ותקח לו תבת גמא - כסתה אותו בסימניה להיות שמור מדגי הים בשני צבעים
שלח לך · ותרא אתו את הילד - סוד לידת משה ופרגוד הנבואה העליונה · מאמר 45 · פיסקה 6 · דף קעד ע"ב
לשון הזוהר
׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לּוֹ וְגוֹ'׳ - מַאי ׳וַתִּקַּח לּוֹ תֵּיבַת גֹּמֶא׳. דְּחָפַת לֵיהּ בְּסִימָנָהָא, לְמֶהֱוִי נָטִיר מֵאִינּוּן נוּנֵי יַמָּא, דְּשָׁאטִין בְּיַמָּא רַבָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים קד כה). ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳. וְהִיא חָפַת לֵיהּ לְמֶהֱוִי נָטִיר מִנַּיְיהוּ בְּחָפוּ (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דִּבְנֵי יַמָּא בְּלָא יַקִּירָא בִּתְרֵי גַּוְונִין, בְּחִיוָּור וְאוּכָּם, וְאָנַח לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְמֵישַׁט בֵּינַיְיהוּ, לְאִשְׁתְּמוֹדַע בֵּינֵיהוֹן, בְּגִין דְּזַמִּין הוּא לְסַלְּקָא בֵּינַיְיהוּ, זִמְנָא אַחֲרָא, לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא.
תרגום
׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ וְגוֹ'׳ (שמות ב, ג). מַה זֶּה ׳וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא׳? שֶׁכִּסְּתָה אוֹתוֹ בְּסִימָנֶיהָ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵאוֹתָם דְּגֵי הַיָּם שֶׁשָּׁטִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ (תהלים קד, כה) - וְהִיא כִּסְּתָה אוֹתוֹ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵהֶם בְּכִסּוּי (שֶׁל צַד הַיּוֹבֵל המכבד) שֶׁבְּנֵי הַיָּם בְּלֹא כָבוֹד בִּשְׁנֵי צְבָעִים, לָבָן וְשָׁחֹר, וְהִנִּיחָה אֶת מֹשֶׁה לָשׁוּט בֵּינֵיהֶם, לִהְיוֹת נוֹדָע בֵּינֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד הוּא לַעֲלוֹת בֵּינֵיהֶם בְּפַעַם אַחֶרֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'׳ - מאי ׳ותקח לו תיבת גמא׳. דחפת ליה בסימנהא, למהוי נטיר מאינון נוני ימא, דשאטין בימא רבא, כמה דכתיב, (תהילים קד כה). ׳שם רמש ואין מספר׳. והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין, בחיוור ואוכם, ואנח ליה למשה למישט בינייהו, לאשתמודע ביניהון, בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו, זמנא אחרא, לקבלא אורייתא.
התרגום: ׳ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'׳ (שמות ב, ג). מה זה ׳ותקח לו תבת גמא׳? שכסתה אותו בסימניה להיות שמור מאותם דגי הים ששטים בים הגדול, כמו שכתוב ׳שם רמש ואין מספר׳ (תהלים קד, כה) - והיא כסתה אותו להיות שמור מהם בכסוי (של צד היובל המכבד) שבני הים בלא כבוד בשני צבעים, לבן ושחר, והניחה את משה לשוט ביניהם, להיות נודע ביניהם, משום שעתיד הוא לעלות ביניהם בפעם אחרת לקבל תורה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ז (יב.) ה"ג בחפו דסטרא דיובלא יקירא ור"ל שהשכינה כסתה לנשמת משה בלבוש החשמל שהוא מן הבינה לפי שהבינה דוחה את החיצונים ופי' ותצפנהו באותו עולם קודם שנולד ואחר שנולד ולא יכלה עוד הצפינו והיתה יראה עליו…
אור החמה: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ז (יב.) ולא יכלה עוד וגו' לא קשיא ליה מידי דפשיטא דדוקא מצד הדין צופנת אותו אמנם מצד שאר גבולים שהם רחמים לא יכל' עוד הצפינו כי משם הוא קיומו מיניקת הרחמים:
נזר ישראל: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ז (יב.) שכיחין אינון לעילא כו'. הנשמות אינן יורדין תיכף לעולם, אלא נשתהו בבריאה או ביצירה הנקרא 'נוני ימא', ועושין שליחות כמלאכים. וכתיב 'לפתח חטאת רובץ' (בראשית ד ז, זוהר ויקהל ריט: ) . ויצירה נקרא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: