לדון בשרפה לסמאל עצים להדליק בהם אש - אשריו הגוף שהוא עץ ואיבריו עץ, להדליק בהם נר מצוה ולהבעיר את סמאל בעץ שהוא תפארת
שופטים · לדון בסייף בחנק בסקילה ובשרפה - סוד ארבע מיתות בית דין כנגד סמאל ואותיות שם הוי · מאמר 2 · פיסקה 7 · דף רעד ע"ב
לשון הזוהר
לָדוּן בִּשְׂרֵפָה לְסָמָאֵל, עֵצִים לְאַדְלְקָא בְּהוֹן נוּרָא. זַכָּאָה אִיהוּ גּוּפָא דְּאִיהוּ עֵץ, וְאֵבָרִים דִּילֵיהּ עֵצִים, לְאוֹקְדָא בְּהוֹן אֶשָּׁא, דְּאִיהוּ נֵר מִצְוָה, בְּכָל אֵבֶר, לְאוֹקְדָא לְסָמָאֵל, בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, בְּעֵץ דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת, וּבְכָל עֵצִים דַּאֲחִידָן בֵּיהּ. דִּבְזִמְנָא דְּאֵשׁ עַל גָּבוֹהַּ נָחִית הֲוָה, עַל גַּבֵּי עֵצִים דְּקָרְבְּנָא, ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא), דְּאִתּוֹקַד בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׳ (ויקרא ו, ה). זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, בְּגוּפֵיהּ, בְּאֵבָרִים דִּילֵיהּ, נֵר כָּל עַנְפָא וְעַנְפָא נֵר מִצְוָה ברמ"ח פִּקּוּדִין דִּילֵיהּ.
תרגום
לָדוּן בִּשְׂרֵפָה - לְסָמָאֵ"ל, עֵצִים לְהַדְלִיק בָּהֶם אֵשׁ. אַשְׁרָיו הַגּוּף שֶׁהוּא עֵץ, וְאֵיבָרִים שֶׁלּוֹ עֵץ, לְהַדְלִיק בָּהֶם אֵשׁ, שֶׁהוּא נֵר מִצְוָה, בְּכָל אֵיבָר, לְהַבְעִיר אֶת סָמָאֵ"ל בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה בְּעֵץ, שֶׁהוּא תִפְאֶרֶת, וּבְכָל עֵצִים שֶׁאֲחוּזִים בּוֹ. שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ הָיָה יוֹרֵד עַל גַּבֵּי הָעֵצִים שֶׁל הַקָּרְבָּן, ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא), שֶׁנִּשְׂרָף בּוֹ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׳ (ויקרא ו, ה). אַשְׁרָיו מִי שֶׁאָחוּז בְּאִילַן הַחַיִּים בְּגוּפוֹ, בָּאֵיבָרִים שֶׁלּוֹ, נֵר - כָּל עָנָף וְעָנָף נֵר מִצְוָה בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת שֶׁלּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לדון בשרפה לסמאל, עצים לאדלקא בהון נורא. זכאה איהו גופא דאיהו עץ, ואברים דיליה עצים, לאוקדא בהון אשא, דאיהו נר מצוה, בכל אבר, לאוקדא לסמאל, בשכינתא עלאה, בעץ דאיהו תפארת, ובכל עצים דאחידן ביה. דבזמנא דאש על גבוה נחית הוה, על גבי עצים דקרבנא, ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר א, נא), דאתוקד ביה. הדא הוא דכתיב, ׳והאש על המזבח תוקד בו׳ (ויקרא ו, ה). זכאה איהו מאן דאחיד באילנא דחיי, בגופיה, באברים דיליה, נר כל ענפא וענפא נר מצוה ברמ"ח פקודין דיליה.
התרגום: לדון בשרפה - לסמא"ל, עצים להדליק בהם אש. אשריו הגוף שהוא עץ, ואיברים שלו עץ, להדליק בהם אש, שהוא נר מצוה, בכל איבר, להבעיר את סמא"ל בשכינה העליונה בעץ, שהוא תפארת, ובכל עצים שאחוזים בו. שבזמן שאש של גבוה היה יורד על גבי העצים של הקרבן, ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר א, נא), שנשרף בו - זהו שכתוב ׳והאש על המזבח תוקד בו׳ (ויקרא ו, ה). אשריו מי שאחוז באילן החיים בגופו, באיברים שלו, נר - כל ענף וענף נר מצוה במאתים וארבעים ושמונה מצוות שלו.
מן המפרשים
אור החמה: עצים לאדלקא בהון נורא כלומר שסמא"ל וסייעתו הם עצים יבשים להדליק בהם אש הדין לבערם מן העולם כי ע"י הגבורה עצמה הם מתבערים דאין ביעור חמץ אלא שרפה והיינו ע"י קיום מצות כל הנשרפים וכיוצא ודרך זה אינו אלא לסמאל וסייעתו שהם העצים…
אור יקר: עצים לאדלקא בהון נורא מאן נינהו דמסיק דהוי אברין אתמחה בעיא זו למה, ה׳ אומרו.
קרני אור: לדון בשריפה לדון בשריפה כו'. ור"ל ג"כ דאדם צדיק גורם במעשיו שישרפו לס״מ, ור"ל גופא דההוא צדיק ואברים דיליה הם עצים, ומצות שעושה הם אש שנאחז בעצים. ואדם זכאה זה גורם 'לאוקדא לס"מ בשכינתא' כו' שהיא אש, ובת"ת שהוא עצים, שנקרא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: