ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 45: ותרא אתו את הילד - סוד לידת משה ופרגוד הנבואה העליונה › פיסקה 5 (קעד ע"א)

ותצפנהו שלשה ירחים - תמוז אב וטבת - משה היה מצוי למעלה טרם ירד לעולם

שלח לך · ותרא אתו את הילד - סוד לידת משה ופרגוד הנבואה העליונה · מאמר 45 · פיסקה 5 · דף קעד ע"א

לשון הזוהר

וַתִּצְפְּנֵהוּ ג' יְרָחִים, אִלֵּין תְּלַת יַרְחִין דְּדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא. וּמַאי נִינְהוּ. תַּמּוּ"ז וְאָ"ב וְטֵבֵ"ת. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. דְּעַד דְּלָא נָחַת מֹשֶׁה לְעָלְמָא, שְׁכִיחַ הֲוָה הוּא לְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא מִן יוֹמָא דְּאִתְיְלִיד. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא שְׁכִיחִין אִינּוּן לְעֵילָּא, עַד לָא יֶחתוּן לְעָלְמָא.

תרגום

וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים - אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שֶׁהַדִּין הַקָּשֶׁה שָׁרוּי בָּעוֹלָם. וּמָהֵם? תַּמּוּ"ז וְאָ"ב וְטֵבֵ"ת. מַה בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ? שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָרַד מֹשֶׁה לָעוֹלָם, מָצוּי הָיָה לְמַעְלָה, וְעַל זֶה הִזְדַּוְּגָה בּוֹ שְׁכִינָה מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד. מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים מְצוּיוֹת הֵן לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותצפנהו ג' ירחים, אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו. תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן. דעד דלא נחת משה לעלמא, שכיח הוה הוא לעילא, ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון, רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא, עד לא יחתון לעלמא.

התרגום: ותצפנהו שלשה ירחים - אלו שלשת החדשים שהדין הקשה שרוי בעולם. ומהם? תמו"ז וא"ב וטב"ת. מה בא להשמיענו? שעד שלא ירד משה לעולם, מצוי היה למעלה, ועל זה הזדוגה בו שכינה מיום שנולד. מכאן אמר רבי שמעון, רוחות הצדיקים מצויות הן למעלה עד שלא ירדו לעולם.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ו (יב.) אתר דנהירו נ"ב מ' ור"ל שהקב"ה הוא אבא וקאי על לוי שמלווה תמיד בזוגתו ובת היא מלכות שאבא יסד ברתא. וז"ש דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר דהיינו אבא שממנו מאירה המ' הנקרא סיהרא אבל אין לפרש דא…

יהל אור: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ו (יב.) אוקיר ליה בלבוש יקר. הוא סוד הדעת דגניז בה והוא סוד המזלא דחפיא עלה שנקרא' לבושין דיקר כמ"ש בספרא דצניעותא פ"א וכמ"ש ולבושיה כתלג חיוור. הוד והדר לבשת. והדר זקנים שיבה. וז"ש "תפארת בחורים כחם"…

אור החמה: מן המקבילה בשמות מאמר יח, ו (יב.) ותצפנהו וגו' אלין תלת ירחין וגומר הנך רואה בעיניך איך הם שלא כסדרן אך זה תבין מסוף רזי דרזין בפרשת יתרו מכ"י כי זה מדבר בסוד הנשמה המתגלית בסוד אלפא ביתא ונסתרת כפי החדשים עד יבא עתה עת דודים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר