הציע האיש להצטרף אליהם - סרב כי הוא שליח ואמר מקצה רגלים חמס שולח ביד כסיל
שלח לך · מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה · מאמר 5 · פיסקה 10 · דף קנח ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, תִּבְעֵי דְּנִתְחַבָּר בַּהֲדָךְ וְתֵזִיל בַּהֲדָן. אָמַר לְהוּ, אִי עֲבִידְנָא הָכִי, אוֹרַיְיתָא יִקְרֵי עָלַי כְּסִיל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאִתְחָיַיבְנָא בְּנַפְשָׁאי. אָמְרוּ לֵיהּ לָמָּה. אָמַר לוֹן דְּהָא שְׁלִיחָא אֲנָא, וְשַׁדְרוּ לִי בִּשְׁלִיחוּתָא, וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אָמַר, (משלי כו ו). ׳מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שׁוֹתֶה שׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל׳. תָּא חֲזֵי, מְרַגְּלִים עַל דְּלָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא וּשְׁלוּחֵי מְהֵימְנוּתָא, אִתְחָיָיבוּ בְּנַפְשַׁיְיהוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. נָשַׁק לוֹן, וְאָזַל לֵיהּ.
תרגום
אָמַר לוֹ, הֲתִרְצֶה שֶׁנִּתְחַבֵּר אִתְּךְ וְתֵלֵךְ אִתָּנוּ? אָמַר לָהֶם, אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ, הַתּוֹרָה תִּקְרָא עָלַי כְּסִיל! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֶתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה? אָמַר לָהֶם, שֶׁהֲרֵי אֲנִי שָׁלִיחַ, וּשְׁלָחוּנִי בִשְׁלִיחוּת, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר, ׳מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שּתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל׳ (משלי כו, ו) - בּא וּרְאֵה, הַמְרַגְּלִים, עַל שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא וּשְׁלוּחֵי מְהֵימְנוּתָא, הִתְחַיְּבוּ בְנַפְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. נְשָׁקָם וְהָלַךְ לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו, אי עבידנא הכי, אורייתא יקרי עלי כסיל, ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא, ושדרו לי בשליחותא, ושלמה מלכא אמר, (משלי כו ו). ׳מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל׳. תא חזי, מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא, אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון, ואזל ליה.
התרגום: אמר לו, התרצה שנתחבר אתך ותלך אתנו? אמר להם, אם אעשה כך, התורה תקרא עלי כסיל! ולא עוד, אלא שאתחיב בנפשי. אמרו לו, למה? אמר להם, שהרי אני שליח, ושלחוני בשליחות, ושלמה המלך אמר, ׳מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׳ (משלי כו, ו) - בא וראה, המרגלים, על שלא נמצאו בני המהימנותא ושלוחי מהימנותא, התחיבו בנפשם בעולם הזה ובעולם הבא. נשקם והלך לו.
מן המפרשים
יהל אור: תא חזי קב"ה כו' בהאי כו'. ר"ל דב' פעמים אמר חיים כאן, ומפרש ואזיל וחיים דההוא עלמא נינהו ר"ל דרישא בחיים דעולם הבא הוא ורצונו בזה לפרש הקרא דכאן כי מי כו' דלעולם הבא הוא כמו שמפרש והולך: אינון חייבין כו'. ר"ל כ"ז הפסוק כי כו'…
אור החמה: אתחייב בנפשאי. מקרא דמרגלים דכתיב כנען בידו וגו' שמלאכתו לרמות ואינו נאמן לשולחיו ולסב' זו כתיב ארור כנען ואליעזר היה רוצה לשקול מאזני מרמה לתת בתו ליצחק דהיינו מאזני הזווגים אח"כ יצא ממדה זו והיה שליח נאמן. נפק וכו' וע"ד…
הסולם: א״ל תבעי דנתחבר וכו׳: אמרו לו, תרצה שנתחבר עמך ותלך עמנו. אמר להם, אם אעשה כך, יקרא עלי התורה, כסיל. ולא עוד אלא שאהיה מתחייב בנפשי. אמרו לו למה. אמר להם, כי שליח אני ששלחו אותי בשליחות, ושלמה המלך אמר, מקצה רגלים חמס שותה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: