ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 10: ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים › פיסקה 3 (קס ע"א)

ויבאו עד נחל אשכל - אלו דברי אגדה ודרשה התלויים מצד המהימנותא

שלח לך · ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים · מאמר 10 · פיסקה 3 · דף קס ע"א

לשון הזוהר

׳וַיָבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל׳ (במדבר יג, כג), אִלֵּין אִינּוּן מִלֵּי אַגָּדָה, דְּרָשָׁה, דְּתַּלְיָין מִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. ׳וַיִכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְגוֹ'׳ - אוֹלְפִין מִתַּמָּן רָאשֵׁי פִּרְקִין, רָאשֵׁי מִלִּין, אִינּוּן דִּבְנֵי מְהֵימְנוּתָא, חַדָּאן בְּמִלִּין, וּמִתְבָּרְכָן מִלִּין בְּגַוַיְיהוּ, וּמִסְתַּכְּלָן שָׁרְשָׁא חַד וְעִקָרָא חַד, וְלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ פִּרוּדָא. אִינּוּן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וְלָא אוֹלְפֵי אוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, שַׁוְיָן לֵיהּ לִמְהֵימְנוּתָא בְּפִרוּדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳, בְּפִרוּדָא. מַהוּ בַמּוֹט. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קכא ג). ׳אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ׳. ׳וּמִן הָרִמּוֹנִים וּמִן הַתְּאֵנִים׳, כֹּלָּא שָׁוִין לְהָנֵי מִילֵי לְסִטְרָא אַחֲרָא, לְסִטְרָא דְּמִינָאֵי, לְסִטְרָא דְּפִרוּדָא.

תרגום

׳וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל׳ (במדבר יג, כג) - אֵלֶּה אוֹתָם דִּבְרֵי אַגָּדָה, דְּרָשָׁה, שֶׁתְּלוּיִים מִצַּד הַמְּהֵימְנוּתָא. ׳וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְגוֹ'׳ - לוֹמְדִים מִשָּׁם רָאשֵׁי פְרָקִים, רָאשֵׁי דְבָרִים, אוֹתָם שֶׁבְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא שְׂמֵחִים בִּדְבָרִים, וּמִתְבָּרְכִים דְּבָרִים בְּתוֹכָם, וּמִסְתַּכְּלִים שֹׁרֶשׁ אֶחָד וְעִקָּר אֶחָד, וְלֹא נִמְצָא בָהֶם פֵּרוּד. אוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא וְלֹא לוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שָׂמִים אֶת הַמְּהֵימְנוּתָא בְּפֵרוּד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם׳ - בְּפֵרוּד. מַהוּ בַמּוֹט? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךְ׳ (תהלים קכא) - וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים - הַכֹּל שָׁוִים לִדְבָרִים אֵלֶּה לְצַד אַחֵר, לְצַד הַמִּינִים, לְצַד הַפֵּרוּד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויבאו עד נחל אשכול׳ (במדבר יג, כג), אלין אינון מלי אגדה, דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. ׳ויכרתו משם זמורה וגו'׳ - אולפין מתמן ראשי פרקין, ראשי מלין, אינון דבני מהימנותא, חדאן במלין, ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא, ולא אולפי אורייתא לשמה, שוין ליה למהימנותא בפרודא, הדא הוא דכתיב ׳וישאוהו במוט בשנים׳, בפרודא. מהו במוט. כמה דאת אמר (תהילים קכא ג). ׳אל יתן למוט רגלך׳. ׳ומן הרמונים ומן התאנים׳, כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא, לסטרא דמינאי, לסטרא דפרודא.

התרגום: ׳ויבאו עד נחל אשכול׳ (במדבר יג, כג) - אלה אותם דברי אגדה, דרשה, שתלויים מצד המהימנותא. ׳ויכרתו משם זמורה וגו'׳ - לומדים משם ראשי פרקים, ראשי דברים, אותם שבני המהימנותא שמחים בדברים, ומתברכים דברים בתוכם, ומסתכלים שרש אחד ועקר אחד, ולא נמצא בהם פרוד. אותם שלא נמצאים בני מהימנותא ולא לומדים תורה לשמה, שמים את המהימנותא בפרוד. זהו שכתוב ׳וישאהו במוט בשנים׳ - בפרוד. מהו במוט? כמו שנאמר ׳אל יתן למוט רגלך׳ (תהלים קכא) - ומן הרמנים ומן התאנים - הכל שוים לדברים אלה לצד אחר, לצד המינים, לצד הפרוד.

מן המפרשים

יהל אור: בת שבע. דשבע שנים בנו אותה, דג' ראשונות א'. ועיין בז"ח ריש ש"ה וזהו מתורה שבכתב נפקת ותורה שבכתב נקראת שבע שנים אמא, ושם היא לפני מצרים דלא סליקן לתמן ושם ותרב כו'. ותורה שבכתב הוא חכמה. ועיין בפרשת ויקהל ר'. (ח"ב ר, א) ומשם…

הסולם: ויבואו עד נחל אשכול: אלו הם דברי אגדה ודרוש, התלוים מצד האמונה, שהיא המלכות, כי דרשות ואגדות תלוים בתורה ומסבבים אותה כמו ענבים באשכול. ויכרתו משם זמורה וגו׳, למדו משם ראשי פרקים ראשי דברים. אלו שהם בני אמונה שמחים בדברים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: