ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 10: ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים › פיסקה 5 (קס ע"א)

אפס כי עז העם - מי שרוצה לזכות בתורה צריך להיות חזק כעשיר וכגבור

שלח לך · ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים · מאמר 10 · פיסקה 5 · דף קס ע"א

לשון הזוהר

׳אֶפֶס כִּי עַז הָעָם׳ (במדבר יג, כח), תַּקִּיף הוּא, דְּלָא יַחֲשִׁיב כָּל עָלְמָא כְּלָל, בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ עוּתְרָא סַגִיא לְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ, מַאן הוּא דְּיִזְכֵּי בָּהּ. וַדַּאי ׳אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ׳, מַאן דְּבָעֵי לְמִזְכֵּי בָּהּ, בָּעֵי לְמֶהֱוִי תַּקִּיף בְּעוּתְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוּת׳ (משלי יח, כג). וְהֶעָרִים גְּדוֹלוֹת בְּצוּרוֹת. בָּתִּין מַלְיָין כָּל טוּבָא, דְּלָא יַחְסְרוּן מִכֹּלָּא. וְעִם כָּל דָּא ׳וְגַם יְלִידֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם׳, בָּעֵי גּוּפָא תַּקִּיף, גִּיבֹּר כַּאֲרִי. (דאשתכח תמן תדירא) בְּגִין דְּהִיא מַתֶּשֶׁת חֵילֵיהּ דְּבַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַהוּא אִיסוּר וְהֵתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל. מַאן יֵיכוּל לְזַכָּאָה בָּהּ.

תרגום

׳אֶפֶס כִּי עַז הָעָם׳ (במדבר יג, כח) - תַּקִּיף הוּא, שֶׁלֹּא יַחֲשִׁיב כָּל הָעוֹלָם כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֹשֶׁר רַב לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ? וַדַּאי ׳אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ׳ - מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בָּהּ, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּעֹשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת׳ (משלי יח, כג) - וְהֶעָרִים גְּדֹלֹת בְּצֻרוֹת, ׳בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוֹב׳ (נחמיה ט, כה) - שֶׁלֹּא יֶחֶסְרוּ מֵהַכֹּל. וְעִם כָּל זֶה, ׳וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם׳ - צָרִיךְ גּוּף חָזָק, גִּבּוֹר כַּאֲרִי. (שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם תָּמִיד) מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתוֹ אִסּוּר וְהֶתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל. מִי יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהּ?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אפס כי עז העם׳ (במדבר יג, כח), תקיף הוא, דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה, מאן הוא דיזכי בה. ודאי ׳אפס כי עז העם היושב בארץ׳, מאן דבעי למזכי בה, בעי למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר ׳ועשיר יענה עזות׳ (משלי יח, כג). והערים גדולות בצורות. בתין מליין כל טובא, דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא ׳וגם ילידי הענק ראינו שם׳, בעי גופא תקיף, גיבר כארי. (דאשתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר, טמא וטהור, כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה.

התרגום: ׳אפס כי עז העם׳ (במדבר יג, כח) - תקיף הוא, שלא יחשיב כל העולם כלל, משום שיהיה לו עשר רב להשתדל בו, מי הוא שיזכה בה? ודאי ׳אפס כי עז העם הישב בארץ׳ - מי שרוצה לזכות בה, צריך להיות חזק בעשר, כמו שנאמר ׳ועשיר יענה עזות׳ (משלי יח, כג) - והערים גדלת בצרות, ׳בתים מלאים כל טוב׳ (נחמיה ט, כה) - שלא יחסרו מהכל. ועם כל זה, ׳וגם ילדי הענק ראינו שם׳ - צריך גוף חזק, גבור כארי. (שימצא שם תמיד) משום שהיא מתשת כחו של אדם להשתדל באותו אסור והתר, טמא וטהור, כשר ופסול. מי יכול לזכות בה?

מן המפרשים

יהל אור: ואמר דלא יחסרון מכלא. ר"ל כמו המבצר שאין יכול לחסור משם ומכינין שם הכל. והוא עם עז העם ב' דברים כסף וטוב הבית שפעם לא ימצא לקנות. וגדולות מליין כל טוב כי גדול הוא בעושר. ובצורות דלא יחסור כו': גיבר כארי. ר"ל דכן שנינו הוי עז…

אור החמה: דתליין מסטרא דמהימנותא. כפי הכנת האדם באמונה כן הוא דורש ואם אין אמונתו שלימה דורש אגדות של דופי ואפשר שעל דרשות דרך הנסתר קאמר שהאדם דורש בה כפי הכנתו ואין מוסרים לו אלא ראשי פרקים והם מתבררים בקרבו עד למעלה. שרשא חד ועיקרא…

הסולם: אפס כי עז העם: עז הוא העם שזכה לעולם ההוא, שלא החשיב כל העולם כלל, לעסוק בו, כדי שיהיה לו עשירות גדולה. מי הוא שיוכל לעשות כן שיזכה בה. ודאי, אפס כי עז העם היושב בארץ, מי שרוצה לזכות בה צריך שיהיה עז בעשירות. כש״א, ועשיר יענה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: