ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 18: ׳ותצפנהו שלושה ירחים׳ - סוד חודשי הדין הקשה בהסתרת משה › פיסקה 5 (יב ע"א)

שלושה חודשי הדין הקשה - תמוז אב וטבת

שמות · ׳ותצפנהו שלושה ירחים׳ - סוד חודשי הדין הקשה בהסתרת משה · מאמר 18 · פיסקה 5 · דף יב ע"א

לשון הזוהר

׳וַתִּצְפְּנֵהוּ (בראשית ל"א ע"ב) שְׁלשָׁה יְרָחִים׳ (שמות ב, ב). אִלֵּין תְּלַת יַרְחִין, דְּדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא וּמָאי נִינְהוּ. תַּמּוּז, אָב, טֵבֵת, (נ"א שבט) מַאי מַשְׁמַע. דְּעַד לָא נָחַת מֹשֶׁה לְעָלְמָא, שְׁכִיחַ הֲוָה אִיהוּ לְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, מִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִיד. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, (ויחי ר"ב ע"ב) שְׁכִיחִין אִינּוּן לְעֵילָּא, עַד לָא יֶחתוּן לְעָלְמָא.

תרגום

׳וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳ (שמות ב, ב) - אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַיְרָחִים שֶׁהַדִּין הַקָּשֶׁה שָׁרוּי בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: תַּמּוּז, אָב וְטֵבֵת (שֵׁבֶט). מַה מַּשְׁמִיעַ? שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָרַד מֹשֶׁה לָעוֹלָם, הוּא הָיָה מָצוּי לְמַעְלָה, וְעַל זֶה הִזְדַּוְּגָה בּוֹ שְׁכִינָה מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד. מִכָּאן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים מְצוּיוֹת הֵן לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא יוֹרְדוֹת לָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ותצפנהו (בראשית ל"א ע"ב) שלשה ירחים׳ (שמות ב, ב). אלין תלת ירחין, דדינא קשיא שריא בעלמא ומאי נינהו. תמוז, אב, טבת, (נ"א שבט) מאי משמע. דעד לא נחת משה לעלמא, שכיח הוה איהו לעילא, ועל דא אזדווגת ביה שכינתא, מיומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון, רוחיהון דצדיקיא, (ויחי ר"ב ע"ב) שכיחין אינון לעילא, עד לא יחתון לעלמא.

התרגום: ׳ותצפנהו שלשה ירחים׳ (שמות ב, ב) - אלו שלשת הירחים שהדין הקשה שרוי בעולם, ואלו הם: תמוז, אב וטבת (שבט). מה משמיע? שעד שלא ירד משה לעולם, הוא היה מצוי למעלה, ועל זה הזדוגה בו שכינה מיום שנולד. מכאן, אמר רבי שמעון, שרוחות הצדיקים מצויות הן למעלה עד שלא יורדות לעולם.

מן המפרשים

מקדש מלך: אתר דנהירו נ"ב מ' ור"ל שהקב"ה הוא אבא וקאי על לוי שמלווה תמיד בזוגתו ובת היא מלכות שאבא יסד ברתא. וז"ש דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר דהיינו אבא שממנו מאירה המ' הנקרא סיהרא אבל אין לפרש דא קב"ה היא מ' דא"כ מאי אתר דנהירו…

יהל אור: אוקיר ליה בלבוש יקר. הוא סוד הדעת דגניז בה והוא סוד המזלא דחפיא עלה שנקרא' לבושין דיקר כמ"ש בספרא דצניעותא פ"א וכמ"ש ולבושיה כתלג חיוור. הוד והדר לבשת. והדר זקנים שיבה. וז"ש "תפארת בחורים כחם" והדר "זקנים שיבה" כי הם ענין…

אור החמה: ותצפנהו וגו' אלין תלת ירחין וגומר הנך רואה בעיניך איך הם שלא כסדרן אך זה תבין מסוף רזי דרזין בפרשת יתרו מכ"י כי זה מדבר בסוד הנשמה המתגלית בסוד אלפא ביתא ונסתרת כפי החדשים עד יבא עתה עת דודים לרדת בזה העולם והבן זה. הרח"ו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר