ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 2: ׳היה היה דבר ה׳ - כפל גלות בבל ומצרים, ושכינה גולה עמם › פיסקה 5 (ב ע"ב)

׳בני ציון היקרים המסולאים בפז׳ - הם ההרים הרמים היורדים לגלות

שמות · ׳היה היה דבר ה׳ - כפל גלות בבל ומצרים, ושכינה גולה עמם · מאמר 2 · פיסקה 5 · דף ב ע"ב

לשון הזוהר

(אד"ג דתנן אמר רבי יצחק, מאי דכתיב, (ירמיהו ט ט). ׳על ההרים אשא בכי ונהי׳. אלא, אלין אינון טוריא רמיא דעלמין. ומאן אינון טוריא רמיא, אינון, ׳בני ציון היקרים המסולאים בפז׳) וְהַשְּׁתָּא הֲווֹ נַחְתִּין בְּגָלוּתָא, בְּרֵיחַיָּא עַל קַדְלֵיהוֹן וִידֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. וְכַד עָאלוּ בְּגָלוּתָא בְּבָבֶל, חָשִׁיבוּ דְּהָא לֵית לְהוּ קִיּוּמָא לְעָלְמִין, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁבִיק לוֹן, וְלָא יַשְׁגַּח בְּהוֹן לְעָלְמִין.

תרגום

(שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳על הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי׳ (ירמיה ט, ט)? אֶלָּא אֵלֶּה הֵם הָרִים רָמִים שֶׁל הָעוֹלָמִים. וּמִי הֵם אוֹתָם הָרִים רָמִים? אֵלּוּ ׳בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בפז׳ (איכה ד, ב) -) וְעַכְשָׁו הָיוּ יוֹרְדִים לַגָּלוּת עִם רֵחַיִם עַל צַוָּארָם, וִידֵיהֶם מְהֻדָּקוֹת לְאָחוֹר. וְכַאֲשֶׁר (נִכְנְסוּ) לְגָלוּת בָּבֶל, חָשְׁבוּ שֶׁאֵין לָהֶם קִיּוּם לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי הקב"ה עָזַב אוֹתָם, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ בָּהֶם לְעוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (אד"ג דתנן אמר רבי יצחק, מאי דכתיב, (ירמיהו ט ט). ׳על ההרים אשא בכי ונהי׳. אלא, אלין אינון טוריא רמיא דעלמין. ומאן אינון טוריא רמיא, אינון, ׳בני ציון היקרים המסולאים בפז׳) והשתא הוו נחתין בגלותא, בריחיא על קדליהון וידיהון מהדקן לאחורא. וכד עאלו בגלותא בבבל, חשיבו דהא לית להו קיומא לעלמין, דהא קודשא בריך הוא שביק לון, ולא ישגח בהון לעלמין.

התרגום: (ששנינו, אמר רבי יצחק, מהו שכתוב ׳על ההרים אשא בכי ונהי׳ (ירמיה ט, ט)? אלא אלה הם הרים רמים של העולמים. ומי הם אותם הרים רמים? אלו ׳בני ציון היקרים המסלאים בפז׳ (איכה ד, ב) -) ועכשו היו יורדים לגלות עם רחים על צוארם, וידיהם מהדקות לאחור. וכאשר (נכנסו) לגלות בבל, חשבו שאין להם קיום לעולמים, שהרי הקב"ה עזב אותם, ולא ישגיח בהם לעולמים.

מן המפרשים

הסולם: דתנן, אמר ר' יצחק וכו': שלמדנו, אר"י, מהו שכתוב, על ההרים אשא בכי ונהי. אלא הם אלו ההרים הרמים שבעולם. ומי הם אלו הרים הרמים, הם, בני ציון היקרים המסולאים בפז . ועתה הם יורדים בגלות, וריחים על ערפם, וידיהם קשורים לאחור. וכשבאו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: