לאחר אלף ומאתיים שנה ושישים ושש בחושך - ׳וזכרתי בריתי יעקוב׳
שמות · בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים · מאמר 13 · פיסקה 47 · דף ט ע"ב
לשון הזוהר
לְבָתַר תְּרֵיסַר שְׁבָטִין, דְּאִינּוּן אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין דְּגָלוּתָא, וּלְבָתַר (ע"ד) שִׁתִּין וְשִׁית שְׁנִין בְּחָשׁוֹכָא דְּלֵילְיָא, כְּדֵין, ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב׳ (ויקרא כו, מב). דָּא אִתְעָרוּתָא דְּאָת ו', דְּאִיהוּ נֶפֶשׁ דְּבֵית יַעֲקֹב. וְרָזָא דָּא, ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה וְגוֹ' שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וְאִיהוּ ו', נֶפֶשׁ דְּבַיִת שֵׁנִי, רָזָא דְּה' תַּתָּאָה, וְדָא ו' רָזָא דְּשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, שִׁשִּׁים׳ (בראשית מו, כו) - לְאִתְעָרוּתָא דְּיַעֲקֹב. וְשֵׁשׁ: לְאִתְעָרוּתָא דְּיוֹסֵף. וְעַל דָּא אִיהוּ וָ"ו, דְּאִנּוּן תְּרֵין בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וְרָזָא חֲדָא.
תרגום
לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם אֶלֶף וּמָאתַיִם שְׁנוֹת גָּלוּת, וְאַחַר שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה בְּחֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה, אָז ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - זוֹ הִתְעוֹרְרוּת הָאוֹת ו', שֶׁהִיא נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב. וְסוֹד זֶה - ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה וְגוֹ' שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׳ (בראשית מו, כו) - וְהוּא ו', נֶפֶשׁ שֶׁל בַּית שֵׁנִי, סוֹד שֶׁל ה' תַּחְתּוֹנָה, וְזֶה ו' סוֹד שֶׁל שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. שִׁשִּׁים - לְהִתְעוֹרְרוּת יַעֲקֹב, וָשֵׁשׁ - לְהִתְעוֹרְרוּת יוֹסֵף. וְלָכֵן הוּא ו"ו, שֶׁהֵם שְׁנַיִם בְּחִבּוּר אֶחָד וְסוֹד אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר תריסר שבטין, דאינון אלף ומאתן שנין דגלותא, ולבתר (ע"ד) שתין ושית שנין בחשוכא דליליא, כדין, ׳וזכרתי את בריתי יעקב׳ (ויקרא כו, מב). דא אתערותא דאת ו', דאיהו נפש דבית יעקב. ורזא דא, ׳כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' ששים ושש, ואיהו ו', נפש דבית שני, רזא דה' תתאה, ודא ו' רזא דששים ושש, ששים׳ (בראשית מו, כו) - לאתערותא דיעקב. ושש: לאתערותא דיוסף. ועל דא איהו ו"ו, דאנון תרין בחבורא חדא, ורזא חדא.
התרגום: לאחר שנים עשר שבטים, שהם אלף ומאתים שנות גלות, ואחר ששים ושש שנה בחשך הלילה, אז ׳וזכרתי את בריתי יעקוב׳ (ויקרא כו, מב) - זו התעוררות האות ו', שהיא נפש של בית יעקב. וסוד זה - ׳כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' ששים ושש׳ (בראשית מו, כו) - והוא ו', נפש של בית שני, סוד של ה' תחתונה, וזה ו' סוד של ששים ושש. ששים - להתעוררות יעקב, ושש - להתעוררות יוסף. ולכן הוא ו"ו, שהם שנים בחבור אחד וסוד אחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: ורזא דא כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש ואיהו ו' נפש דבית שני פי' ששים הוא ת"ת שהוא ו' גדולה כל אחד כלול מעשר גי' ששים. ושש הוא יסוד שהוא ו' זעירא ושניהם הם נפש של המלכות שהם נפשה ורוחנייותה והתכת הכתוב כך הוא כל הנפש הבאה ליעקב…
הסולם: לבתר תריסר שבטין וכו': לסוף י"ב שבטים, שהם אלף ומאתים שנים של הגלות ולסוף ששים ושש שנים בחשכת הלילה, שהיא הגלות, אז, וזכרתי את בריתי יעקב, שהא ת"ת, זהו התעוררות אות ה ו' דהיינו ת"ת, שהוא ו' דהויה, שהיא נפש דהיינו הפנימיות, של…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: