אויר גן עדן נשיבת רוח הקדש שבו מתלבשים הצדיקים ואחר כך עטרת זהב
שלח לך · ותלבש אסתר מלכות - סוד לבוש הצדיקים בעולם ההוא והשטן העומד לשטנו · מאמר 30 · פיסקה 5 · דף קסט ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אֲוִירָא דְּגַּן עֵדֶן, נְשִׁיבוּ דְּרוּחַ קוּדְשָׁא אִינּוּן, וּמִתְלַבְּשָׁן בֵּיהּ צַדִּיקַיָּיא, כְּגַוְונָא דַּהֲווֹ בְּהַאי עָלְמָא. וּלְבָתַר, רוּחַ קוּדְשָׁא שָׁרָאת, עַל רֵישָׁא דְּכָל חַד וְחַד. וְאִתְעַטָּר וְאִתְעָבֵידַא לֵיהּ עָטָרָא. וְכַךְ הֲוָה לְמָרְדְּכַי, דִּכְתִּיב ׳בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת׳, דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא עָלְמָא. וּלְבָתַר ׳וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה׳, דָּא עֲטֶרֶת, דִּשְׁרִיאַת עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא בְּהַהוּא עָלְמָא. כַּד קַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא, כְּגַוְונָא דָּא הֲוָה לְהוֹן. עַד דְּחָבוּ, דִּכְתִּיב בְּהוּ, ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֶב׳ (שמות לג, ו). אִתְפְּשָׁטוּ מֵהַהוּא לְבוּשָׁא.
תרגום
אָמַר לוֹ, אֲוִיר גַּן עֵדֶן, נְשִׁיבַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֵם, וּבוֹ מִתְלַבְּשִׁים הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עַל רֹאשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּמִתְעַטֵּר וְנַעֲשֵׂית לוֹ עֲטָרָה. וְכָךְ הָיָה לְמָרְדְּכַי, שֶׁכָּתוּב ׳בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת׳ (שם ח, טו), דְּיוֹקָן אוֹתוֹ הָעוֹלָם. אַחַר כָּךְ ׳וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה׳ - זוֹ עֲטֶרֶת שֶׁשּׁוֹרָה עַל רָאשֵׁי הַצַּדִּיקִים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. כְּשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, כְּמוֹ זֶה הָיָה לָהֶם עַד שֶׁחָטְאוּ, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב׳ (שמות לג, ו) - הִתְפַּשְּׁטוּ מֵאוֹתוֹ לְבוּשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, אוירא דגן עדן, נשיבו דרוח קודשא אינון, ומתלבשן ביה צדיקייא, כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר, רוח קודשא שראת, על רישא דכל חד וחד. ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא. וכך הוה למרדכי, דכתיב ׳בלבוש מלכות׳, דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ׳ועטרת זהב גדולה׳, דא עטרת, דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא, כגוונא דא הוה להון. עד דחבו, דכתיב בהו, ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׳ (שמות לג, ו). אתפשטו מההוא לבושא.
התרגום: אמר לו, אויר גן עדן, נשיבת רוח הקדש הם, ובו מתלבשים הצדיקים כמו שהיו בעולם הזה. ואחר כך רוח הקדש שורה על ראש כל אחד ואחד, ומתעטר ונעשית לו עטרה. וכך היה למרדכי, שכתוב ׳בלבוש מלכות׳ (שם ח, טו), דיוקן אותו העולם. אחר כך ׳ועטרת זהב גדולה׳ - זו עטרת ששורה על ראשי הצדיקים באותו עולם. כשקבלו ישראל תורה, כמו זה היה להם עד שחטאו, שכתוב בהם ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׳ (שמות לג, ו) - התפשטו מאותו לבוש.
מן המפרשים
הסולם: א״ל אוירא דגן עדן וכו׳: אמר לו, האויר של גן עדן, הוא נשיבת רוח הקדש, ומתלבשים בו הצדיקים, כעין שהיו בעולם הזה. ואח״כ, רוח הקודש שורה על ראש כל אחד ואחד, ונתעטר בו, ונעשה לו עטרה. וכך היה למרדכי, שכ׳ בלבוש מלכות, שפירושו בצורה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: