׳ותהר האשה׳ - מבת לוי לאשה, מדרגה בפני עצמה
שמות · ׳ותצפנהו שלושה ירחים׳ - סוד חודשי הדין הקשה בהסתרת משה · מאמר 18 · פיסקה 4 · דף יב ע"א
לשון הזוהר
׳וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן׳. הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג). בְּקַדְמִיתָא ׳בַּת לֵוִי׳, וְהָכִי הוּא וַדַּאי, וְכִי ׳בַּת לֵוִי׳ בְּקַדְמִיתָא, וְהַשְׁתָּא אִשָׁה. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, וְהָכִי אוֹלִיפְנָא, אִתְּתָא עַד לָא אִזְדַּוְּוגַת, אִתְקְרִיאַת בַּת פְּלוֹנִי, בָּתַר דְּאִזְדַּוְּוגַת אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה. וְהָכָא, בַּת, וְאִשָּׁה, וְכַלָּה, חַד דַּרְגָּא אִיהוּ.
תרגום
׳וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן׳ (שמות ב, ב) - הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג) - בַּתְּחִלָּה ׳בַּת לֵוִי׳, וְכָךְ זֶה וַדַּאי. וְכִי ׳בַּת לֵוִי׳ בַּתְּחִלָּה וְעַכְשָׁו אִשָּׁה? אֶלָּא כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי, וְכָךְ לָמַדְנוּ, עַד שֶׁלֹּא הִזְדַּוְּגָה אִשָּׁה, הִיא נִקְרֵאת בַּת פְּלוֹנִי. אַחַר שֶׁהִזְדַּוְּגָה, נִקְרֵאת אִשָּׁה. וְכָאן בַּת וְאִשָּׁה, דַּרְגָּה אַחַת הִיא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ותהר האשה ותלד בן׳. האשה ודאי, כמה דאת אמר ׳לזאת יקרא אשה׳ (בראשית ב, כג). בקדמיתא ׳בת לוי׳, והכי הוא ודאי, וכי ׳בת לוי׳ בקדמיתא, והשתא אשה. אלא הכי הוא ודאי, והכי אוליפנא, אתתא עד לא אזדווגת, אתקריאת בת פלוני, בתר דאזדווגת אתקריאת אשה. והכא, בת, ואשה, וכלה, חד דרגא איהו.
התרגום: ׳ותהר האשה ותלד בן׳ (שמות ב, ב) - האשה ודאי, כמו שנאמר ׳לזאת יקרא אשה׳ (בראשית ב, כג) - בתחלה ׳בת לוי׳, וכך זה ודאי. וכי ׳בת לוי׳ בתחלה ועכשו אשה? אלא כך זה בודאי, וכך למדנו, עד שלא הזדוגה אשה, היא נקראת בת פלוני. אחר שהזדוגה, נקראת אשה. וכאן בת ואשה, דרגה אחת היא.
מן המפרשים
הסולם: ותהר האשה וגו': האשה ודאי כלומר השכינה נקראת אשה, כמש"א, לזאת יקרא אשה, וזאת, הוא שם השכינה. בתחילה היתה בת לוי, שהוא יסוד דאו"א הנקרא לויתן כנ"ל, וכן הוא ודאי, כי או"א בנו את הנוקבא, (כנ"ל ב"א דף רל"א ד"ה בההוא) ולפי זה שואל,…