ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 13: בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים › פיסקה 45 (ט ע"ב)

בית שני חרב בסוד ה׳א- שנים עשר שבטים בגלות אדום

שמות · בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים · מאמר 13 · פיסקה 45 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, ה' בַּיִת שֵׁנִי אִתְחָרַב, וְכָל אִינּוּן תְּרֵיסַר שְׁבָטִין דִּילָהּ, כְּחוּשְׁבָּן מַשִׁרְיָין דִּלְהוֹן, אִינּוּן בְּגָלוּתָא דְּמַלְכוּת אֱדוֹם. וּנְבִיעוּ עִלָּאָה, אִסְתַּלָּק מֵהַהוּא נְבִיעוּ, דְּקַיְּימָא עָלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַצַּדִיק אָבָד, אֲבַד הַהוּא נְבִיעוּ דִּמְקוֹרָא עִלָּאָה, דְּהֲוָה נָגִיד וּמָשִׁיךְ מִלְּעֵילָּא׳ (ישעיהו נז, א). (נ"א ק1רבין סגיאין ומלכות יון שלטא עלייהו לבתר דהדרו בתיובתא אתתקפו עלייהו ואתקיפיאו לון ובגין דישראל הדרו לסרחנייהו מלכות אדום אתתקף ובית שני אתחרב וה"א תתאה אתחשכת ונפלת לארעא ונביעו עלאה אסתלק מההוא מבועא דקיימא עליה כמה דאת אמרז הצדיק אבד, אבד ההוא נביעו דמקורא עילאה דהוה נגידו משוך עליה, מאי טעמא, דין דהחשך יכסה ארץ) וּכְדֵין הֲוָה פִּרוּדָא בְּהֵ"א, בַּיִת שֵׁנִי, וְאִיהִי בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, בְּכָל אִינּוּן תְּרִיסַר שְׁבָטִין (נ"א דילה) וּמַשְׁרְיָין דִּילְהוֹן, תְּרֵיסַר שְׁבָטִין סַלְּקִין (בראשית רמ"ז א') ׳לְחוּשְׁבַּן סַגִּי, וְעַל דְרָזָא (נ"א ועל דא) דְּה' הֲוָה בְּהוּ, (ועל דא וה') בְּכָל הַהוּא חוּשְׁבָּנָא, (נ"א חשוכא) גָּלוּתָא אִתְמְשַׁךְ׳.

תרגום

וְעַל זֶה ה' בַּיִת שֵׁנִי נֶחֱרַב, וְכָל אוֹתָם תְּרֵיסַר שְׁבָטִים שֶׁלָּהּ כְּחֶשְׁבּוֹן מַחֲנוֹתֵיהֶם הֵם בַּגָּלוּת שֶׁל מַלְכוּת אֱדוֹם, וְהַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן הִסְתַּלֵּק מֵאוֹתוֹ מַעְיָן שֶׁעָמַד עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה נז). אָבַד אוֹתוֹ מַעְיָן שֶׁל מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵעַ וּמוֹשֵׁךְ מִלְמַעְלָה. (קְרָבוֹת גְּדוֹלִים וּמַלְכוּת יון שָׁלְטָה עֲלֵיהֶם, וּלְאַחַר שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הִתְחַזְּקוּ עֲלֵיהֶם והתקיפו אוֹתָם, וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָזְרוּ לסרחונם, מַלְכוּת אֱדוֹם הִתְחַזְּקָה וּבַיִת שֵׁנִי נֶחֱרַב, וה"א תחתונה נחשכה וְנָפְלָה לָאָרֶץ, וְהַמַּעְיָן הָעֶלְיוֹן נסתלק מֵאוֹתוֹ מעין שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, כְּמוֹ שגאמר הַצַּדִּיק אבד. אבד אוֹתוֹ מַעְיָן שֶׁל הַמָּקוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ וּמוֹשֵׁךְ עָלָיו מִלְמַעְלָה. מָה הַטַּעַם, ' מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ). וְאָז הָיָה פֵּרוּד בְּהֵ"א, בַּיִת שֵׁנִי, וְהִיא בְּגָלוּת אֱדוֹם, בְּכָל אוֹתָם תְּרֵיסַר שְׁבָטִים (שֶׁלָּהּ) וּמַחֲנוֹת שֶׁלָּהֶם, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, וְעַל שֶׁסּוֹד (וְעַל זֶה סוֹד) שֶׁל ה' הָיָה בָהֶם בְּכָל אוֹתוֹ (וְעַל זֶה סוֹד שֶׁל ה' בְּכָל אוֹתוֹ) חֶשְׁבּוֹן, (חֹשֶׁךְ) נִמְשְׁכָה הַגָּלוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, ה' בית שני אתחרב, וכל אינון תריסר שבטין דילה, כחושבן משריין דלהון, אינון בגלותא דמלכות אדום. ונביעו עלאה, אסתלק מההוא נביעו, דקיימא עלה, כמה דאת אמר, ׳הצדיק אבד, אבד ההוא נביעו דמקורא עלאה, דהוה נגיד ומשיך מלעילא׳ (ישעיהו נז, א). (נ"א ק1רבין סגיאין ומלכות יון שלטא עלייהו לבתר דהדרו בתיובתא אתתקפו עלייהו ואתקיפיאו לון ובגין דישראל הדרו לסרחנייהו מלכות אדום אתתקף ובית שני אתחרב וה"א תתאה אתחשכת ונפלת לארעא ונביעו עלאה אסתלק מההוא מבועא דקיימא עליה כמה דאת אמרז הצדיק אבד, אבד ההוא נביעו דמקורא עילאה דהוה נגידו משוך עליה, מאי טעמא, דין דהחשך יכסה ארץ) וכדין הוה פרודא בה"א, בית שני, ואיהי בגלותא דאדום, בכל אינון תריסר שבטין (נ"א דילה) ומשריין דילהון, תריסר שבטין סלקין (בראשית רמ"ז א') ׳לחושבן סגי, ועל דרזא (נ"א ועל דא) דה' הוה בהו, (ועל דא וה') בכל ההוא חושבנא, (נ"א חשוכא) גלותא אתמשך׳.

התרגום: ועל זה ה' בית שני נחרב, וכל אותם תריסר שבטים שלה כחשבון מחנותיהם הם בגלות של מלכות אדום, והמעין העליון הסתלק מאותו מעין שעמד עליה, כמו שנאמר ׳הצדיק אבד׳ (ישעיה נז). אבד אותו מעין של מקור עליון שהיה שופע ומושך מלמעלה. (קרבות גדולים ומלכות יון שלטה עליהם, ולאחר שחזרו בתשובה, התחזקו עליהם והתקיפו אותם, ומשום שישראל חזרו לסרחונם, מלכות אדום התחזקה ובית שני נחרב, וה"א תחתונה נחשכה ונפלה לארץ, והמעין העליון נסתלק מאותו מעין שעומד עליו, כמו שגאמר הצדיק אבד. אבד אותו מעין של המקור העליון שהיה שופך ומושך עליו מלמעלה. מה הטעם, ' משום שהחשך יכסה ארץ). ואז היה פרוד בה"א, בית שני, והיא בגלות אדום, בכל אותם תריסר שבטים (שלה) ומחנות שלהם, שנים עשר שבטים עולים לחשבון גדול, ועל שסוד (ועל זה סוד) של ה' היה בהם בכל אותו (ועל זה סוד של ה' בכל אותו) חשבון, (חשך) נמשכה הגלות.

מן המפרשים

מקדש מלך: אבד ההוא נביעו וכו' פי' מיסוד דאבא מסתיים תוך יסוד דזעיר וכשנסתלקו המוחין מזעיר ממילא היסוד דזעיר אבד ההוא נביעו דיסוד אבא. י"ב שבטין דילה הם י"ב בקר שתחת המ' ונביעו עילאה פי' יסוד דאבא.

אור החמה: ונביעו עילאה אסתלק. היינו היסוד כדמפרש ואזיל גם הוא נסתלק כסדר שאמר למעלה שהאור היה בא וכיון שהחשך כסה ארץ נמנע ונסתלק. כד"א הצדיק אבד.

הסולם: וע"ד ה' בית שני וכו': ועל כן ה' תחתונה, שהיא בית שני נחרבה, וכל אלו י"ב שבטים שלה, של ה' תחתונה, כמספר המחנות שלהם, של ישראל, שהם י"ב שבטי יה, הם בגלות של מלכות אדום. ומבוע העליון שהוא ו' דהויה, ז"א, נסתלק מאותו מבוע שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר