בכיית רשבי
סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים
רשבי בוכה - אוי ואשרי למי שיזדמן בזמן הגאולה
רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵרִים יָדָיו, וּבָכָה וְאָמַר, אוֹי לְמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן בְּאוֹתוֹ זְמַן. אוֹי לְמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן בְּאוֹתוֹ זְמַן - מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא הקב"ה לִפְקֹד אֶת הָאַיָּלָה, יִסְתַּכֵּל מִי הֵם אוֹתָם שֶׁעָמְדוּ עִמָּהּ, בְּכָל אוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים עִמָּהּ, בְּכָל מַעֲשֵׂי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא יִמָּצֵא צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר׳ (ישעיהו סג, ה). וְכַמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת לְיִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן זָקַף יְדוֹי וּבָכָה, וְאָמַר, וַוי מַאן דְּיִזְדָּמַן בְּהַהוּא זִמְנָא, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּיִזְדָּמַן וְיִשְׁתְּכַּח בְּהַהוּא זִמְנָא, וַוי מַאן דְּיִזְדָּמַן בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּגִין דְּכַד יֵיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפַקְדָּא לְאַיַּילְתָּא, יִסְתָּכַּל מַאן אִינּוּן דְּקַיְימִין בַּהֲדָהּ, בְּכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי עִמָּהּ, בְּכָל עוֹבָדוֹי דְּכָל חַד וְחָד, וְלָא יִשְׁתְּכַּח זַכָּאי. דִּכְתִּיב, ׳וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר׳ (ישעיהו סג, ה). וְכַמָּה עַקְתִּין עַל עַקְתִּין לְיִשְׂרָאֵל.
אשרי העומד במהימנותא בזמן ההוא - זוכה לאור שמחת המלך
אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן וְיִמָּצֵא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּמְּהֵימְנוּתָא, יִזְכֶּה לְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב ׳וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב וְגוֹ'׳ (זכריה יג, ט).
בלשון הזוהר
זַכָּאָה מַאן דְּיִזְדָּמַן וְיִשְׁתְּכַּח בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּגִין דְּהַהוּא דְּיִתְקָיָּים בְּהַהוּא זִמְנָא בִּמְהֵימָנוּתָא, יִזְכֶּה לְהַהוּא נְהִירוּ דְּחֶדְוָה דְּמַלְכָּא. וְעַל הַהוּא זִמְנָא כְּתִּיב, ׳וּצְרַפְתִּים כִּצְרוֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחוֹן אֶת הַזָּהָב וְגוֹ'׳ (זכריה יג, ט).
כל האומות מתייעצות כאחד להביא צרה על ישראל
לְאַחַר שֶׁאוֹתָן צָרוֹת יִתְעוֹרְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הָעַמִּים וּמַלְכֵיהֶם יִתְיָעֲצוּ כְּאֶחָד עֲלֵיהֶם, וּמְעוֹרְרִים כַּמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת, וְכֻלָּם עוֹלִים בְּעֵצָה אַחַת עֲלֵיהֶם, וְיָבֹאוּ צָרָה עַל צָרָה, אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. אָז יִתְרָאֶה עַמּוּד אֵשׁ אֶחָד עוֹמֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה אַרְבָּעִים יוֹם, וְכָל עַמֵּי הָאָרֶץ רוֹאִים אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
לְבָתַר דְּאִינּוּן עַקְתִּין מִתְעָרֵי עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל עַמִּין וּמַלְכֵיהוֹן יִתְיַיעֲטוּן כַּחֲדָא עָלַיְיהוּ, וּמִתְעָרֵי כַּמָּה גְּזֵירִין בִּישִׁין, כֻּלְּהוּ סַלְקֵי בְּעֵיטָא חֲדָא עָלַיְיהוּ, וְיֵיתוּן עַקְתָּא עַל עַקְתָּא, בַּתְרַיְיתָא מְשַׁכְּחָן קָמַיְיתָא. כְּדֵין יִתְחָזֵי חַד עַמּוּדָא דְּאֶשָׁא, קָאִים מֵעֵלָּא לְתַתָּא, אַרְבְּעִין יוֹמִין, וְכָל עַמִּין דְּעָלְמָא חָמָאן לֵיהּ.
התעוררות מלך המשיח מ ׳קן ציפור׳ - ראשית גילויו בגליל
בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ"ן צִפּוֹ"ר, וְיִתְעוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיֵּצֵא לְשָׁם, יִתְרַגֵּז כָּל הָעוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְחַבְּאִים בְּתוֹךְ מְעָרוֹת וּסְלָעִים שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ לְהִנָּצֵל. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב ׳וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׳ (ישעיהו ב, יט).
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְנַפְקָא מִגּוֹ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן, מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִתְקְרֵי קַ"ן צִפּוֹ"ר, וְיִתְּעָר בְּאַרְעָא דְּגָלִיל. וְהַהוּא יוֹמָא דְּיִפּוּק לְתַמָּן, יִתְרָגַּז כָּל עָלְמָא, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא מִתְחַבְּאִין גּוֹ מְעַרְתֵי וְטִנָּרֵי, דְּלָא יַחְשְׁבוּן לְאִשְׁתְּזָבָא. וְעַל הַהוּא זִמְנָא כְּתִּיב, ׳וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צוּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרוֹץ הָאָרֶץ׳ (ישעיהו ב, יט).
פירוש הפסוק ׳מפני פחד ה' ומהדר גאונו׳ על גילוי המשיח
׳מִפְּנֵי פַּחַד ה'׳ - זֶהוּ אוֹתוֹ רֹגֶז שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. ׳וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ׳ - זֶה מָשִׁיחַ. ׳בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׳ - כְּשֶׁיָּקוּם וְיִתְגַּלֶּה בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם רִאשׁוֹן שֶׁנֶּחֱרַב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְלָכֵן יִתְגַּלֶּה שָׁם רִאשׁוֹן לְכָל מָקוֹם, וּמִשָּׁם יְעוֹרֵר קְרָבוֹת לְכָל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳מִפְּנֵי פַּחַד ה'׳, דָּא הַהוּא רְגִיזוּ דְּכָל עָלְמָא. ׳וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ׳ דָּא מָשִׁיחַ. ׳בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׳, כַּד יְקוּם וְיִתְגְּלֵי בְּאַרְעָא דְּגָלִיל, בְּגִין דְּאִיהוּ הוּא אֲתָר קַדְמָאָה דְּאִתְחָרְבָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּבְגִין כָּךְ, יִתְגְּלֵי תַּמָּן קַדְמָאָה לְכָל אֲתָר, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר קְרָבִין לְכָל עָלְמָא.
עמוד מארץ לשמים ארבעים יום - כוכב לוהט וסובביו לפני גילוי משיח
אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעַמּוּד יַעֲמֹד מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, יָקוּם מִצַּד מִזְרָח כּוֹכָב אֶחָד לוֹהֵט בְּכָל הַגְוָנִים, וְשִׁבְעָה כוֹכָבִים אֲחֵרִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הַכּוֹכָב, וְיַעַרְכוּ בוֹ קְרָב בְּכָל הַצְּדָדִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, עַד שִׁבְעִים יוֹם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם רוֹאִים.
בלשון הזוהר
לְבָתַר אַרְבְּעִין יוֹמִין, דְעַמּוּדָא יְקוּם מֵאַרְעָא לִשְׁמַיָּא, לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל עָלְמָא, וּמָשִׁיחַ יִתְגְּלֵי, יְקוּם מִסְּטָר מִזְרָח, חַד ׳כּוֹכָבָא מְלַהֲטָא בְּכָל גַּוְונִין, וְשִׁבְעָה כּוֹכָבִין אַחֲרָנִין דְּסַחֲרָן לְהַהוּא כּוֹכָבָא, וְיַגִּיחוּן בֵּיהּ קְרָבָא בְּכָל סִטְרִין, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, עַד שִׁבְעִין יוֹמִין, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא חָמָאן׳.
מלחמת הכוכב הלוהט - בולע ומוציא לעיני כל העולם
וְאוֹתוֹ כּוֹכָב יַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב בְּלַפִּידֵי אֵשׁ לוֹהֲטִים וְנוֹצְצִים לְכָל עֵבֶר, וּמַכֶּה בָהֶם עַד שֶׁבּוֹלֵעַ אוֹתָם בְּכָל עֶרֶב וְעֶרֶב, וּבַיּוֹם מוֹצִיא אוֹתָם. וְיַעַרְכוּ קְרָב לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְכֵן בְּכָל יוֹם עַד שִׁבְעִים יוֹם. לְאַחַר שִׁבְעִים יוֹם יִגָּנֵז אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְיִגָּנֵז הַמָּשִׁיחַ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְיַחֲזֹר אוֹתוֹ עַמּוּד אֵשׁ כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וּבוֹ יִגָּנֵז הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹתוֹ עַמּוּד לֹא יִתְרָאֶה.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא כּוֹכָבָא, יַגִּיחַ בְּהוּ קְרָבָא, בְּטִיסִין דְּנוּרָא, מְלַהֲטִין מְנַצְּצִין לְכָל עֵבֶר, וּבָטַשׁ בְּהוּ, עַד דְּבָלַע לוֹן, בְּכָל רַמְשָׁא וְרַמְשָׁא, וּבְיוֹמָא אַפִּיק לוֹן. וְיַגִּיחוּן קְרָבָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל עָלְמָא, וְכֵן בְּכָל יוֹמָא, עַד שִׁבְעִין יוֹמִין. לְבָתַר שִׁבְעִין יוֹמִין, יִתְגְּנִיז הַהוּא כּוֹכָבָא, וְיִתְגְּנִיז מָשִׁיחַ, עַד תְּרֵיסָר יַרְחִין, וְיִתְהַדָּר הַהוּא עַמּוּדָא דְּאֶשָׁא כְּמִלְּקַדְמִין, וּבֵיהּ יִתְגְּנִיז מָשִׁיחַ, וְהַהוּא עַמּוּדָא לָא יִתְחָזֵי.
עליית המשיח בעמוד לרקיע - קבלת עטרת מלכות
לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יַעֲלוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּאוֹתוֹ הָעַמּוּד לְתוֹךְ הָרָקִיעַ, וְשָׁם יְקַבֵּל חֹזֶק וַעֲטֶרֶת מַלְכוּת. וּכְשֶׁיֵּרֵד, יִתְרָאֶה אוֹתוֹ עַמּוּד אֵשׁ כְּמוֹ מִקֹּדֶם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, וְיִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו עַמִּים רַבִּים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת בְּכָל הָעוֹלָם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן יְעוֹרֵר הקב"ה אֶת גְּבוּרָתוֹ לְכָל עַמֵּי הָעוֹלָם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִוָּדַע בְּכָל הָעוֹלָם, וְכָל מַלְכֵי הָעוֹלָם יִתְעוֹרְרוּ לְהִתְחַבֵּר לַעֲרֹךְ בּוֹ קְרָב.
בלשון הזוהר
לְבָתַר תְּרֵיסָר יַרְחִין, יְסַלְקוּן לֵיהּ לְמָשִׁיחַ, בְּהַהוּא עַמּוּדָא, לְגוֹ רְקִיעָא, וְתַמָּן יְקַבֵּל תּוּקְפָּא וְעִטְרָא דְּמַלְכוּתָא. וְכַד נָחִית, יִתְחָזֵי הַהוּא עַמּוּדָא דְּאֶשָׁא כְּמִלְּקַדְּמִין, לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל עָלְמָא, וְיִתְגְּלֵי לְבָתַר מָשִׁיחַ, וְיִתְכַּנְּשׁוּן לְגַבֵּיהּ עַמִּין סַגִּיאִין, וְיִתְּעַר קְרָבִין בְּכָל עָלְמָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גְּבוּרְתֵּיהּ לְכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא יִתְיְדַע בְּכָל עָלְמָא, וְכָל מַלְכִין דְּעָלְמָא יִתְעָרוּן לְאִתְחַבְּרָא לְאַגָּחָא קְרָבָא בֵּיהּ.
מומרים חוזרים להילחם במשיח - חושך חמישה עשר יום
וְכַמָּה (עַמִּים) מִפָּרִיצֵי הַיְּהוּדִים יִתְהַפְּכוּ לַחֲזֹר אֲלֵיהֶם, וְיָבֹאוּ עִמָּהֶם לַעֲרֹךְ קְרָב עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְאָז יֶחְשַׁךְ כָּל הָעוֹלָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְרַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל יָמוּתוּ בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים׳ (ישעיה ס, ב).
בלשון הזוהר
וְכַמָּה (עמין) מִפְּרִיצֵי יְהוּדָאִין יִתְהַפְּכוּ לְאָהַדְּרָא לְגַבַּיְיהוּ, וְיֵיתוּן עִמְּהוֹן, לְאַגָּחָא קְרָבָא עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא. כְּדֵין יִתְחָשַּׁךְ כָּל עָלְמָא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה יוֹמִין, וְסַגִּיאִין מֵעַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל יְהוֹן מֵתִין בְּהַהוּא חֲשׁוֹכָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאוּמִּים׳ (ישעיהו ס, ב).
׳כי יקרא קן צפור לפניך בדרך׳ - מצוות שילוח הקן כרמז
פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת וְגוֹ'׳ - ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנְיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים וְהָאֵם רוֹבֶצֶת וְגוֹ'׳, ׳שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'׳.
אותות ונסים בהתעוררות משיח - מקום בגן עדן של מטה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אֶלְעָזָר, בִּזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כַּמָּה אוֹתוֹת וְנִסִּים אֲחֵרִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד גָּנוּז וְשָׁמוּר שֶׁלֹּא נוֹדָע, וְהוּא מְרֻקָּם בְּכַמָּה גְוָנִים, וּבוֹ גְנוּזִים אֶלֶף הֵיכָלוֹת שֶׁל כִּסּוּפִים. וְאֵין מִי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם פְּרָט לַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עוֹמֵד תָּמִיד בְּגַן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אֶלְעָזָר, בְּזִמְנָא דְּיִתְּעַר מַלְכָּא מְשִׁיחָא, כַּמָּה אָתִין וְנִסִּין אָחֲרָנִין יִתְּעֲרוּן בְּעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, אִית אֲתָר חַד גָּנִיז וְטָמִיר דְּלָא אִתְיְדַע, וְאִיהוּ מְרֻקְּמָא בְּכַמָּה גַּוְונִין, וּבֵיהּ גְּנִיזִין אֶלֶף הֵיכָלִין דְּכִסּוּפִין. וְלֵית מַאן דְּעָיִיל בְּהוּ, בַּר מָשִׁיחַ, דְּאִיהוּ קָאִים תָּדִיר בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן.
מרכבות צדיקים סביב המשיח בגן - כניסתו בראשי חודשים ומועדים
וְכָל הַגָּן מֻקָּף בְּמֶרְכָּבוֹת רַבּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, וּמָשִׁיחַ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם וְעַל כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת צַדִּיקִים שָׁם, וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְחַגִּים וְשַׁבָּתוֹת נִכְנָס מָשִׁיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת.
בלשון הזוהר
וְכָל גִּנְתָּא מְסַחֲרָא בִּרְתִיכִין סַגִּיאִין דְּצַדִיקַיָּא, וּמָשִׁיחַ קָאִים עָלַיְיהוּ, וְעַל כַּמָּה חֵילִין וּמַשִׁירְיָין דְּנִשְׁמָתִין דְּצַדִיקַיָּא תַּמָּן, וּבְרָאשֵׁי יַרְחֵי, וּבִזְמַנֵּי, וּבְשַׁבָּתֵי, מָשִׁיחַ עָאל בְּהַהוּא אֲתָר לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין.
מקום עדן הגנוז - משיח חבוי סביבו עד עת רצון
לִפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת יֵשׁ מָקוֹם אַחֵר טָמִיר וְגָנוּז שֶׁלֹּא נוֹדָע כְּלָל, וְנִקְרָא עֵדֶן. וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתוֹ. וּמָשִׁיחַ גָּנוּז (ס"א: יִתְגַּלֶּה) בַּחוּץ סְבִיב אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מָקוֹם אֶחָד. שֶׁנִּקְרָא קַן צִפּוֹר, וְהוּא מָקוֹם שֶׁמַּכְרִיזָה עָלָיו אוֹתָהּ צִפּוֹר. שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּגַן עֵדֶן בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
לְגוֹ לְגוֹ מִכָּל אִינּוּן הֵיכָלִין, אִית אֲתָר אַחֲרָא טָמִיר וְגָנִיז דְּלָא אִתְיְדַע כְּלָל, וְאִקְרֵי עֵדֶן. וְלֵית מַאן דְּיָכִיל לְמִנְדַּע בֵּיהּ. וּמָשִׁיחַ אַגְנִיז (ס"א: יתגלי) לְבַר, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אֲתָר, עַד דְּאִתְגְלֵי לֵיהּ חַד אֲתָר. דְּאִקְרֵי קַן צִפּוֹר, וְאִיהוּ אֲתָר דְּכָרִיז עָלֵיהּ הַהוּא צִפּוֹר. דְּאִתְּעַר בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן בְּכָל יוֹמָא.
דיוקנאות האומות בגן - משיח רואה האבות בחורבן בית המקדש
וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם רְקוּמִים דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהָרַע לָהֶם. נִכְנָס לְאוֹתוֹ מָקוֹם, מֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת הָאָבוֹת שֶׁנִּכְנָסִים לְחֻרְבַּן בֵּית הָאֱלֹהִים, עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת רָחֵל שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ בְּפָנֶיהָ, והקב"ה מְנַחֵם אוֹתָהּ, וְלֹא מַסְכִּימָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיהו לא, טו). אָז מָשִׁיחַ מֵרִים קוֹלוֹ וּבוֹכֶה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁשָּׁם גּוֹעִים וּבוֹכִים עִמּוֹ.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא אֲתָר, מְרֻקְּמָן דְּיּוּקְנִין דְּכָל שְׁאַר עַמִּין, דְּאִתְכְּנָשׁוּ עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָא לוֹן. עָאל בְּהַהוּא אֲתָר, זָקִיף עֵינוֹי, וְחָזֵי אֲבָהָן, דְעָאלִין בְּחָרְבַּן בֵּית אֱלָהָא, עַד דְּחָמֵי לְרָחֵל ׳דְּדִמְעָהָא בְּאַנְפָּהָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְנַחֵם לָהּ, וְלָא צְבִיאַת לְקַבְּלָא תַּנְחוּמִין, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר,׳ (ירמיהו לא טו) ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳. כְּדֵין, מָשִׁיחַ אָרִים קַלֵיהּ וּבָכֵי, וְאִזְדַּעְזַע כָּל גִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְכָל אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דְּתַמָּן גָּעוּ וּבָכוּ עִמֵּיהּ.
בכיית משיח מרעידה אלף וחמש מאות רבוא מחנות עליונים
גּוֹעָה וּבוֹכֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַגָּן, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רִבּוֹא מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְתוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן. וְאָז הקב"ה רוֹמֵז לְאוֹתָהּ צִפּוֹר, וְנִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ קֵן שֶׁלָּהּ וְיוֹשֶׁבֶת אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ, וְקוֹרֵא מַה שֶּׁקּוֹרֵא, וּמִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר.
בלשון הזוהר
גָּעֵי וּבָכֵי זִמְנָא תִּנְיָינָא, וְאִזְדַּעְזַע הַהוּא רְקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי גִּנְתָּא, אֶלֶף וְחָמֵשׁ מֵאָה רִבּוֹא מַשְׁרְיָין עִלָּאִין, עַד דְּמָטֵי לְגוֹ כֻּרְסְיָיא עִלָּאָה. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָמִיז לְהַהוּא צִפָּרָא, וְעָאל לְהַהוּא קֵן דִּילָהּ, וְיָתְבָא לְגַבֵּי מָשִׁיחַ, וְקָרֵי מַה דְּקָרֵי, וְאִתְּעַר מַה דְּאִתְּעַר.
קריאה שלוש פעמים מהכסא - השבעת המשיח להעביר מלכות רשעה
עַד שֶׁמִּתּוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וְהַמָּשִׁיחַ, וְכֻלָּם עוֹלִים לְמַעְלָה, וּמַשְׁבִּיעַ אוֹתָם הקב"ה לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ וְלִנְקֹם אֶת נִקְמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְכָל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָתִיד הקב"ה לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. וְשָׁב אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר וְהַמָּשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ. וְשָׁב הַמָּשִׁיחַ וְנִגְנָז לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ מִקֹּדֶם.
בלשון הזוהר
עַד דְּמִגּוֹ כֻּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי תְּלַת זִמְנִין הַהוּא קַן צִפּוֹר, וּמָשִׁיחַ, וְכֹלָּא סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְאוּמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַעְבְּרָא מָלְכוּ חַיָּיבָא מִן עָלְמָא, עַל יְדָא דְּמָשִׁיחַ, וּלְנָקְמָא נַקְמִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְכָל אִינּוּן טַבְוָון, דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְעַמֵּיהּ. וְתָב הַהוּא קַן צִפּוֹר וּמָשִׁיחַ לְדוּכְתֵּיהּ. וְתָב מָשִׁיחַ וְאִתְגְּנִיז גּוֹ הַהוּא אֲתָר כְּמִלְּקַדְּמִין.
תיקון אותיות השם בשלמות - כוכב מפחיד מתעורר
וּבִזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר הקב"ה לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָמוֹת וּמְאִירוֹת אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ בִּשְׁלֵמוּת, יוֹ"ד בְּהֵ"א (לְתַקֵּן) וָא"ו בְּהֵ"א, לִהְיוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אַחַת. אָז יִתְעוֹרֵר כּוֹכָב אֶחָד מַפְחִיד בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ כְּגוֹן אַרְגָּמָן, לוֹהֵט וְנוֹצֵץ בַּיּוֹם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְנָא עָלְמִין, וְאִתְנְהִירוּ אַתְוָון דִּשְׁמֵיהּ בִּשְׁלִימוּ, יוֹ"ד בְּהֵ"א, (לאתקנא) וָא"ו בְּהֵ"א, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ חַד. כְּדֵין יִתְּעַר חַד כֹּכָבָא דְּחִילָּא, בְּאֶמְצַע רְקִיעָא, כְּגָוֶן אַרְגְּוָונָא, לָהִיט וְנָצִיץ בִּימָמָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל עָלְמָא.
שלהבת אש מצפון עומדת נגד הכוכב ארבעים יום
וְתָקוּם שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת מִצַּד צָפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְתָקוּם זֶה כְּנֶגֶד זֶה אַרְבָּעִים יוֹם, וְיִבָּהֲלוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם יַעַרְכוּ קְרָב הַכּוֹכָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת לְעֵינֵי הַכֹּל, וְתִתְפַּשֵּׁט אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת בִּשְׂרֵפַת אֵשׁ מִצַּד הַצָּפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְיַחְשֹׁב לִבְלֹעַ אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְכַמָּה שַׁלִּיטִים וּמְלָכִים וְאֻמּוֹת וְעַמִּים יִתְבַּהֲלוּ מִזֶּה.
בלשון הזוהר
וִיקוּם חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, גּוֹ רְקִיעָא, וִיקוּם דָּא לָקֳבֵל דָּא אַרְבְּעִין יוֹמִין וְיִתְבָּהֲלוּן כָּל בְּנֵי עָלְמָא. לְסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין, יַגִּחוּן קְרָבָא, כֹּכָבָא וְשַׁלְהוֹבָא, לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, וְיִתְפָּשַּׁט הַהוּא שַׁלְהוֹבָא בִּיקִידוּ דְּאֶשָּׁא, מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, גּוֹ רְקִיעָא, וְיַחֲשׁוֹב לְמִבְלַע הַהוּא כֹּכָבָא, וְכַמָּה שַׁלִּיטִין וּמַלְכִין וְאוּמַיָּא וְעֲמַמְיָא, יִתְבָּהֲלוּן מֵהַאי.
הכוכב מתגבר על השלהבת - נבלעת ברקיע עד שלא תיראה
אָז יִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ כּוֹכָב לְצַד דָּרוֹם וְיִשְׁלֹט עַל אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת, וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת תִּבָּלַע מְעַט מְעַט בָּרָקִיעַ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ כּוֹכָב, עַד שֶׁלֹּא תֵרָאֶה כְּלָל. אָז אוֹתוֹ כּוֹכָב יַעֲשֶׂה דְרָכִים בָּרָקִיעַ בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים, וְעוֹמְדִים אוֹתָם אוֹרוֹת בָּרָקִיעַ שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים.
בלשון הזוהר
כְּדֵין יִסְתַּלַּק הַהוּא כֹּכָבָא לִסְטַר דָּרוֹם, וְיִשְּׁלוֹט עַל הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא יִתְבְּלַע זְעֵיר זְעֵיר בִּרְקִיעָא, מִקָּמֵי הַהוּא כֹּכָבָא, עַד דְּלָא יִתְחָזֵי כְּלָל. כְּדֵין, הַהוּא כֹּכָבָא יַעְבֵיד אוֹרְחִין בִּרְקִיעַ, בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, וְקַיְימִין אִינּוּן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא תְּרֵיסַר יוֹמִין.
חושך השמש בחצות היום - כביום חורבן בית המקדש
אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים יִזְדַּעְזְעוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְיֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשַׁךְ בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא יֵרָאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְיִתְעוֹרֵר קוֹל אֶחָד בִּרְעָמִים וּבְרָקִים, וְתִתְחַלְחֵל הָאָרֶץ מֵאוֹתוֹ קוֹל, וְכַמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת יָמוּתוּ מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
לְבָתַר תְּרֵיסַר יוֹמִין יִזְדַּעְזְעוּן כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וְיִתְחַשַּׁךְ שִׁמְשָׁא בְּפַלְגוּת יוֹמָא, כְּמָה דְּאִתְחַשַּׁךְ יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, עַד דְּלָא יִתְחֲזוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְיִתְּעַר חַד קָלָּא בְּרַעַם וְזִיקִין, וְאִתְחַלְחַלָא אַרְעָא מֵהַהוּא קָלָּא, וְכַמָּה חֵילִין וּמַשִׁירְיָין יְמוּתוּן מִנֵּיהּ.
שלהבת אש ברומי - שריפת מגדלים והיכלות
וְאוֹתוֹ יוֹם תִּתְעוֹרֵר בָּעִיר רוֹמִי רַבָּתִי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת, בְּאוֹתוֹ קוֹל שֶׁיִּתְעוֹרֵר בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִשְׂרֹף כַּמָּה מִגְדָּלִים וְכַמָּה הֵיכָלוֹת, וְכַמָּה מִגְדָּלִים יִפְּלוּ, וְכַמָּה גְדוֹלִים וְשָׂרִים יִפְּלוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְכֻלָּם יִתְכַּנְּסוּ עָלֶיהָ לְרַע. וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ (ס"א: יחשבו) לְהִנָּצֵל.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא יוֹמָא, יִתְּעַר בְּקַרְתָּא דְּרוֹמִי רַבְּתָא, חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא, בְּהַהוּא קָלָּא דְּיִתְּעַר בְּכָל עָלְמָא. וְיוֹקִיד כַּמָּה מִגְדָּלִין, וְכַמָּה הֵיכָלִין, וְכַמָּה מִגְדָּלִין יִפְּלוּן, וְכַמָּה פַּרְדַּשְׁכֵּי וְרַבְרְבֵי יִפְּלוּן בְּהַהוּא יוֹמָא וְכֻלְּהוּ, יִתְכַּנְּשׁוּן עָלָּה לְבִישׁ. וְכָל בְּנֵי עָלְמָא לָא יַכְלִין (ס"א: יחשבון) לְאִשְׁתְּזָבָא.
שנים עשר חודשים של גזרות ושמדות על ישראל
מֵאוֹתוֹ יוֹם וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יִתְיָעֲצוּ כָּל הַמְּלָכִים וְיִגְזְרוּ כַּמָּה גְזֵרוֹת וְכַמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְיַצְלִיחוּ בָהֶם (נ"א: בהם), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁם וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם, וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּעִרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה. לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים ׳יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל׳, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעוֹרֵר תּוֹךְ גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים יְעַטְּרוּ אוֹתוֹ שָׁם, וְיַחְגְּרוּ לוֹ כְּלֵי זַיִן בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁל כֵּלִים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
מֵהַהוּא יוֹמָא, עַד תְּרֵיסַר יַרְחִין, יִתְיַעֲטוּן כָּל מַלְכַיָא, וְיִגְזְרוּן כַּמָּה גְּזֵרוֹת, וְכַמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִצְלְחוּן בֵּיהּ (נ"א: בהון), כְּמָה דְּאִתְּמַר זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיִעְרַע תַּמָּן, וְזַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּלָא יִעֲרַע תַּמָּן וְכָל עָלְמָא יְהֵא בְּעִרְבוּבְיָא סַגְיָא. לְסוֹף תְּרֵיסַר יַרְחֵי, ׳יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל׳, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּיִתְּעַר גּוֹ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן. וְכָל אִינּוּן צַדִּיקַיָּא יַעְטְרוּן לֵיהּ תַּמָּן, וְיַחְגְּרוּן לֵיהּ מָאנֵי זַיְינָא, בְּאַתְוָון רְשִׁימָן דְּמָאנֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.
קול קורא בענפי הגן - זמן חיבור כנסת ישראל עם בעלה
וְקוֹל יִתְפּוֹצֵץ בְּעַנְפֵי עֲצֵי הַגָּן, קוֹרֵא בְחַיִל וְאוֹמֵר: הִתְעוֹרְרוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, קוּמוּ מִלִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ, הֲרֵי זְמַן שֶׁתִּתְחַבֵּר אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וּבַעְלָהּ רוֹצֶה לִנְקֹם לָהּ נְקָמוֹת בָּעוֹלָם וְלַהֲקִימָהּ, וּלְנַעֵר אוֹתָהּ מִן הֶעָפָר. אָז יָקוּמוּ כֻלָּם וְיַחְגְּרוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם בִּכְלֵי זֵינוֹ, אַבְרָהָם מִימִינוֹ, יִצְחָק מִשְּׂמֹאלוֹ, יַעֲקֹב לְפָנָיו, מֹשֶׁה רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן עַל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הוֹלֵךְ וְרוֹקֵד בְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן.
בלשון הזוהר
וְקָלָא יִתְפּוֹצֵץ בְּעַנְפֵי אִילָּנִין דְּגִנְתָא, קָרֵי בְּחַיִל, וְאָמַר, אִתְעֲרוּ קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, קוּמוּ מִקָּמֵי מְשִׁיחָא, הָא עִדָנָא לְאִתְחַבְּרָא אִיתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וּבַעְלָהּ בָּעֵי לְנַקְמָא לָהּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא, וּלְאָקָמָא לָהּ, וּלְאַנְעָרָה לָהּ מֵעַפְרָא. כְּדֵין יְקוּמוּן כֻּלְּהוּ, וְיַחְגְּרוּן לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין מָאנֵי זַיְינֵיהּ, אַבְרָהָם מִימִינֵיהּ, יִצְחָק מִשּׂמָאלֵיהּ, יַעֲקֹב קָמֵיהּ, מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא, עַל כָּל אִלֵּין צַדִּיקַיָּא, אָזִיל וְרָקִיד גּוֹ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן.
משיח נכנס שוב לקן ציפור - רואה דיוקן חורבן הבית
כֵּיוָן שֶׁנִּתְקָן מָשִׁיחַ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי גַּן הָעֵדֶן. יִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ"ן צִפּוֹ"ר כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְרוֹאֶה שָׁם אוֹתוֹ דְיוֹקָן שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בּוֹ. וְאָז נוֹטֵל מִשָּׁם (ס"א: עֲשָׂרָה) לְבוּשִׁים, וְהֵם (נ"א: נִקְרָאִים) עֲשָׂרָה לְבוּשֵׁי קִנְאָה. וְיִגָּנֵז שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה כְּלָל.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְקַן מָשִׁיחַ, עַל יְדָא דְּצַדִיקַיָּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. יֵעוּל בְּהַהוּא דּוּכְתָּא דְּאִקְרֵי קַ"ן צִפּוֹ"ר כְּמִלְּקַדְּמִין, וְחָמֵי תַּמָּן הַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּחָרְבַּן בֵּית מַקְדְּשָׁא, וְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּא דְּאִתְקְטָלוּ בֵּיהּ. כְּדֵין נָטִיל מִתַּמָּן (ס"א: עֶשֶׂר) לְבוּשִׁין, וְאִינּוּן (נ"א: וְאִקְרוּן) עֶשֶׂר לְבוּשֵׁי קִנְאָה. וְיִתְגְּנִיז תַּמָּן אַרְבְּעִין יוֹמִין, דְּלָא אִתְגַּלְיָא כְּלָל.
לאחר ארבעים יום - קול קורא ומעלה את המשיח למעלה
לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם קוֹל אֶחָד יִתְעוֹרֵר, וְיִקְרָא מִתּוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, אוֹתוֹ קַ"ן צִפּוֹ"ר בַּמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּגְנָז בּוֹ. וְאָז מַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, והקב"ה רוֹאֶה אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, מִתְלָבַשׁ בִּלְבוּשׁ נְקָמָה וְחָגוּר כְּלֵי קְרָב, נוֹטֵל אוֹתוֹ וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ.
בלשון הזוהר
לְסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין, קָלָא חַד יִתְּעַר, וְיִתְקְרֵי מִגּוֹ כּוּרְסְיָּיא עִלָּאָה, הַהוּא קַ"ן צִפּוֹ"ר בְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּאִתְגְּנִיז בֵּיהּ. וּכְדֵין סַלְּקִין לֵיהּ לְעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי לֵיהּ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, מִתְלָבַשׁ בִּלְבוּשָׁא נוּקְמָא, וְחָגִיר מָאנֵי זַיְינֵי נָטִיל לֵיהּ, וְנָשִׁיק לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ.
שלוש מאות תשעים רקיעים מזדעזעים - כתר חקוק מששת ימי בראשית
אָז מִזְדַּעְזְעִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים, וְרוֹמֵז הקב"ה לְרָקִיעַ אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁהָיוּ גְנוּזִים מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּמוֹצִיא מֵהֵיכָל אֶחָד שֶׁבְּאוֹתוֹ רָקִיעַ כֶּתֶר חָקוּק אֶחָד, מְחֻקָּק בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה הִתְעַטֵּר הקב"ה כְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, לִטֹּל נְקָמוֹת מִכָּל מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו, וּמְעַטֵּר אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּהּ.
בלשון הזוהר
כְּדֵין, מִזְדַּעְזְעָן ג מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין, וְאַרְמִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַד רְקִיעָא מֵאִינוּן דְּהֲוָה גָּנִיז מִשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאַפִּיק מֵחַד הֵיכְלָא דִּבְהַהוּא רְקִיעָא חַד כִּתְרָא גְּלִיפָא, מְחַקְּקָא בִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין. בְּהַהוּא עִטְרָא אִתְעַטַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַמָּא, לְמֵיטַל נוּקְמִין מִכָּל רְתִיכֵי פַּרְעֹה וּפָרָשׁוֹי, וְאַעְטַר לֵיהּ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא.
הקב"ה מנשק את המשיח המעוטר - מרכבות קדושות סובבות
כֵּיוָן שֶׁהִתְעַטֵּר וְהִתְתַּקֵּן בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ, נוֹטֵל אוֹתוֹ הקב"ה וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם. מִי רָאָה מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְנוֹתְנִים לוֹ מַתָּנוֹת וּמוֹתָרוֹת רַבּוֹת, וְיִתְעַטֵּר מִכֻּלָּם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְעַטָּר וְאִתְתָּקַּן בְּכָל הָנֵי תִּקּוּנִין, נָטִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְנָשִׁיק לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין. מַאן חָמֵי, רְתִיכִין קַדִּישִׁין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דְּסָחֲרִין לֵיהּ, וְיָהֲבִין לֵיהּ מַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן סַגִּיאִין, וְיִתְעַטָּר מִכֻּלְּהוּ.
אבלי ציון נותנים למשיח לבוש אדום
נִכְנָס לְשָׁם לְהֵיכָל אֶחָד, וְרוֹאֶה כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאִים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אוֹתָם שֶׁבָּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹכִים תָּמִיד, וְהֵם נוֹתְנִים לוֹ לְבוּשׁ אָדֹם אֶחָד לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת. אָז הקב"ה גּוֹנֵז אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וּמִתְכַּסֶּה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם.
בלשון הזוהר
עָאל תַּמָּן בְּחַד הֵיכְלָא, וְחָמֵי כָּל אִינּוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאִקְרוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אִינּוּן דְּבָכוּ עַל חָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּבָכָאן תָּדִיר, וְאִינּוּן יַהֲבִין לֵיהּ חַד פּוּרְפִירָא סוּמָקָא, לְמֶעְבַּד נוּקְמִין. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּנִיז לֵיהּ בְּהַהוּא קַן צִפּוֹר, וְאִתְכַּסֵּי תַּמָּן תְּלָתִין יוֹמִין.
לאחר שלושים יום - ירידת המשיח מעוטר, אור תלוי משמים לארץ
לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּאוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, יֵרֵד מְעֻטָּר בְּכָל אוֹתָם תִּקּוּנִים מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, כַּמָּה מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים סְבִיבוֹ, וְיִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם אוֹר אֶחָד תָּלוּי מֵהָרָקִיעַ לָאָרֶץ, וְיַעֲמֹד שִׁבְעָה יָמִים, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יִתְמְהוּ וְיִבָּהֲלוּ, וְלֹא יֵדְעוּ כְּלָל, פְּרָט לְאוֹתָם חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים בַּסּוֹדוֹת הַלָּלוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם.
בלשון הזוהר
לְבָתַר תְּלָתִין יוֹמִין, בְּהַהוּא קַן צִפּוֹר, יֵחוּת מְעֻטָר בְּכָל אִינּוּן תִּקּוּנִין מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, כַמָּה מַשִׁרְיָין קַדִּישִׁין סַחֲרָנֵיהּ, וְיֵחְמוּן כָּל עָלְמָא, חַד נְהִירוּ, תָּלֵי מֵרְקִיעָא לְאַרְעָא, וְיֵקוּם שִׁבְעָה יוֹמִין, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא יִתְמְהוּן וְיִתְבָּהֲלוּן, וְלָא יִנְדְּעוּן כְּלַל, בַּר אִינּוּן חַכִּימִין, דְּיַדְעִין בְּרָזִין אִלֵּין, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן.
המשיח שבעה ימים בקבורת רחל - מבשר ומנחם אותה
וְכָל אוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים יִתְיַצֵּב (ס"א: יתעטר) בָּאָרֶץ בְּאוֹתוֹ ׳קַ"ן צִפּוֹ"ר׳. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? - ׳בַּדֶּרֶךְ׳, זוֹ קְבוּרַת רָחֵל שֶׁעוֹמֶדֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים. וִיבַשֵּׂר לָהּ וִינַחֵם אוֹתָהּ, וְאָז תְּקַבֵּל תַּנְחוּמִים, וְתָקוּם וּתְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ יָקוּם אוֹתוֹ אוֹר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְשׁוֹרֶה בִּירִיחוֹ עִיר הָאִילָנוֹת. ׳בְּכָל עֵץ׳ - זֶה יְרִיחוֹ. ׳אוֹ עַל הָאָרֶץ׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. וְיִהְיֶה גָנוּז בְּאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל קַ"ן צִפּוֹ"ר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
בלשון הזוהר
וְכָל אִינּוּן שִׁבְעָה יוֹמִין יִתְעַתֶד (ס"א: יתעטר) בְּאַרְעָא, בְּהַהוּא ׳קַ"ן צִפּוֹ"ר׳. בְּאָן אֲתָר - ׳בַּדֶּרֶךְ׳, דָּא קְבוּרַת רָחֵל, דְּאִיהִי קַיְּימָא בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין. וִיבַשֵּׂר לָהּ, וַיִּנָחֵם לָהּ, וּכְדֵין תְּקַבֵּל תַּנְחוּמִין, וְתָקוּם וְתְנַשִׁיק לֵיהּ. לְבָתַר יֵקוּם הַהוּא נְהִירוּ מֵהַהוּא אֲתָר, וְשָׁרֵי בִּיְרִיחוֹ קַרְתָּא דְּאִילָנֵי. ׳בְּכָל עֵץ׳ דָּא יְרִיחוֹ. ׳אוֹ עַל הָאָרֶץ׳, דָּא יְרוּשְׁלֵים. וִיְהֵא גָּנִיז בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּקַ"ן צִפּוֹ"ר תְּרֵיסַר יַרְחֵי.
אור המשיח שב לגליל - ראשית גלות ישראל וראשית גאולתו
אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יִזְדַּקֵּף אוֹתוֹ אוֹר בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְיִשְׁרֶה בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, שֶׁשָּׁם הָיְתָה רֵאשִׁית גָּלוּת יִשְׂרָאֵל. וְשָׁם יִתְגַּלֶּה מֵאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל קַן צִפּוֹר, וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְאוֹתוֹ יוֹם תִּזְדַּעֲזַע כָּל הָאָרֶץ כְּמוֹ מִקֹּדֶם מִסּוֹף הַשָּׁמַיִם עַד סוֹף הַשָּׁמַיִם, וְאָז יִרְאוּ (יֵדְעוּ) כָּל הָעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הִתְגַּלָּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.
בלשון הזוהר
בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי, יִזְדְּקַף הַהוּא נְהִירוּ בֵּין שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְיִשְׁרֵי ׳בְּאַרְעָא דְּגָלִיל, דְּתַמָּן הֲוָה שֵׁירוּתָא דְּגָלוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל׳. וְתַמָּן יִתְגְּלֵי מֵהַהוּא נְהִירוּ דְּקַן צִפּוֹר, וְתָב לְאַתְרֵיהּ. וְהַהוּא יוֹמָא יִזְדַּעְזַע כָּל אַרְעָא כְּמִלְּקַדְּמִין, מִסַּיְיפֵי שְׁמַיָּא עַד סַיְיפֵי שְׁמַיָּא, וּכְדֵין יֶחזוּן (ינדעון) כָּל עָלְמָא, דְּהָא אִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, בְּאַרְעָא דְּגָלִיל.
עוסקי תורה מתכנסים למשיח - וזכות תינוקות של בית רבן
וְיִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו כָּל אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהֵם מְעַטִּים בָּעוֹלָם. וּבִזְכוּת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יִתְחַזֵּק כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר, וְסוֹד זֶה אֶפְרֹחִים. וְאִם לֹא יִמָּצְאוּ אֵלּוּ, הֲרֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּתֹקֶף אִמָּם וְיוֹנְקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם׳ (ישעיהו כח, ט). וְהַיְנוּ אוֹ בֵיצִים, שֶׁבִּשְׁבִיל אֵלֶּה שׁוֹרָה שְׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת.
בלשון הזוהר
וְיִתְכַּנְּשׁוּן לֵיהּ כָּל אִינּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִינּוּן זְעִירִין בְּעָלְמָא. וּבִזְכוּת יְנוּקֵי דְּבֵי רַב, יִתְתַּקֵף חֵילֵיהּ לְאִתְגַּבְּרָא, וְרָזָא דָּא אֶפְרוֹחִים. וְאִי לָא יִשְׁתְּכְּחוּן אִלֵּין, הָא יְנוּקֵי דְּיַתְבִין בְּתוּקְפָּא דְּאִמְּהוֹן וְיַנְקֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם׳ (ישעיהו כח, ט). וְהַיְינוּ אוֹ בֵיצִים, דִּבְגִין אִלֵּין, שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא.
מיעוט החכמים באחרית הימים - סוד ׳לא תקח האם על הבנים׳
שֶׁהֲרֵי מְעַטִּים הַחֲכָמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְהַיְנוּ ׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, (שֶׁהֲרֵי בּוֹ לֹא עוֹמֵד הַדָּבָר לְהוֹצִיא מִן הַגָּלוּת אֶלָּא בַּמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם יְלָדִים ותינוקות, נוֹתְנִים תֹּקֶף לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אָז הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם, מִתְעוֹרֶרֶת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ) וְיִתְעַכֵּב (כָּךְ) עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים אֲחֵרִים׳ (דברים כב, ו). אַחַר כָּךְ יָבֹא בַעְלָהּ וְיָקִים אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא).
בלשון הזוהר
דְּהָא חַכִּימִין זְעִירִין אִינּוּן דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בְּהַהוּא זִמְנָא, וְהַיְינוּ ׳וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּצִים, לא תִּקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (דהא ביה לא קיימא מילא לאפקא מגלותא אלא במלכא עילאה, דכיון דאינון רביין וינוקין יהבין תוקפא למלכא משיחא כדין אימא עילאה דהיא רביעא עלייהו יתערת לגבי בעלה) וְיִתְעַכָּב (הכי) עַד תְּרֵיסַר יַרְחִין אַחֲרָנִין׳ (דברים כב, ו). לְבָתַר, יֵיתֵי בַּעְלָהּ, וְיוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפָלֶת׳ (עמוס ט, יא).
משיח מתחיל קיבוץ גלויות מקצה העולם ועד קצהו
בְּאוֹתוֹ יוֹם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יַתְחִיל וְיִכְנֹס הַגָּלוּת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'׳ (דברים ל, ד). מֵאוֹתוֹ יוֹם כָּל הָאוֹתוֹת וְהַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הקב"ה בְּמִצְרַיִם, יַעֲשֶׂה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו).
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא יוֹמָא, מַלְכָּא מְשִׁיחָא שָׁאֲרֵי וְיִכְנוֹשׁ גָּלוּתָא, מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'׳ (דברים ל, ד). מֵהַהוּא יוֹמָא, כָּל אָתִין וְנִסִּין וּגְבוּרָאן דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, יַעֲבִיד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו).
כל האותות בסוד שלושים ושתים נתיבות השם הקדוש
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ תִּמְצָא בְּסוֹד שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְעַד שֶׁהַנִּסִּים הַלָּלוּ לֹא יִתְעוֹרְרוּ בָעוֹלָם, לֹא יִשְׁתַּלֵּם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא תִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלם בִּצְבָאוֹת׳ (שיר השירים ב, ז). ׳בִּצְבָאוֹת׳ - זֶה מֶלֶךְ (נ"א: הַמָּשִׁיחַ) שֶׁנִּקְרָא צְבָאוֹת. ׳אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה׳ - שְׁאָר הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַטָּה. ׳אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה׳ - זֶה יָמִין שֶׁל הקב"ה שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָ"ה. ׳עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׳ - אוֹתָהּ שֶׁשּׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, וְיִהְיֶה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ בָּהּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְאוֹתוֹ דּוֹר. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, כָּל אִלֵּין מִלִּין תִּשְׁכַּח בְּרָזָא דִּתְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְעַד דְּנִסִּין אִלֵּין לָא יִתְּעֲרוּן בְּעָלְמָא, לָא יִשְׁתְּלִים רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלָא תִּתְּעַר לְאַהֲבָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת׳ (שיר השירים ב, ז) יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת. ׳בִּצְבָאוֹת׳ דָּא מַלְכָּא (נ"א: מְשִׁיחָא) דְּאִקְרֵי צְבָאוֹת. ׳אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה׳ - שְׁאָר חֵילִין וּמַשִּׁרְיָין דִּלְתַתָּא. ׳אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה׳ - דָּא יְמִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִקְרֵי אַהֲבָ"ה. ׳עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׳ הַהִיא דִּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וִיהֵא רְעוּתָא דְּמַלְכָּא בָּהּ. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיִזְכֵּי לְהַהוּא דָּרָא, זַכָּאָה אִיהוּ בְּעָלְמָא דֵּין, וְזַכָּאָה אִיהוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
תפילת רשבי - ר ׳אלעזר ור׳ אבא יושבים לפניו
רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵרִים יָדָיו בִּתְפִלָּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, בָּאוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְרַבִּי אַבָּא וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו. עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, רָאוּ אוֹר יוֹם אֶחָד שֶׁנֶּחְשָׁךְ וְנִשְׁקָע צִנּוֹר (צְרוֹר) אֶחָד שֶׁל שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בְּתוֹךְ הַיָּם שֶׁל טְבֶרְיָה, וְהִזְדַּעֲזַע כָּל אוֹתוֹ מָקוֹם.
בלשון הזוהר
ר' שִׁמְעוֹן אָרִים יְדוֹי בִּצְלּוֹ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. לְבָתַר דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, אָתוּ ר' אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, וְר' אַבָּא וְיָתְבוּ קָמֵיהּ. עַד דְּהֲווּ יַתְבֵי קָמֵיהּ, חָמוּ חַד נְהִירוּ דִּימָמָא דְּאִתְחֲשָׁךְ, וְאִשְׁתְּקַע חַד צִנּוֹרָא (צרורא) דְּשַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא גּוֹ יַמָּא דִּטְבֶרְיָה, וְאִזְדַּעְזַע כָּל הַהוּא אֲתָר.
שתי דמעות הקב"ה על בניו - משקיטות שלהבת האש בים
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי עַכְשָׁו הוּא זְמַן שהקב"ה נִזְכָּר בְּבָנָיו וּמוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל. וְכַאֲשֶׁר יוֹרְדוֹת, הֵן פּוֹגְעוֹת בַּצִּנּוֹר הַזֶּה שֶׁל שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, וְיִשְׁתַּקְּעוּ זֶה בָּזֶה בַּיָּם. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכוּ הַחֲבֵרִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי הַשְּׁתָּא הוּא עִדָנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִדְכַּר לִבְנוֹי, וְאָחִית תְּרֵין דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא. וְכַד נַחְתִּין, פַּגְעִין בְּהַאי צִנּוֹרָא דְּשַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא, וְיִשְׁתַּקְעוּ דָּא בְּדָא בְּיַמָּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכוּ חַבְרַיָּיא.
רשות מיוחדת לגלות סוד עמוק יותר מהאותיות
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ בְּסוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּסֵתֶר הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ אֶל בָּנָיו, אֲבָל עַכְשָׁו יֵשׁ לִי לְגַלּוֹת מַה שֶּׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְשׁוּם אָדָם אַחֵר לְגַלּוֹת. אֶלָּא זְכוּת הַדּוֹר הַזֶּה תַּעֲמִיד אֶת הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וּלְרַבִּי אַבָּא, עִמְדוּ בְּעָמְדְכֶם. קָמוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן פַּעַם אַחֶרֶת וְאָמַר, אוֹי מִי יַעֲמֹד בְּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי (נ"א: שראיתי) שֶׁתִּמָּשֵׁךְ הַגָּלוּת, מִי יָכוֹל לִסְבֹּל?
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא אִתְּעַרְנָא בְּרָזֵי דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּסִתְרָא דְּאִתְעָרוּתָא דִּילֵיהּ, לְגַבֵּי בְּנוֹי, אֲבָל הַשְׁתָּא, אִית לִי לְגַלָּאָה, מַה דְּלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְבַּר נָשׁ אַחֲרָא לְגַלָּאָה. אֶלָּא זְכוּ דְּדָרָא דָּא, יְקַיֵּים עָלְמָא עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְר' אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וּלְרִבִּי אַבָּא, קוּמוּ בְּקִיוּמַיְיכוּ. קָמוּ ר' אֶלְעָזָר ור' אַבָּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן זִמְנָא אַחֲרָא, אָמַר וַוי מַאן יְקוּם בְּמַה דְאַמִינָא (נ"א: דחמינא) גָּלוּתָא יִתְמְשַׁךְ, מַאן יָכִיל לְמִסְבַּל.
׳אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך׳ - סוד עליון במהימנותא
אַף הוּא קָם וְאָמַר, ׳ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךְ לְבַד בְּךְ נַזְכִּיר שְׁמֶךְ׳ (ישעיהו כו, יג) - הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ. אֲבָל בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ סוֹד עֶלְיוֹן בְּתוֹךְ הַמְּהֵימְנוּתָא. ׳ה' אֱלֹהֵינוּ׳ - זֶהוּ רֵאשִׁית הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים, מָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁל כָּל הַנֵּרוֹת כֻּלָּם לְהַדְלִיק, וְשָׁם תָּלוּי כָּל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, שֵׁם זֶה שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל. ׳בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךְ׳ (ישעיה כו, יג) - שֶׁהֲרֵי עַל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין מִי שֶׁשּׁוֹלֵט עָלָיו פְּרָט לַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, וְעַכְשָׁו בַּגָּלוּת שׁוֹלֵט עָלָיו הַסִּטְרָא אַחֲרָא.
בלשון הזוהר
אוּף אִיהוּ קָם וְאָמַר ׳ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ׳ (ישעיהו כו, יג). אֲבָל בְּהַאי קְרָא אִית רָזָא עִלָּאָה, גּוֹ מְהֵימָנוּתָא. ׳ה' אֱלֹהֵינוּ׳: דָּא הוּא שֵׁירוּתָא דְּרָזִין עִלָּאִין, אֲתָר דְּמִתַּמָּן נָפְקִין כָּל נְהִירוּ דְּשְׁרָגִּין כֻּלְּהוּ לְאַדְלְקָא. וְתַמָּן תַּלְיָא כָּל רָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא, שְׁמָא דָּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. ׳בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ׳ (ישעיה כו, יג). דְּהָא עַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל, לֵית מַאן דְּשַׁלִּיט עָלֵיהּ בַּר שְׁמָא עִלָּאָה דָּא. וְהַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא שַׁלִּיט עָלֵיהּ סִטְרָא אַחֲרָא.
׳לבד בך נזכיר שמך׳ - כלל עשרים ושתים אותיות מברך את כנסת ישראל
׳לְבַד בְּךְ נַזְכִּיר שְׁמֶךְ׳ (ישעיה כו, יג) - סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּלָל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא מִתְבָּרֶכֶת אֶלָּא מִתּוֹךְ שֵׁם זֶה שֶׁנִּקְרָא בְּךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳ (שמות לב, יג) - ׳בְּךְ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מח, כ). ׳כִּי בְּךְ אָרוּץ גְּדוּד׳ (תהילים יח, ל). וּבִזְמַן שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵמוּת, לֹא הָיָה נִפְרָד זֶה מִזֶּה, וְאָסוּר לְהַפְרִיד זֶה מִזֶּה, אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ, לֹא בְּרַעְיוֹנוֹת וְלֹא בְּאַזְכָּרָה, כְּדֵי לֹא לְהַרְאוֹת פֵּרוּד. וְעַכְשָׁו בַּגָּלוּת נִמְצָא פֵּרוּד, שֶׁמִּתּוֹךְ צָרָה שֶׁל כָּל זְמַן וּזְמַן אָנוּ עוֹשִׂים פֵּרוּד לְהַזְכִּיר אוֹתוֹ שֵׁם, פְּרָט לְבַעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, וְהַיְנוּ ׳לְבַד בְּךְ נַזְכִּיר שְׁמֶךְ׳. פְּרָט לְבַעְלָהּ, אָנוּ זוֹכְרִים שֵׁם זֶה בְּפֵרוּד מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךְ וַאֲחֵרִים שׁוֹלְטִים עָלֵינוּ, וְשִׁמְךְ הוּא בְּפֵרוּד מִן הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא בְּךְ, וְזֶה בִּימֵי הַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
׳לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ׳ (ישעיה כו, יג). רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לָא מִתְבָּרְכָא אֶלָּא מִגּוֹ שְׁמָא דָּא דְּאִקְרֵי בְּךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳ (שמות לב, יג) ׳בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מח, כ). ׳כִּי בְּךָ אָרוּץ גְּדוּד׳ (תהילים יח, ל). וּבִזְמְנָא דִּשְׁלִימוּ אִשְׁתְּכַח, לָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא. וְאָסִיר לְאַפְרְשָׁא דָּא מִן דָּא, אִתְּתָא מִבַּעְלָהּ, לָאו בְּרַעְיוֹנִי, וְלָאו בִּדְכִירוּ, בְּגִין דְּלָא לְאַחֲזָאָה פִּרוּדָא. וְהַשְּׁתָּא בְּגָלוּתָא פִּרוּדָא אִשְׁתְּכַח, דְּמִגּוֹ עָאקוּ דְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, אֲנָן עַבְדִין פִּרוּדָא, לְאַדְכְּרָא הַהוּא שֵׁם, בַּר מִבַּעְלָהּ, בְּגִין דְּאִיהִי שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וְהַיְינוּ ׳לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ׳. בַּר מִבַּעְלָהּ, אֲנָן דַּכְרִין לְהַאי שֵׁם בְּפֵרוּדָא, בְּגִין דַּאֲנַן רְחִיקִין מִינָךְ, וְשַׁלְטִין אַחֲרָנִין עֲלָן, וּשְׁמֶךָ אִיהוּ בְּפֵרוּדָא מִן שְׁמָא דְּאִקְרֵי בְּךָ, וְהַאי בְּיוֹמֵי דְּגָלוּתָא.
בית ראשון סוד ה׳א ראשונה- שבעים שנות גלותו
מִשּׁוּם שֶׁגָּלוּת רִאשׁוֹנָה הָיְתָה מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וּבַיִת רִאשׁוֹן הוּא סוֹד שֶׁל ה' רִאשׁוֹנָה, וּכְנֶגֶד שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁלָּהּ גָּלוּת שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן הָיְתָה שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאוֹתָם שִׁבְעִים שָׁנָה לֹא נִמְצֵאת הָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם, וְהָיָה פֵּרוּד מִן הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן, סוֹד שֶׁל ה' הָעֶלְיוֹנָה. וְאָז יוֹ"ד, סוֹד עֶלְיוֹן, הִתְעַלָּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְאֵין סוֹף, וְהַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ לֹא הִנְבִּיעַ נְבִיעַת מַיִם חַיִּים, שֶׁהֲרֵי מְקוֹרָהּ הִסְתַּלֵּק.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּגָלוּתָא קַדְמָאָה הֲוָה מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וּבַיִת רִאשׁוֹן הוּא רָזָא דְּה' קַדְמָאָה, וְלָקֳבֵל ע' שְׁנִין דִּילָהּ, גָּלוּתָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן הֲוָה ע' שְׁנִין, וְאִינּוּן ע' שְׁנִין לָא אִשְׁתְּכַחַת אִימָא רְבִיעָא עָלַיְיהוּ, וַהֲוָה פִּרוּדָא מִן שְׁמָא עִלָּאָה, רָזָא דְּה' עִלָּאָה. וּכְדֵין יוֹ"ד, רָזָא עִלָּאָה, אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא לְאֵין סוֹף, וּבַיִת רִאשׁוֹן עִלָּאָה קַדִּישָׁא, לָא נְבִיעַ נְבִיעוּ דְּמַיִין חַיִּין, דְּהָא מְקוֹרָא דִּילָהּ אִסְתַּלָּק.
שבעים שנה נקראת שבע שנים - ומלכות בבל בסוד שבעים
וְהִיא שִׁבְעִים שָׁנָה בַּגָּלוּת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נִקְרֵאת ׳שֶׁבַע שָׁנִים׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳ (מלכים א ו, לח). וְאִם תֹּאמַר שֶׁשָּׁלְטָה מַלְכוּת בָּבֶל לְמַעְלָה בְּסוֹד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה - חַס וְחָלִילָה. אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הָאוֹר וּנְבִיעַת הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה (בִּינָה) הָיָה מֵאִיר וְיוֹרֵד לְמַטָּה. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְנֶחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ וְשָׁלְטָה מַלְכוּת בָּבֶל, הָיָה מְכַסֶּה וּמַחְשִׁיךְ אוֹתוֹ אוֹר, וְהַתַּחְתּוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים לֹא הָיוּ מְאִירִים.
בלשון הזוהר
וְאִיהִי ע' שְׁנִין בְּגָלוּתָא, בְּגִין דְּאִיהִי ז' שְׁנִין אִקְרֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳ (מלכים א ו, לח). וְאִי תֵּימָא, דְּשָׁלְטָא מַלְכוּת בָּבֶל לְעֵילָּא בְּרָזָא דְּע' שְׁנִין, חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא קַיָּים, נְהוֹרָא וּנְבִיעוּ דְּאִמָא עִלָּאָה, הֲוָה נָהִיר וְנָחִית לְתַתָּא. כֵּיוָן דְּחָטוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא, וְשָׁלְטָא מַלְכוּת בָּבֶל, הֲוָה חָפֵי, וְאַחְשִׁיךְ הַהוּא נְהִירוּ, וְתַתָּאֵי קַדִּישִׁין לָא הֲווֹ נְהִירִין.
שלטון בבל גרם הסתלקות האור ומעין הי׳ למעלה
כֵּיוָן שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים לֹא הָיוּ מְאִירִים, מִשּׁוּם (מִתּוֹךְ) שִׁלְטוֹן מַלְכוּת בָּבֶל. הִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ אוֹר, וְאוֹתוֹ מַעְיָן עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה נוֹבֵעַ סוֹד שֶׁל י' הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְאֵין סוֹף, אָז אוֹתָם שִׁבְעִים שָׁנָה לֹא הָיוּ מְאִירִים, מִשּׁוּם אוֹתוֹ אוֹר שֶׁנִּמְנָע. וְזוֹהִי וַדַּאי גָּלוּת שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּתַתָּאֵי לָא הֲווֹ נְהִירִין, בְּגִין (מגו) שָׁלְטָנוּ דְּמַלְכוּתָא דְּבָבֶל. אִסְתַּלָּק הַהוּא נְהוֹרָא, וְהַהוּא מַבּוּעָא עִלָּאָה דְּהֲוָה נְבִיעַ רָזָא דְּי', אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא בְּאֵין סוֹף, כְּדֵין אִינּוּן ע' שְׁנִין לָא הֲווֹ נְהִירִין, בְּגִין הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְמְנַע. וְדָא הוּא ודַּאי גָּלוּתָא דְּע' שְׁנִין.
אחרי בבל - לא כל ישראל שבו להיטהר בשלמות
וְכֵיוָן שֶׁהוּעֲבַר שִׁלְטוֹן בָּבֶל, וְהִתְחִילָה הֵ"א תַּחְתּוֹנָה לְהָאִיר. לֹא כָּל יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְהִטָּהֵר (נ"א: לִשְׁלֹט) לִהְיוֹת סְגֻלָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹ מִקֹּדֶם, אֶלָּא מְעַט מְעַט (בְּעִרְבּוּבְיָה), וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִמְצְאָה שְׁלֵמוּת, (וְשָׁרְתָה ה"א תחתונה לִשְׁלֹט) אָז י', מַעְיָן עֶלְיוֹן, לֹא יָרַד כָּל כָּךְ לְהָאִיר כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, אֶלָּא לְאַט לְאַט בְּעִרְבּוּבְיָה, שֶׁלֹּא הָיוּ טְהוֹרִים כְּמוֹ קֹדֶם כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, וְעַל כָּךְ מַעְיָן הָעֶלְיוֹן לֹא נוֹבֵעַ וְלֹא מֵאִיר, אֶלָּא שֶׁחָזַר לְהָאִיר מְעַט מְעַט מִתּוֹךְ דֹּחַק (שֶׁל הַשְּׂמֹאל) שֶׁל הַשֵּׁם. (נ"א: שֶׁל גָּלוּת וְהַדִּין) וְלָכֵן הִתְגָּרוּ בְיִשְׂרָאֵל קְרָבוֹת רַבִּים, עַד ׳שֶׁהַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ׳, וְה' הַתַּחְתּוֹנָה נֶחְשְׁכָה וְנָפְלָה לָאָרֶץ, וְהַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן הִסְתַּלֵּק כְּמוֹ מִקֹּדֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּלְכוּת אֱדוֹם הִתְחַזְּקָה, וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְסִרְחוֹנָם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאַעְדִּיאוּ שֻלְטָנוּ דְּבָבֶל, וְשָׁרִיאַת הֵ"א תַּתָּאָה לְאַנְהָרָא. יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ, לָא אָהַדְרוּ לְאַדְכָּאָה (נ"א: לשלטאה) לְמֶהֱוֵי סְגוּלָה שְׁלֵימָתָא כְּמִלְּקַדְּמִין, אֶלָּא זְעֵיר זְעֵיר, (בערבוביא) וְכֵיוָן דִּשְׁלִימוּ לָא אִשְׁתְּכַח, (ושריאת ה"א תתאה לשלטאה) כְּדֵין, י' נְבִיעוּ עִלָּאָה לָא נָחִית כָּל כַּךְ לְאַנְהֲרָא, כְּמָה דְּהֲוָה כְּמִלְּקַדְּמִין, אֶלָּא זְעֵיר זְעֵיר בְּעִרְבּוּבְיָא, דְּלָא הֲווֹ דַּכְיָין כְּמִלְּקַדְּמִין כְּמָה דְּאִתְחָזֵי, וְעַל כָּךְ נְבִיעוּ עִלָּאָה, וְלָא נְבִיעַ, וְלָא נָהִיר, אֶלָּא דְּאַהֲדָר לְאַנְהָרָא זְעֵיר זְעֵיר, מִגּוֹ דֹּחֲקָא (דשמאלא) דִּשְׁמָא. (נ"א: דגלותא ודינא) וְעַל דָּא, אִתְגָּרוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל קְרָבִין סַגִּיאִין, עַד דְּהַחֹשֶׁךְ ׳יְכַסֶּה אֶרֶץ׳, וְה' תַּתָּאָה אִתְחֲשָׁךְ, וְנַפְלַת לְאַרְעָא, וּנְבִיעוּ עִלָּאָה אִסְתַּלָּק כְּמִלְּקַדְּמִין, בְּגִין דְמַלְכוּת אֱדוֹם אִתְתַּקַּף, וְיִשְׂרָאֵל אָהַדְרוּ לְסַרְחָנַיְיהוּ.
בית שני חרב בסוד ה׳א- שנים עשר שבטים בגלות אדום
וְעַל זֶה ה' בַּיִת שֵׁנִי נֶחֱרַב, וְכָל אוֹתָם תְּרֵיסַר שְׁבָטִים שֶׁלָּהּ כְּחֶשְׁבּוֹן מַחֲנוֹתֵיהֶם הֵם בַּגָּלוּת שֶׁל מַלְכוּת אֱדוֹם. וְהַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן הִסְתַּלֵּק מֵאוֹתוֹ מַעְיָן שֶׁעָמַד עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה נז, א). אָבַד אוֹתוֹ מַעְיָן שֶׁל מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵעַ וּמוֹשֵׁךְ מִלְמַעְלָה. (נ"א: קְרָבוֹת גְּדוֹלִים וּמַלְכוּת יון שָׁלְטָה עֲלֵיהֶם, וּלְאַחַר שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הִתְחַזְּקוּ עֲלֵיהֶם והתקיפו אוֹתָם, וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָזְרוּ לסרחונם, מַלְכוּת אֱדוֹם הִתְחַזְּקָה וּבַיִת שֵׁנִי נֶחֱרַב, וה"א תחתונה נחשכה וְנָפְלָה לָאָרֶץ, וְהַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן נסתלק מֵאוֹתוֹ מעין שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַצַּדִּיק אבד׳. אבד אוֹתוֹ מַעְיָן שֶׁל הַמָּקוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ וּמוֹשֵׁךְ עָלָיו מִלְמַעְלָה. מָה הַטַּעַם, מִשּׁוּם ׳שֶׁהַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ׳) וְאָז הָיָה פֵּרוּד בְּהֵ"א, בַּיִת שֵׁנִי, וְהִיא בְּגָלוּת אֱדוֹם, בְּכָל אוֹתָם תְּרֵיסַר שְׁבָטִים (נ"א: שֶׁלָּהּ) וּמַחֲנוֹת שֶׁלָּהֶם, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, וְעַל שֶׁסּוֹד (נ"א: וְעַל זֶה סוֹד) שֶׁל ה' הָיָה בָהֶם בְּכָל אוֹתוֹ (וְעַל זֶה סוֹד שֶׁל ה' בְּכָל אוֹתוֹ) חֶשְׁבּוֹן, (נ"א: חֹשֶׁךְ) נִמְשְׁכָה הַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, ה' בַּיִת שֵׁנִי אִתְחָרַב, וְכָל אִינּוּן תְּרֵיסַר שְׁבָטִין דִּילָהּ, כְּחוּשְׁבָּן מַשִׁרְיָין דִּלְהוֹן, אִינּוּן בְּגָלוּתָא דְּמַלְכוּת אֱדוֹם. וּנְבִיעוּ עִלָּאָה, אִסְתַּלָּק מֵהַהוּא נְבִיעוּ, דְּקַיְּימָא עָלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַצַּדִיק אָבָד׳ (ישעיהו נז, א). אֲבַד הַהוּא נְבִיעוּ דִּמְקוֹרָא עִלָּאָה, דְּהֲוָה נָגִיד וּמָשִׁיךְ מִלְּעֵילָּא. (נ"א: קרבין סגיאין ומלכות יון שלטא עלייהו לבתר דהדרו בתיובתא אתתקפו עלייהו ואתקיפיאו לון ובגין דישראל הדרו לסרחנייהו מלכות אדום אתתקף ובית שני אתחרב וה"א תתאה אתחשכת ונפלת לארעא ונביעו עלאה אסתלק מההוא מבועא דקיימא עליה כמה דאת אמרז ׳הצדיק אבד׳, אבד ההוא נביעו דמקורא עילאה דהוה נגידו משוך עליה, מאי טעמא, דין דהחשך ׳יכסה ארץ׳) וּכְדֵין הֲוָה פִּרוּדָא בְּהֵ"א, בַּיִת שֵׁנִי, וְאִיהִי בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, בְּכָל אִינּוּן תְּרִיסַר שְׁבָטִין (נ"א: דִּילָהּ) וּמַשְׁרְיָין דִּילְהוֹן, תְּרֵיסַר שְׁבָטִין סַלְּקִין לְחוּשְׁבַּן סַגִּי, וְעַל דְרָזָא (נ"א: וְעַל דָּא) דְּה' הֲוָה בְּהוּ, (וְעַל דָּא וְה') בְּכָל הַהוּא חוּשְׁבָּנָא, (נ"א: חֲשׁוֹכָא) גָּלוּתָא אִתְמְשַׁךְ.
עשרה שבטים אלף שנה, שני שבטים מאתיים - סוד לחכמי לב
סוֹד הַסּוֹדוֹת לְחַכְמֵי הַלֵּב נִמְסָר. עֲשָׂרָה שְׁבָטִים אֶלֶף שָׁנִים, שְׁנֵי שְׁבָטִים מָאתַיִם שָׁנָה. הִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת לִפֹּל, פָּתַח וְאָמַר, בָּכֹה ׳תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ׳ (איכה א, ב). לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁל הַגָּלוּת, הַלַּיְלָה יֶחְשַׁךְ לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר וָא"ו לִזְמַן שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה.
בלשון הזוהר
רָזָא דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמְסָר. י' שְׁבָטִין אֶלֶף שְׁנִין, תְּרֵין שְׁבָטִין מָאתַן שְׁנִין. שָׁארוּ דִּמְעִין לְמִנְפַּל, פָּתַח וְאָמַר, ׳בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחיָהּ׳ (איכה א, ב). לְסוֹף תְּרֵיסַר שְׁבָטִין דְּגָלוּתָא, לֵילְיָא יִתְחֲשַׁךְ לְיִשְׂרָאֵל, עַד דְּיִתְּעַר וָא"ו, לִזְמַן שִׁתִּין וְשִׁית שְׁנִין.
לאחר אלף ומאתיים שנה ושישים ושש בחושך - ׳וזכרתי בריתי יעקוב׳
לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם אֶלֶף וּמָאתַיִם שְׁנוֹת גָּלוּת, וְאַחַר שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה בְּחֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה, אָז ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - זוֹ הִתְעוֹרְרוּת הָאוֹת ו', שֶׁהִיא נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב. וְסוֹד זֶה - ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה וְגוֹ' שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׳ (בראשית מו, כו) - וְהוּא ו', נֶפֶשׁ שֶׁל בַּית שֵׁנִי, סוֹד שֶׁל ה' תַּחְתּוֹנָה, וְזֶה ו' סוֹד שֶׁל שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. ׳שִׁשִּׁים׳ - לְהִתְעוֹרְרוּת יַעֲקֹב, ׳וָשֵׁשׁ׳ - לְהִתְעוֹרְרוּת יוֹסֵף. וְלָכֵן הוּא ו"ו, שֶׁהֵם שְׁנַיִם בְּחִבּוּר אֶחָד וְסוֹד אֶחָד.
בלשון הזוהר
לְבָתַר תְּרֵיסַר שְׁבָטִין, דְּאִינּוּן אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין דְּגָלוּתָא, וּלְבָתַר (ע"ד) שִׁתִּין וְשִׁית שְׁנִין בְּחָשׁוֹכָא דְּלֵילְיָא, כְּדֵין, ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב׳ (ויקרא כו, מב). דָּא אִתְעָרוּתָא דְּאָת ו', דְּאִיהוּ נֶפֶשׁ דְּבֵית יַעֲקֹב. וְרָזָא דָּא, ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה וְגוֹ' שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׳ (בראשית מו, כו), וְאִיהוּ ו', נֶפֶשׁ דְּבַיִת שֵׁנִי, רָזָא דְּה' תַּתָּאָה, וְדָא ו' רָזָא דְּשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. ׳שִׁשִּׁים׳ - לְאִתְעָרוּתָא דְּיַעֲקֹב, ׳וְשֵׁשׁ׳ - לְאִתְעָרוּתָא דְּיוֹסֵף. וְעַל דָּא אִיהוּ וָ"ו, דְּאִנּוּן תְּרֵין בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וְרָזָא חֲדָא.
התעוררות נוספת - סוד ׳ואף את בריתי יצחק׳
מִשָּׁם וָהָלְאָה יִתְעוֹרֵר הקב"ה לְאוֹתָם נִסִּים וְאוֹתוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, וְיִתְעוֹרְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל אוֹתָן צָרוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, וְאָז - (ס"א: וְסוֹד זֶה) ׳וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק׳ (ויקרא כו, מב). אַחַר כָּךְ יַעֲרֹךְ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ קְרָבוֹת בְּכָל הָעוֹלָם בִּימִין הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו). אָז - ׳וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר׳ - וְאַחַר כָּךְ ׳וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׳ - זוֹ ה' אַחֲרוֹנָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב, ׳וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
בלשון הזוהר
מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִינוּן נִסִּין וְאָתִין דְּקָאַמַרָן, וְיִתְעָרוּן עַל יִשְׂרָאֵל אִינּוּן עַקְתִּין דְּקָאַמָרָן, וּכְדֵין, (ס"א: וְרָזָא דָּא) ׳וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק׳ (ויקרא כו, מב). וּלְבָתַר כַּד יַגִּיחַ מַלְכָּא מְשִׁיחָא קְרָבִין בְּכָל עָלְמָא בִּימִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו). כְּדֵין, ׳וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּוֹר׳, וּלְבָתַר ׳וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר׳, דָּא ה' בַּתְרָאָה, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, ׳וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
מאה שלושים ושתיים שנה - אותיות השם נראות בשלמות
לְסוֹף שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵם מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, יֵרָאוּ אוֹתִיּוֹת בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חֲקוּקוֹת בִּשְׁלֵמוּת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כָּרָאוּי, וְסוֹד זֶה ה"ה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְכָל אוֹתָן דְּרָכִים שֶׁהֵם שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים הַכְּלוּלוֹת בַּסּוֹד שֶׁל אוֹת ו', הו"ה, (נ"א: יוה"ה) סוֹד שֶׁל שְׁלֵמוּת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.
בלשון הזוהר
לְסוֹף שִׁתִּין וְשִׁית שְׁנִין אַחֲרָנִין, דְּאִינּוּן מֵאָה וּתְלָתִין וּתְרֵין שְׁנִין, יִתְחֲזוּן אַתְוָון בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, גְּלִיפָן בִּשְׁלִימוּ, עֵילָא וְתַתָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְרָזָא דָּא ה"ה עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְכָל אִינּוּן שְׁבִילִין, דְּאִינּוּן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁנִין דִּכְלִילָן בְּרָזָא דְּאָת ו', הו"ה, (נ"א: יוה"ה) רָזָא דִּשְׁלִימוּ דְּמֵאָה וּתְלָתִין וּתְרֵין.
׳לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים׳ - תחיית המתים בארץ הקדושה
לְסוֹף מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים אֲחֵרוֹת יִתְקַיֵּם, ׳לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ׳ (איוב לח, יג) - הָרְשָׁעִים מִמֶּנָּה. וְתִטָּהֵר הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. והקב"ה יְעוֹרֵר אֶת הַמֵּתִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָקוּמוּ חֲיָלוֹת חֲיָלוֹת בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וְאָז יִתְעוֹרֵר סֵתֶר הַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן אוֹת י', וְיִתְקַיְּמוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים בִּשְׁלֵמוּת לְהַשְׁפִּיעַ לְמַטָּה, וְכָל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יִתְקַיְּמוּ בְקִיּוּמָם יהו"ה, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הָיוּ בִּשְׁלֵמוּת.
בלשון הזוהר
לְסוֹף מֵאָה וּתְלָתִין וּתְרֵין שְׁנִין אַחֲרָנִין, יִתְקַיֵּים, ׳לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ׳ (איוב לח, יג) רְשָׁעִים מִמֶּנָּה. וְיִתְדַכֵּי אַרְעָא קַדִּישָׁא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְּעַר מֵתַיָּיא דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וִיקוּמוּן חַיָּילִין חַיָּילִין בְּאַרְעָא דְּגָלִיל. וּכְדֵין יִתְּעַר סְתִימוּ דִּנְבִיעוּ עִלָּאָה אָת י', וְיִתְקַיְּימוּן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין בִּשְׁלִימוּ, לְנַגְדָּא לְתַתָּא, וְיִתְקַיְּימוּן אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כֻּלְּהוּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ ידו"ד, דְּעַד כְּעַן לָא יְהוֹן בִּשְׁלִימוּ.
השפעת המעיין העליון ׳להא אחרונה- מאה ארבעים וארבע שנה
עַד הַזְּמַן שֶׁיַּשְׁפִּיעַ וְיִמָּשֵׁךְ אוֹתוֹ מַעְיָן עֶלְיוֹן בְּחִבּוּר הָאוֹתִיּוֹת לְתוֹךְ ה' (נ"א: ו"ה) אַחֲרוֹנָה, וְזֶהוּ לְסוֹף תַּשְׁלוּם מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים אֲחֵרוֹת שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ. וְיִתְעוֹרְרוּ שְׁאָר מֵתֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת.
בלשון הזוהר
עַד זְמָן דְּיַנְגִּיד וְיִתְמְשַׁךְ הַהוּא נְבִיעוּ עִלָּאָה, בְּחִבּוּרָה דְּאַתְוָון, גּוֹ ה' (נ"א: ו"ה) בַּתְרָאָה, וְדָא אִיהוּ לְסוֹף תַּשְׁלוּם מֵאָה וְאַרְבְּעִין וְאַרְבְּעָה שְׁנִין אַחֲרָנִין דְּיִשְׁתַּלְּמוּן. וְיִתְעָרוּן שְׁאַר מְתֵי יִשְׂרָאֵל דְּבִשְׁאַר אַרְעָאן.
חשבון ׳חית- העולם מתיישב והסטרא אחרא עוברת
שֶׁיִּמָּצֵא כָּל זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן חֵ"ת, שֶׁהִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם וְיִתְבַּשֵּׂם, וְיַעֲבֹר הַסִּטְרָא אַחֲרָא (הַנָּחָשׁ הָרָע) מִן הָעוֹלָם. וְהֵ"א תַּחְתּוֹנָה תִּתְמַלֵּא מִתּוֹךְ הַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן, וְתִתְעַטֵּר וְתָאִיר בִּשְׁלֵמוּת. וְאָז כָּתוּב ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם׳ (ישעיהו ל, כו).
בלשון הזוהר
דְּיִשְׁתְּכַח כָּל דָּא בְּחֻשְׁבַּן חֵ"ת, דְּאִתְיְישִׁיב עָלְמָא וְיִתְבָּסַם, וְיִתְעֲבָר סִטְרָא אָחֲרָא (חויא בישא) מֵעָלְמָא. וְהֵ"א תַּתָּאָה תִּתְמְלֵי מִגּוֹ נְבִיעוּ עִלָּאָה, וְתִתְעֲטָר וְתִתְנְהִיר בִּשְׁלִימוּ. וּכְדֵין כְּתִיב, ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם׳ (ישעיהו ל, כו).
שבת לה׳ באלף השביעי- לקיטת נשמות בתענוגי קדושה
עַד שֶׁתִּהְיֶה שַׁבָּת לַה' לִלְקֹט נְפָשׁוֹת בְּתַעֲנוּגֵי קְדֻשָּׁה, (זוֹ ה' אַחֲרוֹנָה) כָּל אוֹתוֹ אֶלֶף שְׁבִיעִי, וְזוֹהִי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, לְהִתְלַבֵּשׁ אַחַר שַׁבָּת בְּגוּפוֹת אֲחֵרִים קְדוֹשִׁים, לְהִקָּרֵא קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר׳ (ישעיהו ד, ג) בִּירוּשָׁלם ׳קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ׳. עַד כָּאן דִּבְרֵי סוֹדוֹת נִסְתָּרִים.
בלשון הזוהר
עַד דִּיהֵא שַׁבָּת לַה', לְאַלְקָטָא נַפְשִׁין בְּתַעֲנוּגֵי קְדוּשָּׁא, (דא ה' בתראה) כָּל הַהוּא אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, וְדָא אִיהוּ אִתְעָרוּתָא דְּרוּחִין קַדִּישִׁין, דְּעַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל, לְאִתְלַבְּשָׁא לְבָתַר שַׁבָּת, בְּגוּפִין אַחֲרָנִין קַדִּישִׁין, לְאִתְקְרֵי קַדִּישִׁין, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר׳ (ישעיהו ד, ג) בִּיְרוּשָׁלַם ׳קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ׳. עַד כָּאן מִלִּין דְּרָזִין סְתִימִין.
׳אשר לא ידע את יוסף׳
מקום הפירוד ונהר מצרים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.