׳היה היה דבר ה׳
כפל גלות בבל ומצרים, ושכינה גולה עמם
כפל ׳היה היה דבר ה׳ - קושיית גילוי סודות יחזקאל
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳הָיֹה הָיָה דְבַר ה'׳ (יחזקאל א, ג), ׳הָיֹה הָיָה׳ פַּעֲמַיִם לְשֵׁם מָה? ועוד יש לשאול, אם יחזקאל הנביא נאמן היה, למה גלה כל מה שראה? מי שהמלך מכניס אותו להיכלו, יש לו לגלות סודות שראה? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיְּחֶזְקֵאל הָיָה נָבִיא נֶאֱמָן, וְכָל מַה שֶׁרָאָה הוּא רָאָה בַּמְּהֵימְנוּתָא, וּבִרְשוּתוֹ שֶׁל הקב"ה הוּא גִּלָּה כָּל מַה שֶׁגִּלָּה, וְהַכֹּל הֻצְרַךְ.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳הָיֹה הָיָה דְּבַר ה'׳ (יחזקאל א, ג), ׳הָיֹה הָיָה׳ תְּרֵי זִמְנִי אֲמַאי. ותו אית לשאלה, אי יחזקאל נביאה מהימנא הווה, ׳אמאי גלי כל מה דחמא, מאן דמלכא אעיל ליה בהיכליה אית ליה לגלאה רזין דחמי׳. אלא ודאי יחזקאל נביאה מהימנא הווה, וכל מה דחמא במהימנותא איהו, וברשותא דקודשא בריךהוא גלי כל מה דגלי, וכלא אצטריך.
הרגיל בצער נושא סבלו - שלא הרגיל צערו שלם וגורם בכי
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי שֶׁרָגִיל לִסְבֹּל צַעַר, אַף עַל גַּב שֶׁבָּא לְפִי שָׁעָה צַעַר, סוֹבֵל מַשָּׂאוֹ וְלֹא חוֹשֵׁשׁ, אֲבָל מִי שֶׁלֹּא רָגִיל בְּצַעַר, וְכָל יָמָיו הָיָה בְּתַפְנוּקִים וְעִדּוּנִים, וּבָא לוֹ צַעַר - זֶהוּ צַעַר שָׁלֵם, וְעַל זֶה צָרִיךְ לִבְכּוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאן דְּרָגִיל לְמִסְבַּל צַעֲרָא אַף עַל גַּב דְּאָתֵי לְפוּם שַׁעְתָא צַעֲרָא, סָבִיל מַטְלָנוֹי, וְלָא חָיִישׁ, אֲבָל מַאן דְּלָא רָגִיל בְּצַעַר, וַהֲוָה כָּל יוֹמוֹי בְּתַפְנוּקִין וְעִידוּנִין, וְאָתֵי לֵיהּ צַעֲרָא, דָּא אִיהוּ צַעֲרָא שְׁלִים, וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְמִבְכֵּי.
גלות מצרים כהרגל צער יעקב - גלות בבל צער שלם לעליונים ותחתונים
כָּךָ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם הָיוּ רְגִילִים בְּצַעַר, שֶׁהֲרֵי כָּל יְמֵי אוֹתוֹ אֲבִיהֶם הַצַּדִּיק הָיוּ בְצַעַר, וְלָכֵן סָבְלוּ אֶת הַגָּלוּת כָּרָאוּי. אֲבָל גָּלוּת בָּבֶל הַהִיא הָיְתָה צַעַר שָׁלֵם, אוֹתוֹ הַצַּעַר שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בָּכוּ עָלָיו.
בלשון הזוהר
כַּךָ יִשְׂרָאֵל, כַּד נַחְתּוּ לְמִצְרַיִם, רְגִילִין בְּצַעֲרָא הֲווֹ, דְּהָא כָּל יוֹמוֹי דְּהַהוּא זַכָּאָה אֲבוּהוֹן בְּצַעֲרָא הֲוָה, וְעַל דָּא סָבְלוּ גָּלוּתָא כְּדְקָא יָאוּת. אֲבָל גָּלוּתָא דְּבָבֶל הַהוּא הֲוָה צַעֲרָא שְׁלִים, הַהוּא הֲוָה צַעֲרָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בָּכָאן עָלֵיהּ.
עליונים ותחתונים בוכים על גלות בבל - מפני תפנוקי המלכים
עֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּתוּב ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו לג, ז). תַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּתוּב ׳עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ וְגוֹ' וְכֻלָּם בָּכוּ עַל גָּלוּת בָּבֶל׳ (תהילים קלז, א). מָה הַטַּעַם? כִּי הָיוּ בְּתַפְנוּקֵי מְלָכִים, שֶׁכָּתוּב ׳בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים וְגוֹ'׳ (איכה ד, ב).
בלשון הזוהר
עִלָּאִין: דִּכְתִּיב, ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו לג, ז). תַּתָּאִין: דִּכְתִּיב, ׳עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ וְגוֹ'׳ (תהילים קלז, א) כֻּלְּהוֹן בָּכוּ עַל גָּלוּתָא דְּבָבֶל. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דַּהֲווֹ בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין דִּכְתִּיב, ׳בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים וְגוֹ'׳ (איכה ד, ב).
׳בני ציון היקרים המסולאים בפז׳ - הם ההרים הרמים היורדים לגלות
(שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי׳ (ירמיהו ט, ט)? אֶלָּא אֵלֶּה הֵם הָרִים רָמִים שֶׁל הָעוֹלָמִים. וּמִי הֵם אוֹתָם הָרִים רָמִים? אֵלּוּ ׳בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז׳ -) וְעַכְשָׁו הָיוּ יוֹרְדִים לַגָּלוּת עִם רֵחַיִם עַל צַוָּארָם, וִידֵיהֶם מְהֻדָּקוֹת לְאָחוֹר. וְכַאֲשֶׁר (נִכְנְסוּ) לְגָלוּת בָּבֶל, חָשְׁבוּ שֶׁאֵין לָהֶם קִיּוּם לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי הקב"ה עָזַב אוֹתָם, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ בָּהֶם לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
(אד"ג דתנן אמר רבי יצחק, מאי דכתיב,. ׳על ההרים אשא בכי ונהי׳ (ירמיהו ט, ט). אלא, אלין אינון טוריא רמיא דעלמין. ומאן אינון טוריא רמיא, אינון, ׳בני ציון היקרים המסולאים בפז׳) וְהַשְּׁתָּא הֲווֹ נַחְתִּין בְּגָלוּתָא, בְּרֵיחַיָּא עַל קַדְלֵיהוֹן וִידֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. וְכַד עָאלוּ בְּגָלוּתָא בְּבָבֶל, חָשִׁיבוּ דְּהָא לֵית לְהוּ קִיּוּמָא לְעָלְמִין, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁבִיק לוֹן, וְלָא יַשְׁגַּח בְּהוֹן לְעָלְמִין.
קריאת הקב"ה לפמליא של מעלה - מה אתם עושים כאן ובני בגלות
וְשָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הקב"ה לְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ, וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְכָל חֵילוֹתָיו וּמַחֲנוֹתָיו וּגְדוֹלָיו וְכָל חֵיל הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן? וּמַה בָּנַי אֲהוּבַי בְּגָלוּת בָּבֶל, וְאַתֶּם כָּאן? קוּמוּ רְדוּ כֻּלְּכֶם לְבָבֶל, וַאֲנִי עִמָּכֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֹּה אָמַר ה'׳ (ישעיה מג, יד) - ׳לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְגוֹ'׳. ׳לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה׳ - זֶה הקב"ה. ׳וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם׳ - אֵלֶּה כָּל הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
וְתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל פָּמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְכָל רְתִיכִין קַדִּישִׁין, וְכָל חֵילֵיהּ וּמַשִּׁרְיָיתֵיהּ, וְרַבְרְבָנוֹי, וְכָל חֵילָא דִּשְׁמַיָּא, וְאָמַר לוֹן, מָה אָתּוּן עַבְדִּין הָכָא, וּמַה בְּנֵי רְחִימָאי בְּגָלוּתָא דְּבָבֶל, וְאָתּוּן הָכָא, קוּמוּ חוּתוּ כֻּלְּכוֹן לְבָּבֶל, וַאֲנָא עִמְּכוֹן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כֹּה אָמַר ה'׳ (ישעיהו מג, יד) ׳לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְגוֹ'׳. ׳לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כּוּלָם׳ - אִלֵּין כָּל רְתִיכִין וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין.
פתיחת שמים ונבואת יחזקאל - גילוי מרכבות הקב"ה השורות עם ישראל
כְּשֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, וְשָׁרְתָה נְבוּאָה קְדוֹשָׁה עַל יְחֶזְקֵאל, וְרָאָה כָּל מַה שֶּׁרָאָה, וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הֲרֵי אֲדוֹנְכֶם כָּאן, וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם וּמַרְכְּבוֹתָיו שֶׁבָּאוּ לָדוּר בֵּינֵיכֶם. לֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ, עַד שֶׁהִצְטָרֵךְ לְגַלּוֹת כָּל מַה שֶּׁרָאָה, וָאֵרֶא כָּךְ, וָאֵרֶא כָּךְ. וְאִם גִּלָּה יוֹתֵר - כָּל מַה שֶּׁגִּלָּה הֻצְרַךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שָׂמְחוּ. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים מִפִּי יְחֶזְקֵאל, לֹא חָשְׁשׁוּ עַל גָּלוּתָם כְּלָל, שֶׁהֲרֵי יָדְעוּ שהקב"ה לֹא עָזַב אוֹתָם, וְכָל מַה שֶּׁגִּלָּה - גִּלָּה בִּרְשׁוּת. (ל"א: ואמר רבי שמעון ביה שעתא חדו ישראל חדוותא שלימתא בסיעתא דמאריהון דהוה עמהון וכל חד מנייהו עאל רעותא דלביה ברחימותא סגיא למיסר נפשיה על קדושתא דמאריהון ובגין כך גלי יחזקאל כל מה דגלי) וְשָׁנִינוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, שָׁם הַשְּׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם. וְכָאן בְּגָלוּת מִצְרַיִם מַה כָּתוּב? ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳. כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, מַה זֶּה ׳אֵת יַעֲקֹב׳? הַבָּאִים אִתּוֹ הִצְטָרֵךְ לוֹמַר! אֶלָּא, ׳אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - הֵם אוֹתָם מֶרְכָּבוֹת וּמַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁיָּרְדוּ עִם יַעֲקֹב עִם הַשְּׁכִינָה לְגָלוּת מִצְרַיִם.
בלשון הזוהר
כַּד נַחְתּוּ לְבָּבֶל, אִתְפַּתָּחוּ שְׁמַיָּא, וְשָׁרָאת רוּחַ נְבוּאָה קַדִּישָׁא עַל יְחֶזְקֵאל, וְחָמָא כָּל מַה דְּחָמָא, וְאָמַר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הָא מָארֵיכוֹן הָכָא, וְכָל חֵילֵי שְׁמַיָּא וּרְתִּיכוּ, דְּאָתוּ לְמֵידָר בֵּינֵיכוֹן. לָא הֵימְנוּהוּ, עַד דְּאִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה כָּל מַה דְּחָמָא, וָאֵרֶא כָּךְ, וָאֵרֶא כָּךְ. וְאִי גַּלֵּי יַתִּיר, מַה דְּגַלֵּי כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ. כֵּיוָן דְּחָמוּ יִשְׂרָאֵל כָּךְ, חַדוּ. וְכַד שָׁמְעוּ מִלִּין מִפּוּמֵיהּ דִיחֶזְקֵאל, לָא חַיְישׁוּ עַל גָּלְוּתְהוֹן כְּלָל, דְּהָא יָדְעוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבִיק לוֹן. וְכָל מַה דְּגַלֵּי בִּרְשׁוּתָא גַּלֵּי. (ל"א: ואמר רבי שמעון ביה שעתא חדו ישראל חדוותא שלימתא בסיעתא דמאריהון דהוה עמהון וכל חד מנייהו עאל רעותא דלביה ברחימותא סגיא למיסר נפשיה על קדושתא דמאריהון ובגין כך גלי יחזקאל כל מה דגלי) וְתָנִינָן בְּכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל גָּלוּ, תַּמָן שְׁכִינְתָּא גָּלְתָה עִמְהוֹן. וְהָכָא בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם מַה כְּתִיב, ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳. כֵּיוָן דִּכְתִּיב ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, מַהוּ ׳אֵת יַעֲקֹב׳. הַבָּאִים אִתּוֹ אִצְטְרִיךְ לְמֵימָר. אֶלָּא, ׳אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ אִינּוּן רְתִיכִין וּמַשִּׁרְיָין עִלָּאִין, דְּנַחְתּוּ עִם יַעֲקֹב, בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא, בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם.
׳אתי מלבנון כלה׳
סוד קבלת התורה ויחוד המהימנותא בסיני
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.