׳אתי מלבנון כלה׳
סוד קבלת התורה ויחוד המהימנותא בסיני
פתיחת ר ׳חייא׳ - אתי מלבנון כלה בסוד קבלת ישראל
׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳ (שמות א, א). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׳ (שיר השירים ד, ח). פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְקָרְבוּ לְהַר סִינַי לְקַבֵל תּוֹרָה, אָמַר לָהּ הקב"ה, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן׳ - מֵאוֹתוֹ עִדּוּן הָעֶלְיוֹן בָּאָה. ׳כַּלָּה׳ - שְׁלֵמָה, כְּמוֹ הַלְּבָנָה כְּשֶׁמִּשְׁתַּלֶּמֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל אוֹר וְהִתְנוֹצְצוּת. ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי׳ - כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ בָנַיִךְ תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳ (שמות א, א). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׳ (שיר השירים ד, ח). הַאי קְרָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וּקָרִיבוּ לְטוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא, אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן׳: מִן הַהוּא עִדּוּנָא עִלָּאָה קָא אָתָאת. ׳כַּלָּה׳: שְׁלֵימָתָא, כְּהַאי סִיהֲרָא דְּאִשְׁתְּלִימַת מִן שִׁמְשָׁא בְּכָל נְהוֹרָא וּנְצִיצוּ. ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי׳, בְּגִין לְקַבְּלָא בָּנַיִךְ אוֹרַיְיתָא.
׳תשורי מראש אמנה׳ - קבלת ישראל התורה ב ׳נעשה ונשמע׳
׳תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳ (שיר השירים ד, ח). ׳תָּשׁוּרִי׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא׳ (שמואל א ט, ז) - תְּקַבְּלִי תִקְרֹבֶת עַל בָּנַיִךְ. ׳מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳ - מֵהָרֵאשִׁית, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה ׳וְאָמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׳ (שמות כד, ז). וְהָיוּ בְּמִשְׁקָל אֶחָד כְּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּךְ כָּתוּב בָּהֶם ׳בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׳ (תהלים קג, כ). אָז קִבְּלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּרָה.
בלשון הזוהר
׳תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳ (שיר השירים ד, ח). ׳תָּשׁוּרִי׳: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא׳ (שמואל א ט, ז). תְּקַבִּיל תַּקְרוּבְתָּא עַל בָּנַיִךְ. ׳מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳: מֵרֵאשִׁיתָא דְּעָאלוּ בִּמְהֵימָנוּתָא עִלָּאָה, ׳וְאָמְרוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׳ (שמות כד, ז). וַהֲווּ בְּמַתְקְלָא חֲדָא כְּמַלְאָכִין עִלָּאִין, דְּהָכִי כְּתִּיב בְּהוּ ׳בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׳ (תהילים קג, כ). כְּדֵין קַבִּילַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּרָה.
הר סיני, שעיר ונמרים - מי קרב לקבל תורה ומי סירב
׳מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן׳ (שיר השירים ד, ח) - זֶה ׳הַר סִינַי׳, שֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו וְהִתְיַצְּבוּ תַחְתָּיו, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳ (שמות יט, יז). ׳מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת׳ - אֵלּוּ בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהִזְמִינָם הקב"ה לְקַבֵּל תּוֹרָה וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ. ׳מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׳ - אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁכָּתוּב ׳ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ׳ (דברים לג, ב).
בלשון הזוהר
׳מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן׳ (שיר השירים ד, ח) - דָּא טוּרָא דְּסִינַי, דְּקָרִיבוּ לְגַבֵּיהּ, וְאִתְעַתָּדוּ תְּחוֹתֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׳ (שמות יט, יז). ׳מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת׳: אִלֵּין בְּנֵי שֵׂעִיר דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִין לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָהּ. ׳מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׳: אִלֵּין בְּנִי יִשְׁמָעֵאל, דִּכְתִּיב ׳ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ׳ (דברים לג, ב).
מלאכים עליונים מבקשים את התורה - ׳מה אדיר שמך בכל הארץ׳
מַה זֶּה ׳וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ׳ (דברים לג, ב)? - שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לָתֵת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, בָּאוּ מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךְ עַל הַשָּׁמָיִם׳ (תהלים ח, ב), וְרָצוּ שֶׁתּוֹרָה תִנָּתֵן לָהֶם.
בלשון הזוהר
מַאי ׳וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ׳ (דברים לג, ב) - דְּתָנֵינָן, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, אָתוּ מַשִׁרְיָין דְּמַלְאָכִין עִלָּאִין, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׳ (תהילים ח, ב), בָּעָאן דְּיִתְיְהִיב לוֹן אוֹרַיְיתָא.
תשובת הקב"ה למלאכים - אין ביניכם מיתה וחטא, לכן לישראל התורה
אָמַר לָהֶם הקב"ה, וְכִי יֵשׁ בָּכֶם מָוֶת? שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל׳ (במדבר יט, יד). ׳וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת׳ (דברים כא, כב). יֵשׁ בֵּינֵיכֶם חֵטְא? וְכִי אַתֶּם צְרִיכִים דִּינִים? יֵשׁ בֵּינֵיכֶם גָּזֵל אוֹ גְנֵבָה? שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תִגְנֹב׳ (שמות כ, יג). יֵשׁ בֵּינֵיכֶם נָשִׁים? שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תִנְאָף׳ (שמות כ, יג). יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שֶׁקֶר? שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךְ עֵד שָׁקֶר׳ (שמות כ, יג). יֵשׁ בֵּינֵיכֶם חֶמְדָּה? שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תַחְמֹד׳ (שמות כ, יג). אָז לְשֵׁם מָה אַתֶּם רוֹצִים תּוֹרָה? מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ׳. וְאֵלּוּ ׳אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךְ עַל הַשָּׁמָיִם׳ - לֹא כָתוּב. וְעַל כָּךְ ׳וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ׳, אָז ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳.
בלשון הזוהר
אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי אִית בְּכוֹן מוֹתָא. דִּכְתִּיב ׳אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל׳ (במדבר יט, יד). ׳וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת׳ (דברים כא, כב). חֵטְא אִית בֵּינַיְיכוּ. וְכִי אַתּוּן בָּעָאן לְדִינִין. אִית בֵּינַיְיכוּ גֶּזֶל, אוֹ גְּנֵבָה. דִּכְתִּיב ׳לֹא תִּגְנוֹב׳ (שמות כ, יג). אִית בֵּינַיְיכוּ נָשִׁין. דִּכְתִּיב ׳לֹא תִּנְאָף׳ (שמות כ, יג). אִית בֵּינַיְיכוּ שִׁקְרָא. דִּכְתִּיב ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׳ (שמות כ, יג). אִית בֵּינַיְיכוּ חֶמְדָּה. דִּכְתִּיב ׳לֹא תַחְמוֹד׳ (שמות כ, יג). מַה אָתּוּן בָּעָאן אוֹרַיְיתָא. מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׳. וְאִלּוּ ׳אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׳ לָא כְּתִּיב. וְעַל דָּא ׳וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ׳, כְּדֵין ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳.
מחלוקת ר׳ יוסי ורשבי- גלות שכינה או סוד יחוד המהימנותא
רַבִּי יוֹסֵי בֵּאֵר פָּסוּק זֶה, (ה' ב') כְּשֶׁיָּרְדָה שְׁכִינָה לְגָלוּת מִצְרַיִם. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, פָּסוּק זֶה עַל סוֹד יִחוּד הַמְּהֵימְנוּתָא נֶאֱמַר, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה׳, הַקּוֹל אָמַר לַדִּבּוּר אִתִּי, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי ׳קוֹל בָּא לַדִּבּוּר, וּמַנְהִיגוֹ עִמּוֹ לִהְיוֹת כְּאֶחָד בְּלִי פֵרוּד כְּלָל׳. מִשּׁוּם שֶׁקּוֹל הוּא ׳כְּלָל, דִּבּוּר הוּא פְּרָט׳. וְלָכֵן כְּלָל הִצְטָרֵךְ לַפְּרָט, וּפְרָט הִצְטָרֵךְ לַכְּלָל, שֶׁהֲרֵי אֵין קוֹל בְּלִי דִבּוּר, וְאֵין דִּבּוּר בְּלִי קוֹל. וְעַל זֶה ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וְגוֹ'׳, שֶׁעִקַּר שְׁנֵיהֶם בָּאִים מִלְּבָנוֹן.
בלשון הזוהר
רַבִּי יוֹסֵי אוֹקִים לְהַאי קְרָא, (ה' ב') כַּד נַחְתָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַאי קְרָא, עַל רָזָא דְּיִחוּדָא דִּמְהֵימָנוּתָא אִתְּמַר, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה׳, קוֹל אֲמַר לְדִבּוּר אִתִּי, בְּגִין דְּהָא ׳קוֹל אָתֵי לְדִבּוּר, וּמְדַבָּר לָהּ בַהֲדֵיהּ, לְמֶהֱוֵי כַּחֲדָא בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל׳. בְּגִין דְּקוֹל אִיהוּ ׳כְּלָל, דִּבּוּר אִיהוּ פְּרַט׳. וְעַל דָּא כְּלָל אִצְטְרִיךְ לִפְרָט, וּפְרָט אִצְטְרִיךְ לִכְלָל. דְּהָא לֵית קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר, וְלֵית דִּבּוּר בְּלא קוֹל. וְעַל דָּא ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וְגוֹ'׳, דְּעִקָרָא דְּתַרְוַיְיהוּ מִלְּבָנוֹן קָא אַתְיָין.
גרון ולשון בסוד הדיבור - ׳ממעונות אריות׳ הן השיניים
׳תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳ (שיר השירים ד, ח) - זֶהוּ גָרוֹן שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵאת רוּחַ לְהַשְׁלִים לַכֹּל, (נ"א: כלה) מִסּוֹד הַלְּבָנוֹן הַנִּסְתָּר וְהַגָּנוּז. ׳מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן׳ - זוֹהִי לָשׁוֹן רֹאשׁ וְאֶמְצַע, שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת הַדִּבּוּר. ׳מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת׳ - אֵלֶּה הֵם שִׁנַּיִם. ׳מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׳ - אֵלֶּה הֵם שְׂפָתַיִם, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁבָּהֶם נִשְׁלָם הַדִּבּוּר.
בלשון הזוהר
׳תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה׳ (שיר השירים ד, ח): דָּא אִיהוּ גָּרוֹן, דְּמִתַּמָּן נַפְקָא רוּחָא לְאַשְׁלְמָא כֹּלָּא, (נ"א: כלה) מֵרָזָא דִּלְבָנוֹן סָתִים וְגָנִיז. ׳מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן׳: דָּא אִיהִי לִישָׁנָא רֵישָׁא וְאֶמְצָעִיתָא, דִּמְחַתְּכָא לְדִּבּוּר. ׳מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת׳: אִלֵּין אִינּוּן שִׁינַיִם. ׳מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׳: אִלֵּין אִינּוּן שִׂפְוָון, שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתְּלִים בְּהוּ דִּבּוּר.
׳אל תלחם את לחם רע עין׳
אזהרת המסתפק במאכל איש רע עין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.