מצוה לדון בערכי בית - בית האיש זו אשתו ואשה של עץ החיים אין לה ערך כלל
קרח · ערכי בית האיש - סוד אשת חיל השכינה שאין לה ערך כלל · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף קעח ע"ב
לשון הזוהר
פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא - לָדוּן בְּעֶרְכֵּי בַּיִת. וּבְרָזָא דְּחָכְמְתָא - בַּיִת דְּבַּר נָשׁ, דָּא אִתְּתָא. אִי אִיהִי אִתְּתָא דְּטוֹב וָרָע, וּבָעֵי לְהָמִיר רָעָה בְּטוֹבָה, יִפְדֶּה לָהּ מֵהַהוּא רָע, וְיָהִיב לֵיהּ עֵרֶךְ דִּילָהּ. אֲבָל אִתְּתָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּיא, אִתְּמַר בָּהּ ׳לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלֵי פָּז׳ (איוב כח, יז), וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ - כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), וְאִתְּמַר ׳אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְגוֹ'׳ (משלי לא, י) - וְדָא שְׁכִינְתָּא. מַאן דְּגָמִיל חֶסֶד עִמָּהּ, לֵית עֵרֶךְ לְאַגְרָא דִּילֵיהּ. וּמַאן דְּחָאב לְגַבָּהּ, לֵית עֵרֶךְ לְעֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.
תרגום
מִצְוָה אַחַר זוֹ - לָדוּן בְּעֶרְכֵי בַיִת. וּבְסוֹד הַחָכְמָה - בֵּית הָאִישׁ זוֹ אִשְׁתּוֹ. אִם הִיא אִשָּׁה שֶׁל טוֹב וָרָע וְרוֹצֶה לְהָמִיר רָעָה בְטוֹבָה, יִפְדֶּה אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ רָע וְיִתֵּן לוֹ עֵרֶךְ שֶׁלָּהּ. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, נֶאֱמַר בָּהּ ׳לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז׳ (שם כח, יז), וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר - ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), וְנֶאֱמַר - ׳אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְגוֹ'׳ (שם לא, י) וְזוֹ הַשְּׁכִינָה. מִי שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד עִמָּהּ, אֵין עֵרֶךְ לִשְׂכָרוֹ. וּמִי שֶׁמַּרְשִׁיעַ אֵלֶיהָ, אֵין עֵרֶךְ לְעָנְשׁוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פקודא בתר דא - לדון בערכי בית. וברזא דחכמתא - בית דבר נש, דא אתתא. אי איהי אתתא דטוב ורע, ובעי להמיר רעה בטובה, יפדה לה מההוא רע, ויהיב ליה ערך דילה. אבל אתתא דאילנא דחייא, אתמר בה ׳לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׳ (איוב כח, יז), ואין לה ערך - כמה דאתמר, ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד), ואתמר ׳אשת חיל מי ימצא וגו'׳ (משלי לא, י) - ודא שכינתא. מאן דגמיל חסד עמה, לית ערך לאגרא דיליה. ומאן דחאב לגבה, לית ערך לענשא דיליה.
התרגום: מצוה אחר זו - לדון בערכי בית. ובסוד החכמה - בית האיש זו אשתו. אם היא אשה של טוב ורע ורוצה להמיר רעה בטובה, יפדה אותה מאותו רע ויתן לו ערך שלה. אבל אשה של עץ החיים, נאמר בה ׳לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׳ (שם כח, יז), ואין לה ערך, כמו שנאמר - ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד), ונאמר - ׳אשת חיל מי ימצא וגו'׳ (שם לא, י) וזו השכינה. מי שגומל חסד עמה, אין ערך לשכרו. ומי שמרשיע אליה, אין ערך לענשו.
מן המפרשים
הסולם: פקודא בתר דא וכו': המצוה שלאחר זה, הוא לדון בערכי בית. ובסוד החכמה. ביתו של אדם זו אשתו. אם היא אשה דטוב ורע, ורוצה להמיר אשה רעה בטובה, יפדה אותה מאותו הרע, ויתן בעדה הערך שלה. אבל אשה של עץ החיים, שהיא המלכות, נאמר בה, לא…
אור יקר: אתתא דטוב ורע, ופעמים לאדם אשה משם, ועם היות דאמרן כי המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות היינו דווקא אשתו ראשונה .מסטרא דטוב כולה דהיינו שאינה רעה כלל שאינה משתמשת בקליפות כלל, ואינה מתלבשת רק בסוד הטוב…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: