ותרא אתו את הילד
סוד לידת משה ופרגוד הנבואה העליונה
וירא לי את יהושע הכהן הגדול - כמה צדיקים ישראל שנתן להם הקבה תורה ונביאים
וַיֹּאמֶר ׳ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׳ (במדבר טו, א). ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ - ׳וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְגוֹ'׳. רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, ׳וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְגוֹ'׳ (זכריה ג, א). כַּמָּה צַדִּיקִים הֵם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה רוֹצֶה בִכְבוֹדָם עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְנָתַן לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, וְנָתַן לָהֶם נְבִיאֵי אֱמֶת שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתָם בַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ אֱמֶת.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדוֹרוֹתָם וְגוֹ'׳ (במדבר טו, א-ב). רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, ׳וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְגוֹ'׳ (זכריה ג, א). כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵהוֹן עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וְיָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, וְיָהַב לוֹן נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, דִּמְדַבְּרֵי לְהוּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּאֹרַח קְשׁוֹט.
כל הנביאים ראו זיו כבוד ממקום עליון אך משה קרוב מכלם פה אל פה
בֹּא וּרְאֵה, כָּל נְבִיאִים וּנְבִיאִים שֶׁהֶעֱמִיד הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל, עַל כֻּלָּם הִתְגַּלָּה הקב"ה בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְרָאוּ זִיו כָּבוֹד קָדוֹשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, אֲבָל לֹא קָרוֹב כְּמֹשֶׁה, שֶׁהָיָה קָרוֹב לַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁעָלָיו כָּתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידת׳ (במדבר יב, ח) - וּשְׁאָר נְבִיאִים הָיוּ רוֹאִים מִמָּקוֹם רָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי׳ (ירמיה לא, ג).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל נְבִיאֵי וּנְבִיאֵי דְּאוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ אִתְגְּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, בְּדַרְגִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וְחָמוּ זִיו יְקָרָא קַדִּישָׁא דְּמַלְכָּא מֵאֲתָר עִלָּאָה, אֲבָל לָא קָרִיב כְּמֹשֶׁה, דְּהֲוָה קָרִיב לְמַלְכָּא יַתִּיר מִכֹּלָּא, דְּהָא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, דְּעָלֵיהּ כְּתִיב, ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת׳ (במדבר יב, ח). וּשְׁאַר נְבִיאֵי, הֲווֹ חָמָאן מֵאֲתָר רְחִיקָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳מֵרָחוֹק יהו"ה נִרְאָה לִי׳ (ירמיהו לא, ג).
רבי חזקיה: וילך איש מבית לוי - זה הקבה מקום שחכמה ואותו זהר מתחברים
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ (שמות ב, א) - ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳ - זֶה הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳ה' אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג) - ׳מִבֵּית לֵוִי׳ - זֶה הקב"ה, מָקוֹם שֶׁחָכְמָה עֶלְיוֹנָה וְאוֹתוֹ זֹּהַר (נָהָר) מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים. ׳מִבֵּית לֵוִי׳ - שֶׁהִשְׁרָה לִוְיָתָן (כָּל שִׂמְחָה) בִּלְבַדּוֹ בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהלים קד, כו) - ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ - זֶה הקב"ה, מָקוֹם שֶׁאוֹר הַלְּבָנָה מֵאִיר.
בלשון הזוהר
(שמות י"א ע"ב) ׳אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, הָכִי אוֹלִיפְנָא׳, כְּתִיב ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳ (שמות ב, א). ׳וַיֵּלֶךְ אִישׁ׳: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳מִבֵּית לֵוִי׳: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְהַהוּא זוֹהַר (ס"א נהר) מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין. ׳מִבֵּית לֵוִי׳: דְּאַשְׁרֵי לִוְיָתָן (ס"א כל חידו) בִּלְחוֹדוֹי בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו). ׳וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דִּנְהִירוּ דְּסִיהֲרָא נָהִיר.
ותהר האשה ותלד בן - אשה עד שלא מזדוגת נקראת בת פלוני ואחר כך אשה
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן. הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לְזֹּאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג) - בַּהַתְחָלָה בַּת לֵוִי, כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי. וְכִי בַּת לֵוִי בַּהַתְחָלָה וְכָעֵת אִשָּׁה? אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, אִשָּׁה עַד שֶׁלֹּא מִזְדַּוֶּגֶת נִקְרֵאת בַּת פְּלוֹנִי. אַחַר שֶׁהִזְדַּוְּגָה נִקְרֵאת אִשָּׁה. וְכָאן בַּת וְאִשָּׁה, הַכֹּל בְּדַרְגָּה אַחַת הִיא.
בלשון הזוהר
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן. הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה׳ (בראשית ב, כג). בְּקַדְמִיתָא בַּת לֵוִי, הָכִי הוּא וַדַּאי. וְכִי בַּת לֵוִי בְּקַדְמִיתָא, וְהַשְׁתָּא אִשָׁה. אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, אִתְּתָא עַד לָא אִזְדַּוְּוגַת, אִתְקְרִיאַת בַּת פְּלוֹנִי, בָּתַר דְּאִזְדַּוְּוגַת. אִתְקְרֵי אִשָׁה, וְהָכָא, בַּת וְאִשָּׁה, כֹּלָּא בְּחַד דַּרְגָּא הוּא.
ותצפנהו שלשה ירחים - תמוז אב וטבת - משה היה מצוי למעלה טרם ירד לעולם
וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים - אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שֶׁהַדִּין הַקָּשֶׁה שָׁרוּי בָּעוֹלָם. וּמָהֵם? תַּמּוּ"ז וְאָ"ב וְטֵבֵ"ת. מַה בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ? שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָרַד מֹשֶׁה לָעוֹלָם, מָצוּי הָיָה לְמַעְלָה, וְעַל זֶה הִזְדַּוְּגָה בּוֹ שְׁכִינָה מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד. מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים מְצוּיוֹת הֵן לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וַתִּצְפְּנֵהוּ ג' יְרָחִים, אִלֵּין תְּלַת יַרְחִין דְּדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא. וּמַאי נִינְהוּ. תַּמּוּ"ז וְאָ"ב וְטֵבֵ"ת. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. דְּעַד דְּלָא נָחַת מֹשֶׁה לְעָלְמָא, שְׁכִיחַ הֲוָה הוּא לְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא מִן יוֹמָא דְּאִתְיְלִיד. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא שְׁכִיחִין אִינּוּן לְעֵילָּא, עַד לָא יֶחתוּן לְעָלְמָא.
ותקח לו תבת גמא - כסתה אותו בסימניה להיות שמור מדגי הים בשני צבעים
׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ וְגוֹ'׳ (שמות ב, ג). מַה זֶּה ׳וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא׳? שֶׁכִּסְּתָה אוֹתוֹ בְּסִימָנֶיהָ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵאוֹתָם דְּגֵי הַיָּם שֶׁשָּׁטִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ (תהלים קד, כה) - וְהִיא כִּסְּתָה אוֹתוֹ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵהֶם בְּכִסּוּי (שֶׁל צַד הַיּוֹבֵל המכבד) שֶׁבְּנֵי הַיָּם בְּלֹא כָבוֹד בִּשְׁנֵי צְבָעִים, לָבָן וְשָׁחֹר, וְהִנִּיחָה אֶת מֹשֶׁה לָשׁוּט בֵּינֵיהֶם, לִהְיוֹת נוֹדָע בֵּינֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד הוּא לַעֲלוֹת בֵּינֵיהֶם בְּפַעַם אַחֶרֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
׳וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לּוֹ וְגוֹ'׳ (שמות ב, ג) - מַאי ׳וַתִּקַּח לּוֹ תֵּיבַת גֹּמֶא׳. דְּחָפַת לֵיהּ בְּסִימָנָהָא, לְמֶהֱוִי נָטִיר מֵאִינּוּן נוּנֵי יַמָּא, דְּשָׁאטִין בְּיַמָּא רַבָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים קד כה). ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳. וְהִיא חָפַת לֵיהּ לְמֶהֱוִי נָטִיר מִנַּיְיהוּ בְּחָפוּ (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דִּבְנֵי יַמָּא בְּלָא יַקִּירָא בִּתְרֵי גַּוְונִין, בְּחִיוָּור וְאוּכָּם, וְאָנַח לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְמֵישַׁט בֵּינַיְיהוּ, לְאִשְׁתְּמוֹדַע בֵּינֵיהוֹן, בְּגִין דְּזַמִּין הוּא לְסַלְּקָא בֵּינַיְיהוּ, זִמְנָא אַחֲרָא, לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא.
ותרד בת פרעה לרחץ על היאר - זו הבאה מצד שמאל של דין קשה
וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה - זוֹהִי שֶׁבָּאָה מִצַּד שְׂמֹאל שֶׁל דִּין הַקָּשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳. עַל הַיְאוֹר דַּוְקָא, וְלֹא עַל הַיָּם. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וּמַטְּךְ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר׳ (שמות יז, ה), וּמֹשֶׁה לֹא הִכָּה אֶלָּא בַּיָּם, וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב יְאוֹר! אֶלָּא יְאוֹר הָיָה שֶׁהִכָּה אַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְשָׂמוֹ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עָשָׂה.
בלשון הזוהר
וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה. דָּא הִיא, דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא שְׂמָאלָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר לִרְחוֹץ עַל הַיְאוֹר. עַל הַיְאוֹר דַּיְיקָא, וְלָא עַל הַיָּם. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ׳וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר׳ (שמות יז, ה). וּמֹשֶׁה לָא הִכָּה אֶלָּא בַּיָּם, וְקַרְיֵיהּ קְרָא יְאוֹר. אֶלָּא יְאוֹר הֲוָה דְּמָחָא אַהֲרֹן עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, וְשַׁוְויֵיהּ קְרָא דְּאִיהוּ עֲבַד.
כמו זה וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה את היאר - עד שבא מצד הקבה נקרא הכות ה
כְּמוֹ זֶה, ׳וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר׳ (שם ז, כה) - וְאַהֲרֹן הִכָּה. אֶלָּא (שֶׁעַל זֶה) עַד שֶׁבָּא מִצַּד הקב"ה קְרָאוֹ הַכָּתוּב הַכּוֹת ה'. אַחַר כָּךְ קְרָאוֹ בַשֵּׁם שֶׁל מֹשֶׁה. וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת - אוֹתָן שְׁאָר מֶרְכָּבוֹת שֶׁבָּאוֹת מִצַּד זֶה.
בלשון הזוהר
כְּהַאי גַּוְונָא ׳וְיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יהו"ה אֶת הַיְאוֹר׳ (שמות ז, כה), וְאַהֲרֹן הִכָּה, אֶלָּא (ס"א דעל דא) עַד דְּאָתָא מִסִּטְרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קַרְיֵיהּ קְרָא ׳הַכּוֹת יהו"ה׳, לְבָתַר קַרְיֵיהּ בִּשְׁמָא דְּמֹשֶׁה. וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת, אִינּוּן שְׁאַר מַשִׁרְיָין דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא.
ותפתח ותראהו את הילד - קושיה למה ותראהו ולא ותרא - רשם המלך והמטרוניתא בו
׳וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד׳ (שמות ב, ו). וַתִּרְאֵהוּ?! וַתֵּרֶא הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִכְתֹּב! מַה זֶּה וַתִּרְאֵהוּ? וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה אוֹ אוֹת אַחַת בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ סוֹדוֹת נִכְבָּדִים וְעֶלְיוֹנִים. אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, רֹשֶׁם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא נִמְצָא בּוֹ, וְהֵם רֹשֶׁם שֶׁל וָא"ו הֵ"א. מִיָּד - וַתַּחְמֹל עָלָיו וְגוֹ'. עַד כָּאן לְמַעְלָה. מִכָּאן וָהָלְאָה לְמַטָּה, פְּרָט לְפָסוּק זֶה שֶׁכָּתוּב וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק. אָחוֹת שֶׁל מִי? אָחוֹת שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁקָּרָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲחוֹתִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ה) ׳פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי׳. מֵרָחֹק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי׳ (ירמיה לא, ג).
בלשון הזוהר
׳וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד׳ (שמות ב, ו). וַתִּרְאֵהוּ, וַתֵּרֶא מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי וַתִּרְאֵהוּ. וְהָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ אָת חַד בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִית בֵּיהּ רָזִין יַקִירִין וְעִלָאִין. אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, רְשִׁימָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא אִשְׁתְּכַחַת בֵּיהּ, וְאִינּוּן רְשִׁימָא דְּוָא"ו הֵ"א, מִיַּד וַתַּחְמוֹל עָלָיו וְגוֹ'. עַד כָּאן לְעֵילָּא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה לְתַתָּא, בַּר הַאי קְרָא, דִּכְתִּיב ׳וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק׳. אֲחוֹתוֹ דְּמַאן. אֲחוֹתוֹ דְּהַאי אִיהוּ, דְּקָרָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲחוֹתִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי׳ (שיר השירים ה, ב). מֵרָחוֹק: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מֵרָחוֹק יהו"ה נִרְאָה לִי׳ (ירמיהו לא, ג).
מה משמע - שהצדיקים נודעים למעלה טרם ירדו לעולם וכל שכן משה
מַה מַּשְׁמָע? מַשְׁמָע שֶׁאוֹתָם צַדִּיקִים, עַד שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָעוֹלָם, נוֹדָעִים הֵם לְמַעְלָה לְגַבֵּי הַכֹּל, וְכָל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה. וּמַשְׁמָע שֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים נִמְשָׁכוֹת מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְסוֹד הַדָּבָר לָמַדְנוּ, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁאָב וָאֵם יֵשׁ לַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אָב וָאֵם לַגּוּף בָּאָרֶץ.
בלשון הזוהר
מַאי מַשְׁמַע. מַשְׁמַע דְּאִינּוּן זַכָּאִין, עַד דְּלָא נַחְתּוּ לְעָלְמָא, אִשְׁתְּמוֹדְעָן אִינּוּן לְעֵילָּא לְגַבֵּי כֹּלָּא, וְכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה. וּמַשְׁמַע דְּנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִתְמְשַׁךְ מֵאֲתָר עִלָּאָה, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְרָזָא דְּמִלָּה אוֹלִיפְנָא, דְּמַשְׁמַע דְּאָב וְאֵם אִית לְנִשְׁמְתָא, כְּמָה דְּאִית אָב וְאֵם לְגוּפָא, בְּאַרְעָא.
משמע שבכל הצדדים הכל בא ונמצא מזכר ונוקבא - תוצא הארץ נפש חיה
וּמַשְׁמָע שֶׁבְּכָל הַצְּדָדִים, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, הַכֹּל בָּא וְנִמְצָא מִזָּכָר וְנוּקְבָּא. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ הַסּוֹד, שֶׁכָּתוּב ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה׳ (בראשית א, כד) - הָאָרֶץ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ - נֶפֶשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, וַדַּאי נָאֶה אָמַרְתָּ, וְכָּאן הוּא הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וּמַשְׁמַע דִּבְכָל סִטְרִין, בֵּין לְעֵילָּא, בֵּין לְתַתָּא, מִדְּכָר וְנוּקְבָּא כֹּלָּא אַתְיָא וְאִשְׁתְּכַח. וְהָא אוּקְמוּהָ רָזָא דִּכְתִּיב, ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה׳ (בראשית א, כד). הָאָרֶץ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳, נַפְשָׁא דְּאָדָם קַדְמָאָה עִלָּאָה, כְּמָה דְּאִתְּמַר. אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר ודַּאי שַׁפִּיר קָא אַמְרַת, וְהָכָא הוּא כֹּלָּא.
אשרי חלקו של משה נביא הנאמן שהקבה בעצמו העלהו לפרגודו בהסתלקו
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נָבִיא הַנֶּאֱמָן עַל כָּל שְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם. בִּגְלַל זֶה לֹא הִשְׁתַּדֵּל בּוֹ כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, רַק הקב"ה שֶׁהֶעֱלָהוּ לְפַרְגּוֹדוֹ. וְעַל כָּךְ עָלָה מֹשֶׁה בִּנְבוּאָה עֶלְיוֹנָה וּבִדְרָגוֹת נִכְבָּדוֹת מִכָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁאָר הַנְּבִיאִים רָאוּ אַחַר כְּתָלִים גְּדוֹלִים.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא, עַל כָּל שְׁאַר נְבִיאֵי עָלְמָא. בְּגִין כַּךְ, לָא אִשְׁתְּדַּל בֵּיהּ כַּד אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא, בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַעֲלֵיהּ לְפַרְגּוֹדֵיהּ. וְעַל דָּא סָלִיק מֹשֶׁה בִּנְּבוּאָה עִלָּאָה, וּבְדַרְגִין יַקִּירִין, מִכָּל נְבִיאֵי עָלְמָא, וּשְׁאַר נְבִיאֵי חָמָאן בָּתַר כּוֹתָלִין סַגִּיאִין.
וראיתם אתו וזכרתם
סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.