פגשו בני אדם ששאלו על זהותו - זה רבי חגי ששלחוהו החברים לדעת מרשבי
שלח לך · מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה · מאמר 5 · פיסקה 11 · דף קנח ע"א
לשון הזוהר
אַזְלוּ רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא, עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ פָּגְעוּ בְּאִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא. שָׁאִילוּ רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא עָלֵיהּ, אָמְרוּ מַה שְׁמֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. אָמְרוּ, רִבִּי חַגַּי הוּא, וְחַבְרָא דְּבֵין חַבְרַיָּיא הוּא, וְשַׁדְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא דְּבָבֶל, לְמִנְדַּע מִלִּין מֵרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, ודַּאי דָּא הוּא רִבִּי חַגַּי, דְּכָל יוֹמוֹי לָא בָּעָא לְאַחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ בְּמַה דְּיָדַע, וְעַל דָּא אָמַר לָן דְּהָא בְּרֵיהּ זָכָה לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּאָמַר קְרָא, ׳רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְּוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ׳ (משלי כו, יב-יג). וַדַּאי שְׁלִיחָא מְהֵימָנָא אִיהוּ, (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וְזַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּשָׁדַר מִלּוֹי בִּידָא דִּשְׁלִיחָא מְהֵימָנָא.
תרגום
הָלְכוּ רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים פָּגְעוּ בְּאוֹתָם בְּנֵי אָדָם. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא עָלָיו. אָמְרוּ, מַה שְּׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם? אָמְרוּ, רַבִּי חַגַּי הוּא, וְחָבֵר בֵּין הַחֲבֵרִים הוּא, וּשְׁלָחוּהוּ הַחֲבֵרִים מִבָּבֶל לָדַעַת דְּבָרִים מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, וַדַּאי זֶהוּ רַבִּי חַגַּי, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא רָצָה לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁיָּדַע, וְעַל זֶה אָמַר לָנוּ שֶׁהֲרֵי בְּנוֹ זָכָה לוֹ בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר הַפָּסוּק, (שם) ׳רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ׳ - וַדַּאי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן הוּא, (וְאַשְׁרָיו הוּא שָׁלִיחַ נֶאֱמָן) וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁשָּׁלַח דְּבָרָיו בִּידֵי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אזלו רבי חזקיה ורבי ייסא, עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו רבי חזקיה ורבי ייסא עליה, אמרו מה שמיה דההוא בר נש. אמרו, רבי חגי הוא, וחברא דבין חברייא הוא, ושדרו ליה חברייא דבבל, למנדע מלין מרבי שמעון בן יוחאי ושאר חברייא. אמר רבי ייסא, ודאי דא הוא רבי חגי, דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע, ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא, בגין דאמר קרא, ׳ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׳ (משלי כו, יב-יג). ודאי שליחא מהימנא איהו, (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא.
התרגום: הלכו רבי חזקיה ורבי ייסא. עד שהיו הולכים פגעו באותם בני אדם. שאלו את רבי חזקיה ורבי ייסא עליו. אמרו, מה שמו של אותו אדם? אמרו, רבי חגי הוא, וחבר בין החברים הוא, ושלחוהו החברים מבבל לדעת דברים מרבי שמעון בן יוחאי ושאר החברים. אמר רבי ייסא, ודאי זהו רבי חגי, שכל ימיו לא רצה להראות עצמו במה שידע, ועל זה אמר לנו שהרי בנו זכה לו בתורה, משום שאמר הפסוק, (שם) ׳ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׳ - ודאי שליח נאמן הוא, (ואשריו הוא שליח נאמן) ואשריו מי ששלח דבריו בידי שליח נאמן.
מן המפרשים
אור יקר: ועל דא אמר לון דהא בריה זכי ליה באורייתא, בגין דאמר קרא (שם) ראיתי איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו, ודאי שליחא מהימנא איהו וזכאה מאן דשדר מילוי בידא דשליחא מהימנא, תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה דכתיב (הושע יב) וכנען…
הסולם: אזלו רבי חזקיה וכו׳: הלכו ר״ח ור׳ ייסא. בעוד שהיו הולכים פגשו בני אדם. שאלו ר׳ חזקיה ור׳ ייסא עליו, אמרו מה שמו של אדם ההוא. אמרו, ר׳ חגי הוא, וחבר שבין החברים הוא. ושלחו אותו החברים מבבל, לדעת דברים מר׳ שמעון בן יוחאי ושאר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: