רבי יוסי: מקושש עצים אחרים קבל עונש לפי שעה והתכפר - לכן משה נסתפק בבנות
שלח לך · שלח לך אנשים בשבילך - סוד צלפחד המקושש ושני העצים חיים ומות · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, שְׁאַר עֵצִים בַּהֲדֵי שַׁבָּת הֲוָה מְקוֹשֵׁשׁ, וְקַבִּיל עוֹנְשָׁא לְפוּם שַׁעֲתָא, וְאִתְכְּפַר חוֹבֵיהּ. וְעַל דָּא אִתְקָשֵּׁי מֹשֶׁה בְּדִינָא דִּבְנָתָא, דְּלָא יָדַע אִי אִתְכַּפָּר לְמֶהֱוִי לִבְנָתֵיהּ חוּלָק וְאַחֲסָנָא אִי לָאו. כֵּיוָן דְּדָכַר שְׁמֵיהּ (דצלפחד) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב ׳כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת, אִתְיְדַע דְּהָא אִתְכַּפָּר חוֹבֵיהּ׳.
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, שְׁאָר הָעֵצִים יַחַד עִם שַׁבָּת הָיָה מְקוֹשֵׁשׁ, וְקִבֵּל עֹנֶשׁ לְפִי שָׁעָה וְהִתְכַּפֵּר חֶטְאוֹ. וְעַל זֶה הִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְּדִין הַבָּנוֹת, שֶׁלֹּא יָדַע אִם הִתְכַּפֵּר לִהְיוֹת לִבְנוֹתָיו חֵלֶק וְנַחֲלָה אִם לֹא. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר שְׁמוֹ (שֶׁל צְלָפְחָד) הקב"ה, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּבְרֹת, נוֹדַע שֶׁהִתְכַּפֵּר חֶטְאוֹ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי אמר, שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש, וקביל עונשא לפום שעתא, ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא, דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קודשא בריך הוא, דכתיב ׳כן בנות צלפחד דוברות, אתידע דהא אתכפר חוביה׳.
התרגום: רבי יוסי אמר, שאר העצים יחד עם שבת היה מקושש, וקבל ענש לפי שעה והתכפר חטאו. ועל זה התקשה משה בדין הבנות, שלא ידע אם התכפר להיות לבנותיו חלק ונחלה אם לא. כיון שהזכיר שמו (של צלפחד) הקב"ה, שכתוב (שם) ׳כן בנות צלפחד דברת, נודע שהתכפר חטאו׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: שאר עצים נ"ב ע' שרים. בהדי שבת פי' מ' ולדעת ר' יוסי הוא עון גדול יותר לפי שהיה מעריך ע' שרים עם המלכות. ת"ח תרין וכו' מאן דאחלף לון גרים וכו' הוא סיום דברי ר' חייא שסובר שצלפחד אחלף שבת לשבת. אלא שר' יוסי הפסיק הענין וחלק עליו…
יהל אור: ר' יוסי אמר שאר עצים כו'. אלין שתין איילתא דסחרני כורסייה, ששים גבורים סביב לה, ששים המה מלכות כו' אחת היא כו', דהיא שריא בהדי חילהא וגם כן כנ"ל, ור"ל ד"ביום השבת" ה"פ שהיה מקושש עצים עם יום השבת, ור"ל דלר' חייא קאי יום השבת…
הסולם: רבי יוסי אמר וכו׳: רי״א, שאר עצים, שהם ע׳ שרים החיצונים, עם שבת היה מקושש שהיה מקיש ומשוה מעלת ע׳ שרים למעלת יום השבת, וקבל עונשו בשעתו, ונתכפר עונו. וע״כ נתקשה משה בדין בנותיו, שלא היה יודע אם נתכפר עונו, ויהיה לבנותיו חלק…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: