׳ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר׳
תשובה ותפילה מבטלות מידת הדין
הפסקת ישראל מתורה - מידת הדין יורדת לרחוץ בדמם
׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳ (שמות ב, ה) - בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל פּוֹסְקִים מִן הַתּוֹרָה, מִיָּד - ׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳ - הָיְתָה יוֹרֶדֶת מִדַּת הַדִּין לִרְחֹץ מִדַּם יִשְׂרָאֵל עַל עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה. ׳וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר׳ - אֵלּוּ הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם הוֹלְכִים וְרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, ׳עַל יַד הַיְאֹר׳ - עַל סִבַּת עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה, וְאוֹתָם שֶׁמּוֹרִים (נ"א: שישנים) בָּהּ, שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר׳ (שמות ב, ה). בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווּ פַּסְקֵי יִשְׂרָאֵל מֵאוֹרַיְיתָא, מִיָּד ׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר׳. הֲוָת נַחְתַּת מִדַּת הַדִּין, לְאִסְתַּחֲאָה מִדָּמָא דְּיִשְׂרָאֵל, עַל עֶלְבּוֹנָה דְּאוֹרַיְיתָא. ׳וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת עַל יַד הַיְאוֹר׳ - אִלֵּין אוּמַיָּא, דְּאִינּוּן אַזְלִין וְרַדְפִין אֲבַּתְרַיְיהוּ, ׳עַל יַד הַיְאוֹר׳, עַל סִבַּת עֶלְבּוֹנָה דְּאוֹרַיְיתָא, וְאִינּוּן דְּמוֹרִים (נ"א: דמיכין) בָּהּ, דְּרָפוּ יְדַיְיהוּ מִינָהּ.
הכל תלוי בתשובה ובתפילה - ובפרט תפילה בדמעות
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים בִּתְשׁוּבָה וּבִתְפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁאֵין לְךְ שַׁעַר שֶׁלֹּא נִכְנָסִים אוֹתָן דְּמָעוֹת. מַה כָּתוּב? ׳וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד׳ - ׳וַתִּפְתַּח׳ - זוֹ שְׁכִינָה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל יִשְׂרָאֵל כְּאֵם עַל הַבָּנִים, וְהִיא תָּמִיד פּוֹתַחַת בִּזְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל מִלִּין דְּעָלְמָא, תַּלְיָין בִּתְשׁוּבָה, וּבִצְלוֹתָא דְּצַלֵּי בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל שֶׁכֵּן, מַאן דְּאוֹשִׁיד דִּמְעִין בִּצְלוֹתֵיהּ, דְּלֵית לָךְ תַּרְעָא, דְּלָא עָאלִין אִינּוּן דִּמְעִין. מַה כְּתִיב ׳וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד׳. ׳וַתִּפְתַּח׳, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּקַיְּימָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כְּאִימָּא עַל בְּנִין, וְהִיא פָּתְחָה תָּדִיר בִּזְכוּתֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
׳ילד שעשועים׳ הוא ישראל - מתחטאים לפני מלכם
כֵּיוָן שֶׁפָּתְחָה - ׳וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד׳ - ׳יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים׳ (ירמיה לא, כ), שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּתְחַטְּאִים לִפְנֵי מַלְכָּם (נ"א: מאביהם) בַּכֹּל, וּמִיָּד שֶׁמִּתְחַנְּנִים לִפְנֵי הקב"ה, חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וּבוֹכִים לְפָנָיו כְּמוֹ בֵּן שֶׁבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו. מַה כָּתוּב? ׳וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה׳ - כֵּיוָן שֶׁבָּכָה, הָעָבְרוּ (ס"א: נשתברו) כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. מַה כָּתוּב? ׳וַתַּחְמֹל עָליו׳ - הִתְעוֹרְרָה עָלָיו בְּרַחֲמִים וְרִחֲמָה עָלָיו.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן שֶׁפָּתְחָה, ׳וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד׳, ׳יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים׳ (ירמיהו לא, כ). דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּמִתְחַטָּאן קָמֵי מַלְכֵיהוֹן (נ"א: מאביהון) בְּכֹלָּא, וּמִיָּד דְּמִתְחַנְּנָן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַדְרֵי בִּתְשׁוּבָה, וּבָכָאן קָמֵיהּ, כִּבְרָא דְּבָכֵי קָמֵי אֲבוֹי. מַה כְּתִיב, ׳וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה׳. כֵּיוָן דְּבָכֵי, אִתְעַדוּ (ס"א: מתתברי) כָּל גִּזְרִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא. מַה כְּתִיב ׳וַתַּחְמוֹל עָלָיו׳, אִתְּעַר עֲלוֹי בְּרַחֲמִים, וּמְרַחֵם לֵיהּ.
׳מילדי העברים זה׳ - רכי לב, לא כילדי העכו"ם
׳וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה׳ (שמות ב, ו) - שֶׁהֵם רַכֵּי לֵב, וְלֹא מִיַּלְדֵי הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם קְשֵׁי עֹרֶף וּקְשֵׁי לֵב. ׳מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים׳ רַכֵּי לֵב מֵאָבוֹת וּמֵאִמָּהוֹת לָשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנָם. ׳וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד׳ - שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, טו). הוּא בּוֹכֶה, וְאֵם הַיֶּלֶד הִיא בּוֹכָה.
בלשון הזוהר
׳וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה׳ (שמות ב, ו) - דְּאִינּוּן רַכֵּי לִבָּא, וְלָא מִיַּלְדֵי הַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִינּוּן קְשֵׁי קְדַל, וּקְשֵׁי לִבָּא. ׳מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים׳ רַכֵּי לִבָּא מֵאֲבָהָן וּמֵאִמָּהָן לְאָתָבָא קָמֵי מָארֵיהוֹן. ׳וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד׳. שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ'׳ (ירמיהו לא, טו), הוּא בּוֹכֶה וְאֵם הַיֶּלֶד הִיא בּוֹכָה.
׳בבכי יבאו ובתחנונים׳ - בזכות בכי רחל יבואו מהגלות
׳וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ׳. לפני כן דרש ׳ותקרא את אם הילד׳ על רחל, שהייתה בוכה על בניה, וכאן מסיים בגאולה העתידה, שהיא תלויה בבכיאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֶעָתִיד לָבֹא מַה כָּתוּב? ׳בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, ט). מַהוּ ׳בִּבְכִי יָבֹאוּ׳וכי בבכי יבואו לגאולה, והרי ראוי שיבואו בשמחה אלא? בִּזְכוּת בְּכִי שֶׁל אֵם הַיֶּלֶד, שֶׁהִיא רָחֵל,המבכה על בניה בגלותם, וענה לה הקב"ה ׳מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה... ושבו בנים לגבולם׳ יָבוֹאוּ וְיִתְכַּנְּסוּ מֵהַגָּלוּת. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַגְּאֻלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא תְלוּיָה אֶלָּא רַק בִּבְכִי,של ישראל עצמם, כשהם שבים בתשובה ובוכים לפני הקב"ה כבן הבוכה לפני אביו כְּשֶׁיֻּשְׁלְמוּ וְיִכְלוּ בְּכִי הַדְּמָעוֹת שֶׁבָּכָה עֵשָׂו לִפְנֵי אָבִיו, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ׳ (בראשית כז, לח). (אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוֹתוֹ בְּכִי שֶׁבָּכָה עֵשָׂו) וְאוֹתָן דְּמָעוֹת הוֹרִידוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת.שבזכותן ניתנה לעשו שליטה ושלוה בעולם הזה, ונשתעבדו ישראל תחתיו כֵּיוָן שֶׁיִּכְלוּ אוֹתָן דְּמָעוֹת בַּבְּכִיָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל,שדמעות ישראל מכלות את זכות דמעות עשו יֵצְאוּ מִגָּלוּתוֹ,של עשו זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם׳בתחילה בבכי, ואחר כך בתחנונים וברחמים (ירמיה לא, ט).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לְזִמְנָא דְּאָתֵי מַה כְּתִיב, ׳בִּבְכִי יָבוֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים וְגוֹ'׳ (ירמיהו לא, ט). מַהוּ ׳בִּבְכִי יָבוֹאוּ׳. בִּזְכוּת בְּכִי דְּאֵם הַיֶּלֶד, שֶׁהִיא רָחֵל, יָבוֹאוּ וְיִתְכַּנְשׁוּן מִן גָּלוּתָא. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, פּוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא תַּלְיָא אֶלָּא בִּבְכִי, כַּד יִשְׁתַּלְּמוּן וְיִכְלוּן, בְּכִי דְּמָעוֹת דְּבָכָה עֵשָׂו קָמֵי אָבִיו, דִּכְתִיב, ׳וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ׳ (בראשית כז, לח). (אמר רבי יוסי אותו בכי דבכה עשו) וְאִינּוּן דִּמְעִין, אֲחִיתוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתֵיהּ. כֵּיוָן דְּיִכְלוּן אִינּוּן דִּמְעִין בְּבִכְיָה דְּיִשְׂרָאֵל, יִפְקוּן מִגָּלוּתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם׳.
׳ויפן כה וכה׳
חמישים אותיות שמע ישראל, ובן מעולה מרשע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.