ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 13: בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים › פיסקה 43 (ט ע"ב)

שלטון בבל גרם הסתלקות האור ומעין הי׳ למעלה

שמות · בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים · מאמר 13 · פיסקה 43 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּתַתָּאֵי לָא הֲווֹ נְהִירִין, בְּגִין (מגו) שָׁלְטָנוּ דְּמַלְכוּתָא דְּבָבֶל. אִסְתַּלָּק הַהוּא נְהוֹרָא, וְהַהוּא מַבּוּעָא עִלָּאָה דְּהֲוָה נְבִיעַ רָזָא דְּי', אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא בְּאֵין סוֹף, כְּדֵין אִינּוּן ע' שְׁנִין לָא הֲווֹ נְהִירִין, בְּגִין הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְמְנַע. וְדָא הוּא ודַּאי גָּלוּתָא דְּע' שְׁנִין.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים לֹא הָיוּ מְאִירִים, מִשּׁוּם (מִתּוֹךְ) שִׁלְטוֹן מַלְכוּת בָּבֶל, הִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ אוֹר, וְאוֹתוֹ מַעְיָן עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה נוֹבֵעַ סוֹד שֶׁל י' הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְאֵין סוֹף, אָז אוֹתָם שִׁבְעִים שָׁנָה לֹא הָיוּ מְאִירִים, מִשּׁוּם אוֹתוֹ אוֹר שֶׁנִּמְנָע. וְזוֹהִי וַדַּאי גָּלוּת שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דתתאי לא הוו נהירין, בגין (מגו) שלטנו דמלכותא דבבל. אסתלק ההוא נהורא, וההוא מבועא עלאה דהוה נביע רזא די', אסתלק לעילא לעילא באין סוף, כדין אינון ע' שנין לא הוו נהירין, בגין ההוא נהירו דאתמנע. ודא הוא ודאי גלותא דע' שנין.

התרגום: כיון שהתחתונים לא היו מאירים, משום (מתוך) שלטון מלכות בבל, הסתלק אותו אור, ואותו מעין עליון שהיה נובע סוד של י' הסתלק למעלה למעלה לאין סוף, אז אותם שבעים שנה לא היו מאירים, משום אותו אור שנמנע. וזוהי ודאי גלות של שבעים שנה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ולקבל ע' שנין דילה להבין ענין ע' שנים דאימא נקדים מ"ש הרב בס' הליקוטים וז"ל גלות ע' שנה הוא כי נצח דאימא הוא בחח"ן והוד דאימא בבג"ה דזעיר ויסוד דאימא בדעת דזעיר הרי הם ז' ספירות ואלו הם ע' שנה דגלות בבל כי אותם ז"ס של אור…

אור החמה: כיון דתתאי וכו': הוקשה לו דהא קיימא לן ונהר יוצא מעדן לא פסיק לעלמין לז"א אח"כ שמצד עצמו אינו מונע ההשפעה אלא הסיבה הוא מצד המדות שאינם מוכנות לקבל הארת הבינה ולזה חזר האור ונסתלק למעלה:

הסולם: כיון דתתאי לא הוו וכו': וכיון שהתחתונים לא היו מאירים, משום ממשלת מלכות בבל, נסתלק אור ההוא של הבינה, ואותו מבוע העליון שהיה נובע אל הבינה, שהיא סוד יוד דהוי"ה, שהוא חכמה, נסתלק למעלה למעלה באין סוף, אז, אלו ע' שנים של הבינה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר