׳ותצפנהו שלושה ירחים׳
סוד חודשי הדין הקשה בהסתרת משה
רמז שלושה ירחים - משה לא נודע בזהר עליון עד אז
׳וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳ (שמות ב, ב) - מָה אוֹמְרִים ׳שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רֶמֶז הוּא שֶׁרָמַז, שֶׁלֹּא נוֹדַע מֹשֶׁה בְּזֹהַר עֶלְיוֹן עַד ׳שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳, שֶׁכָּתוּב ׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי׳ (שמות יט, א), שֶׁהֲרֵי אָז נִתְּנָה תוֹרָה עַל יָדוֹ, וּשְׁכִינָה הִתְגַּלְּתָה וְשָׁרְתָה עָלָיו לְעֵינֵי כֻלָּם, שֶׁכָּתוּב ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יהו"ה׳ (שמות יט, ג). ׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ׳ (שמות ב, ג) - שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נוֹדַע דִּבּוּרוֹ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָתוּב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳.
בלשון הזוהר
(שמות ב ב) ׳וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳ - ׳ג׳ יְרָחִים׳ מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר ר' יְהוּדָה, רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמַז, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע מֹשֶׁה בְּזִהֲרָא עִלָּאָה, עַד ג' יְרָחִים. דִּכְתִּיב, (שמות יט א) ׳בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי׳, דְּהָא כְּדֵין אִתְיְהִיבַת תּוֹרָה עַל יְדוֹי, וּשְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְיָא, וְשַׁרְיָא עֲלוֹי לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, (שמות יט ג) ׳וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יהו"ה׳. (שמות ב ג) ׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ׳, דְּעַד הַהוּא שַׁעְתָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדַע מִלּוּלֵיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְתִיב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנוּ בְּקוֹל׳.
׳תבת גומא׳ רומזת לארון הברית
׳וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא׳ (שמות ב, ג) - עֲצֵי גֹמֶא, רֶמֶז עַל הָאָרוֹן שֶׁלּוּחוֹת הַבְּרִית נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ, ׳תֵּבַת גֹּמֶא׳ הִיא אֲרוֹן הַבְּרִית. ׳וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת׳ - (שֶׁאוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁהוּא) שֶׁהֲרֵי הָאָרוֹן הָיָה מְצֻפֶּה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, זוֹהִי הַתּוֹרָה שֶׁהֶחְמִירָהּ הקב"ה בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
בלשון הזוהר
׳וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גּוֹמֶא׳ (שמות ב, ג) - רֶמֶז עַל הָאָרוֹן, דְּלוּחוֹת קַיָּימָא עָאלִין בְּגַוֵּיהּ, ׳תֵּיבַת גּוֹמֶא׳, אֲרוֹן הַבְּרִית אִיהוּ. ׳וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת׳ - (דההיא תיבה דאיהו) דְּהָא הָאָרוֹן הֲוָה מְחוּפֶּה מִלְּגָו וּמִלְּבַר. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, דָּא הִיא אוֹרַיְיתָא, דְּהֶחמִירָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לא תַּעֲשֶׂה.
׳ותשם בה את הילד׳ רומז לישראל - ׳ותשם בסוף׳
׳וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד׳ (שמות ב, ג) - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א). ׳וַתָּשֶׂם בַּסּוּף׳ - שֶׁלֹּא הָיוּ מִצְווֹת הַתּוֹרָה חֹמֶר לַעֲשׂוֹת עַד סוֹף, שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ לְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה. ׳עַל שְׂפַת הַיְאֹר׳ - עַל מַאֲמָר שֶׁל אוֹתָם שֶׁמּוֹרִים תּוֹרָה וְחֻקָּה לְיִשְׂרָאֵל. (נ"א: רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, כָּךְ לָמַדְנוּ) דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳מִבֵּית לֵוִי׳ - זֶה הקב"ה, הַמָּקוֹם שֶׁהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְאוֹתוֹ נָהָר מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וְלֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים. ׳מִבֵּית לֵוִי׳ - שֶׁהִשְׁרָה לִוְיָתָן (נ"א: כָּל שִׂמְחָה) לְשִׂמְחָה בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו). ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ - זֶה הקב"ה, מָקוֹם שֶׁאוֹר הַלְּבָנָה מֵאִיר.
בלשון הזוהר
׳וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד׳ (שמות ב, ג) - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א). ׳וַתָּשֶׂם בַּסּוּף׳ דְּלָא הֲווֹ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא חוּמְרָא לְמֶעְבַּד, ׳עַד סוֹף, דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, לְסוֹף אַרְבְּעִין שְׁנִין׳. ׳עַל שְׂפַת הַיְאוֹר׳ - עַל מֵימְרָא דְּאִינּוּן דְּמוֹרִים אוֹרַיְיתָא וְחוּקָּה לְיִשְׂרָאֵל. (נ"א: רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר הָכִי אוֹלִיפְנָא) דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳מִבֵּית לֵוִי׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְהַהוּא נָהָר, מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וְלָא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין. ׳מִבֵּית לֵוִי׳ דְּאַשְׁרֵי לִוְיָתָן (נ"א: כָּל חִידוּ) לְחִידוּ בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו). ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דִּנְהִירוּ דְּסִיהֲרָא נָהִיר.
׳ותהר האשה׳ - מבת לוי לאשה, מדרגה בפני עצמה
׳וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן׳ (שמות ב, ב) - הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג). בַּתְּחִלָּה ׳בַּת לֵוִי׳, וְכָךְ זֶה וַדַּאי, וְכִי ׳בַּת לֵוִי׳ בַּתְּחִלָּה וְעַכְשָׁו אִשָּׁה? אֶלָּא כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי, וְכָךְ לָמַדְנוּ, עַד שֶׁלֹּא הִזְדַּוְּגָה אִשָּׁה הִיא נִקְרֵאת בַּת פְּלוֹנִי, אַחַר שֶׁהִזְדַּוְּגָה נִקְרֵאת אִשָּׁה. וְכָאן בַּת וְאִשָּׁה וְכַלָּה, דַּרְגָּה אַחַת הִיא.
בלשון הזוהר
׳וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן׳ (שמות ב, ב). הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג). בְּקַדְמִיתָא ׳בַּת לֵוִי׳, וְהָכִי הוּא וַדַּאי, וְכִי ׳בַּת לֵוִי׳ בְּקַדְמִיתָא, וְהַשְׁתָּא אִשָׁה. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, וְהָכִי אוֹלִיפְנָא, אִתְּתָא עַד לָא אִזְדַּוְּוגַת, אִתְקְרִיאַת בַּת פְּלוֹנִי, בָּתַר דְּאִזְדַּוְּוגַת אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה. וְהָכָא, בַּת, וְאִשָּׁה, וְכַלָּה, חַד דַּרְגָּא אִיהוּ.
שלושה חודשי הדין הקשה - תמוז אב וטבת
׳וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳ (שמות ב, ב) - אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַיְרָחִים שֶׁהַדִּין הַקָּשֶׁה שָׁרוּי בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: תַּמּוּז, אָב וְטֵבֵת (נ"א: שֵׁבֶט). מַה מַּשְׁמִיעַ? שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָרַד מֹשֶׁה לָעוֹלָם, הוּא הָיָה מָצוּי לְמַעְלָה, וְעַל זֶה הִזְדַּוְּגָה בּוֹ שְׁכִינָה מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד. מִכָּאן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים מְצוּיוֹת הֵן לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא יוֹרְדוֹת לָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׳ (שמות ב, ב). אִלֵּין תְּלַת יַרְחִין, דְּדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא וּמָאי נִינְהוּ. תַּמּוּז, אָב, טֵבֵת, (נ"א: שבט). מַאי מַשְׁמַע. דְּעַד לָא נָחַת מֹשֶׁה לְעָלְמָא, שְׁכִיחַ הֲוָה אִיהוּ לְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, מִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִיד. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, שְׁכִיחִין אִינּוּן לְעֵילָּא, עַד לָא יֶחתוּן לְעָלְמָא.
תיבת גומא שמרה ממנו מדגי הים
׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וְגוֹ'׳ (שמות ב, ג). מַה זֶּה - ׳וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא׳? שֶׁכִּסְּתָה אוֹתוֹ בְּסִימָנֶיהָ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵאוֹתָם הַדָּגִים שֶׁל הַיָּם שֶׁשָּׁטִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁכָּתוּב ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ (תהלים קד, כה) - וְהִיא כִּסְּתָה אוֹתוֹ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵהֶם בְּכִסּוּי (בְּצַד הַיּוֹבֵל) (נ"א: טיסת הרוכל) (נ"א: טָס הכברה) נִכְבָּד שֶׁל שְׁנֵי גְוָנִים, לָבָן וְשָׁחֹר, וְהִנִּיחָה אֶת מֹשֶׁה בֵּינֵיהֶם שֶׁיִּוָּדַע עִמָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד לַעֲלוֹת (בֵּינֵיהֶם) פַּעַם אַחֶרֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה. ׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳ (שמות ב, ה). זוֹהִי שֶׁבָּאָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳ - עַל הַיְאֹר דַּוְקָא, וְלֹא עַל הַיָּם. וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וּמַטְּךְ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר׳ (שמות יז, ה) - וּמֹשֶׁה לֹא הִכָּה אֶלָּא עַל הַיָּם, וְקָרָא לוֹ יְאֹר? אֶלָּא יְאֹר הָיָה שֶׁהִכָּה אַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְהֶחֱשִׁיב אוֹתוֹ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עָשָׂה זֹאת.
בלשון הזוהר
׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וְגוֹ'׳ (שמות ב, ג). מַאי ׳וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גּוֹמֶא׳. דְּחָפַת לֵיהּ בְּסִימָנָהָא, לְמֶהֱוֵי נָטִיר מֵאִינוּן נוּנֵי יַמָּא, דְּשָׁאטִין בְּיַמָּא רַבָּא, דִּכְתִּיב, ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ (תהילים קד, כה) - וְהִיא חָפַת לֵיהּ, לְמֶהֱוֵי נָטִיר מִנַּיְיהוּ, בְּחָפוּ (בסטרא דיובלא) (נ"א: דטיסת רוכלא) (נ"א: דטיס רובילא) יַקִּירָא, דִּתְרֵין גַּוְונִין חִוָּור וְאוּכָם, וְאָנַח לֵיהּ לְמֹשֶׁה בֵּינַיְיהוּ, דְּיִשְׁתְּמוֹדָע עִמְּהוֹן, בְּגִין דְּזָמִין לְסַלְּקָא (בינייהו) זִמְנָא אַחֲרָא, לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא. ׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר׳ (שמות ב, ה). דָּא אִיהִי דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, ׳לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר׳, עַל הַיְאוֹר דַּיְיקָא, וְלֹא עַל הַיָּם. וְאִי תֵּימָא, וְהָא כְּתִיב, ׳וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר׳ (שמות יז, ה), וּמֹשֶׁה לָא מָחָא אֶלָּא יַמָּא, וְקַרְיֵיהּ יְאוֹר. אֶלָּא יְאוֹר הֲוָה דְּמָחָא אַהֲרֹן עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, וְשַׁוְיֵיהּ קְרָא דְּאִיהוּ עָבִיד.
׳אחרי הכות ה' את היאר׳ - מיוחס לקב"ה ואחר כך למשה
כְּמוֹ זֶה ׳וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר׳ (שמות ז, כה) - וְאַהֲרֹן הִכָּהוּ. אֶלָּא עַל שֶׁבָּא מִצַּד הקב"ה קְרָאוֹ הַכָּתוּב ׳אַחֲרֵי הַכּוֹת ה'׳ - אַחַר כָּךְ קְרָאוֹ בְּשֵׁם מֹשֶׁה. ׳וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר׳ - אֵלּוּ שְׁאָר הַמַּחֲנוֹת שֶׁבָּאִים מֵהַצַּד הַזֶּה.
בלשון הזוהר
כְּהַאי גַּוְונָא, ׳וְיִמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאוֹר׳ (שמות ז, כה). וְאַהֲרֹן הִכָּהוּ. אֶלָּא עַל דְּאָתָא מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קַרְיֵיהּ קְרָא ׳אַחֲרֵי הַכּוֹת ה'׳, לְבָתַר קַרְיֵיהּ בִּשְׁמָא דְּמֹשֶׁה. ׳וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת עַל יַד הַיְאוֹר׳ - אִלֵּין שְׁאַר מַשִּׁרְיָין דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא.
׳ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר׳
תשובה ותפילה מבטלות מידת הדין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.