל מֵאַרְבַּע סִטְרֵי דְּכוּרְסְיָּיא, דְּמִתַּתְקְנָא עָלַיְיהוּ.
מעשה באיש - מערת הריחות שמצא במדבר
אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, הַקְּפִיצָה שֶׁקָּפַצְתִּי לִפְנֵיכֶם, דָּבָר רָאִיתִי מִצַּד זֶה. מִשּׁוּם שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְרָאִיתִי עֵץ אֶחָד נֶחְמָד לְמַרְאֶה וּמְעָרָה אַחַת תַּחְתָּיו. קָרַבְתִּי אֵלָיו, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ מְעָרָה שֶׁמַּעֲלָה רֵיחוֹת מִכָּל מִינֵי רֵיחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. הִתְחַזַּקְתִּי בְעַצְמִי וְנִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְיָרַדְתִּי בְמַדְרֵגוֹת יְדוּעוֹת לְתוֹךְ מָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיוּ בוֹ עֵצִים רַבִּים וְרֵיחוֹת וּבְשָׂמִים שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּלִיגָא דְּקָא דָּלִיגְנָא קָמַיְיכוּ, מִלָּה חֲמֵינָא מֵהַאי סִטְרָא. בְּגִין דְּיוֹמָא חֲדָא הֲוֵינָא אָזִיל בְּמַדְבְּרָא, וַחֲמֵינָא אִילָנָא חַד דְּמִרְגַּג לְמֵחזֵי, וְחַד מְעַרְתָּא תְּחוֹתֵיהּ. קָרִיבְנָא גַּבֵּיהּ וַחֲמֵינָא הַהִיא מְעַרְתָּא, דְּסַלְּקָא רֵיחִין מִכָּל זִינֵי רֵיחִין דְּעָלְמָא. אִתְתָּקַפְנָא בְּגַרְמָאי וְאָעִילְנָא בְּהַהִיא מְעַרְתָּא, וְנָחִיתְנָא בְּדַרְגִּין יְדִיעָן בְּגוֹ דּוּכְתָּא חֲדָא, דְּהֲווּ בֵּיהּ אִלָּנִין סַגִּיאִין וְרֵיחִין וּבוּסְמִין, דְּלָא יָכִילְנָא לְמִסְבַּל.
האיש בעל השרביט - מפגש בפתח המערה
וְשָׁם רָאִיתִי אִישׁ אֶחָד, וְשַׁרְבִיט אֶחָד בְּיָדוֹ. וְהָיָה עוֹמֵד בְּפֶתַח אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתִי, תָּמַהּ וְעָמַד אֵלַי. אָמַר לִי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן וּמֵאֵיפֹה אַתָּה, אֲנִי פָּחַדְתִּי הַרְבֵּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מוֹרִי, אֲנִי מִן הַחֲבֵרִים, וְכָךְ וְכָךְ רָאִיתִי בַּמִּדְבָּר, וְנִכְנַסְתִּי לַמְּעָרָה הַזּוֹ, וְיָרַדְתִּי לְכָאן.
בלשון הזוהר
וְתַמָּן חֲמֵינָא חַד בַּר נָשׁ, וְשַׁרְבִיטָא חַד בִּידֵיהּ. וַהֲוָה קָאִים בְּחַד פִּתְחָא, כֵּיוָן דְּחָמָא לִי, תָּוַה וְקָם לְגַבָּאי. אָמַר לִי, מָה אַתְּ הָכָא, וּמֵאָן אַתְּ, אֲנָא דָּחִילְנָא סַגְיָא. אֲמֵינָא לֵיהּ, מָארִי, מִן חַבְרַיָּיא אֲנָא, כַּךְ וְכַךְ חֲמֵינָא בְּמַדְבְּרָא, וְעָאלָנָא בְּהַאי מְעַרְתָּא, וְנָחִיתְנָא הָכָא.
מסירת צרור הכתבים - סוד רוחות הצדיקים בחלום
אָמַר לִי, הוֹאִיל וְאַתָּה מִן הַחֲבֵרִים, קַח אֶת הַכְּתָבִים הַקְּשׁוּרִים הַלָּלוּ וְתֵן אוֹתָם לַחֲבֵרִים, אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים הַסּוֹדוֹת שֶׁל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים. הִכָּה בִּי בְּאוֹתוֹ שַׁרְבִיט, וְנִרְדַּמְתִּי. בֵּין כָּךְ רָאִיתִי כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת בְּתוֹךְ הַשֵּׁנָה שֶׁהָיוּ בָאִים בַּדֶּרֶךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. וְאוֹתוֹ אִישׁ הִכָּה בְּאוֹתוֹ שַׁרְבִיט וְאָמַר, לְכוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁל הָאִילָנוֹת. בֵּין כָּךְ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּרְחוּ בָאֲוִיר וְעָלוּ, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאֵיפֹה. וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת שֶׁל מַחֲנוֹת גְּדוֹלִים, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן (ס"א: לְאֵיזֶה מָקוֹם) הוּא. הִתְעוֹרַרְתִּי וְלֹא רָאִיתִי דָבָר, וּפָחַדְתִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
בלשון הזוהר
אָמַר לִי, הוֹאִיל וּמִן חַבְרַיָּיא אַנְתְּ, טוֹל הַאי קִיטְרָא דִּכְתָבָא, וְהָב לֵיהּ לְחַבְרַיָּיא, אִינּוּן דְּיַדְעִין רָזִין דְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בָטַשׁ בִּי בְּהַהוּא שַׁרְבִיטָא, וְדָמִיכְנָא. אַדְּהָכִי, חֲמֵינָא כַּמָּה חֵילִין וּמַשִּׁירְיָין גּוֹ שֵׁינָתָא, דַּהֲווֹ אַתְיָין בְּאוֹרְחָא, לְהַהוּא דּוּכְתָּא. וְהַהוּא גַּבְרָא בָּטַשׁ בְּהַהוּא שַׁרְבִיטָא, וְאָמַר בְּאוֹרְחָא דְּאִילָנִי זִילוּ. אַדְּהָכִי דַּהֲווֹ אַזְלִי, פַּרְחֵי בַּאֲוִירָא וְסַלְקֵי, וְלָא יְדַעְנָא לְאָן אֲתָר. וּשְׁמַעְנָא קָלִין דְּמַשִּׁירְיָין סַגִּיאִין, וְלָא יְדַעְנָא מֵאָן (ס"א: לאן אתר) אִיהוּ. אִתְּעַרְנָא, וְלָא חֲמֵינָא מִידִי, וְדָחִילְנָא בְּהַהוּא אֲתָר.
פשר החלום - דרך רוחות הצדיקים אל הגן
בֵּין כָּךְ רָאִיתִי אוֹתוֹ אִישׁ. אָמַר לִי, רָאִיתָ דָּבָר? אָמַרְתִּי לוֹ, רָאִיתִי בְּתוֹךְ שְׁנָתִי כָּךְ וְכָךְ. אָמַר, בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ הוֹלְכוֹת רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים לְתוֹךְ הַגָּן עֵדֶן לְהִכָּנֵס לְשָׁם? וּמַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ מֵהֶם, הוּא שֶׁעוֹמְדִים בַּגָּן בִּדְיוֹקָן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּשְׂמֵחִים בְּרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּכְנָסִים לְשָׁם.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, חֲמֵינָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ, אָמַר לִי, חָמִית מִידִי, אֲמֵינָא לֵיהּ, חֲמֵינָא גּוֹ שֵׁינָתָא כַּךְ וְכָךְ. אָמַר, בְּהַהוּא אָרְחָא אַזְלֵי רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, גּוֹ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן לְאָעָלָא תַּמָּן. וּמַה דְּשַׁמְעַת מִנַּיְיהוּ, הוּא, דְּקַיְימֵי בְּגִנְתָּא בְּדִיּוּקְנָא דְהַאי עָלְמָא וְחַדָּאן בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא דְּעָאלִין תַּמָּן.
ציור הרוח בגן - כגוף הנבנה מארבעת היסודות
וּכְמוֹ שֶׁגּוּף נִבְנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה מִקֶּשֶׁר שֶׁל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וּמִצְטַיֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַף כָּךְ הָרוּחַ מִצְטַיֶּרֶת בַּגָּן מִקֶּשֶׁר שֶׁל אַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בַּגָּן. וְאוֹתָהּ רוּחַ מִתְלַבֶּשֶׁת שָׁם וּמִצְטַיֶּרֶת מֵהֶם בְּצִיּוּר שֶׁל דְּיוֹקָן הַגּוּף שֶׁהִצְטַיֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִלְמָלֵא אוֹתָן אַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁהֵן אֲוִירִים שֶׁל הַגָּן, הָרוּחַ לֹא מִצְטַיֶּרֶת בְּצִיּוּר כְּלָל, וְלֹא מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם.
בלשון הזוהר
וּכְמָה דְּגוּפָא אִתְבְּנִי בְּהַאי עָלְמָא, מִקְּטוּרָא דְּאַרְבַּע יְסוֹדֵי, וְאִתְצָיַיר בְּהַאי עָלְמָא. אוּף הָכִי רוּחָא, אִתְצָיָיר בְּגִינְתָּא, מִקְּטוּרָא דְּאַרְבַּע רוּחִין דְּקַיְּימָא בְּגִנְתָּא, וְהַהוּא רוּחָא, אִתְלַבְּשָׁא תַּמָּן, וּמִתְצַיְרַת מִנַּיְיהוּ, בְּצִיּוּרָא דְּדִיּוּקְנָא דְּגוּפָא, דְּאִתְצַיָּיר בְּהַאי עָלְמָא. וְאִלְמָלֵא אִינּוּן אַרְבַּע רוּחִין, דְּאִינּוּן אֲוִירִין דְּגִנְתָּא, רוּחָא לָא מִתְצַיְּירָא בְּצִיּוּרָא כְּלָל, וְלָא אִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ.
חיבור ארבע הרוחות - ומסירת הצרור לחברים
אוֹתָן אַרְבַּע רוּחוֹת קְשׁוּרוֹת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה כְּאֶחָד, וְאוֹתָהּ רוּחַ מִצְטַיֶּרֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁהַגּוּף מִצְטַיֵּר בַּקְּשָׁרִים שֶׁל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָעוֹלָם. וְלָכֵן ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ׳ - מֵאוֹתָן אַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁל גַּן עֵדֶן שֶׁהִתְלַבְּשָׁה וְהִצְטַיְּרָה בָּהֶן. וְעַכְשָׁו קַח קֶשֶׁר זֶה שֶׁל כְּתָבִים וְלֵךְ לְדַרְכְּךְ, וְתֵן אוֹתָם לַחֲבֵרִים.
בלשון הזוהר
אִינּוּן ד' רוּחִין, קְטִירִין אִלֵּין בְּאִלֵּין כַּחֲדָא, וְהַהוּא רוּחַ אִתְצַיָּיר וְאִתְלָבַשׁ בְּהוּ, כְּגַוְונָא דְּגוּפָא אִתְצַיָיר בְּקִטּוּרֵי, דְּד' יְסוֹדֵי עָלְמָא. וּבְגִין כַּךְ, ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ׳, מֵאִינוּן אַרְבַּע רוּחִין דְגַּן עֵדֶן, דְּאִתְלַבְשָׁא וְאִתְצֵיירֶת בְּהוּ, וְהַשְּׁתָּא טוֹל הַאי קִיטְרָא דִּכְתָבָא וְזִיל לְאָרְחָךְ, וְהָב לֵיהּ לְחַבְרַיָּיא.
פתיחת הצרור - חדר אש שיצא ופרח מידיו
בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר וְאוֹתָם הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחֲךְ לְכָאן, שֶׁוַּדַּאי זֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר, והקב"ה הִזְמִין לְפִי פָּסוּק זֶה. נָתַן לָהֶם אוֹתוֹ צְרוֹר כְּתָבִים. כֵּיוָן שֶׁנָּטַל אוֹתוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר וּפָתַח אוֹתוֹ, יָצָא לַהַב אֵשׁ וְהִקִּיפוֹ. רָאָה בּוֹ מַה שֶּׁרָאָה, וּפָרַח מִיָּדָיו.
בלשון הזוהר
אָתָא רִבִּי אֶלְעָזָר, וְאִינּוּן חַבְרַיָּיא, וְּנְשָׁקוּהוּ בְּרֵישֵׁיהּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּשַׁדְרָךְ הָכָא, דְּוַדַּאי דָּא הוּא בְּרִירָא דְּמִלָּה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לְפוּמִי הַאי קְרָא. יְהָב לוֹן הַהוּא קִיטְרָא דִּכְתָבָא, כֵּיוָן דְנָטַל לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וּפָתַח לֵיהּ, נָפַק אֲפוּתָא דְּאֶשָּׁא, וְאַסְחַר לֵיהּ, חָמָא בֵּיהּ מַה דְּחָמָא, וּפָרַח מִן יְדוֹי.
בכיית ר ׳אלעזר׳ - מי יגור באהלך ופגישת הבאר
בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ, ׳ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךְ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךְ׳ (תהלים טו, א). אַשְׁרֵי דֶּרֶךְ זוֹ וְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁפָּגַשְׁתִּי אוֹתְךְ. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם הָיָה שָׂמֵחַ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְלֹא אָמַר כְּלוּם לַחֲבֵרִים. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגְשׁוּ בְּאֵר מַיִם אַחַת. עָמְדוּ עָלֶיהָ וְשָׁתוּ מִן הַמַּיִם.
בלשון הזוהר
בָּכָה ר' אֶלְעָזָר, וְאָמַר מַאן יָכִיל לְקַיְּימָא בְּגִנְזַיָּיא דְּמַלְכָּא, ׳ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכּוֹן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׳ (תהילים טו, א). זַכָּאָה הַאי אוֹרְחָא, וְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִעְרַעְנָא בָּךְ. וּמֵהַהוּא יוֹמָא הֲוָה חַדֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, וְלֹא אָמַר כְּלוּם לְחַבְרַיָּיא. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, פָּגְעוּ בְּחַד בֵּירָא דְּמַיָּא. קַיְימוּ עָלֵיהּ, וְשָׁתוּ מִן מַיָּא.
משה כיעקב בבאר
מציאת בת הזוג ורוח הקודש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.