ממלכת הזוהר › זוהר › קרח › מאמר 8: ועבד הלוי הוא - סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם › פיסקה 2 (קעח ע"א)

כשבא לברא אדם התורה שאלה וכי לחנם נקרא ארך אפים ורב חסד

קרח · ועבד הלוי הוא - סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

כַּד אֲתֵּי לְמִבְרֵי אָדָם, וְהָא אִתְּמַר, אָמְרָה תּוֹרָה: וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקְרִיאַת אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּנָפִיק אָדָם לְעָלְמָא, הֲוָה זִיו פַּרְצוּפָא דִּילֵיהּ מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, וַהֲווּ דַּחֲלִין מִנֵּיהּ כָּל בִּרְיָין, וְאוֹקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי, לָא אִתְקַיָּים עָלְמָא, וְלָא אִשְׁתְּלִים, עַד הַהִיא שַׁעֲתָא דְּנַפָק אָדָם בִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְאִתְתְּקָן כֻּרְסְיָיא קַדִּישָׁא לְמַלְכָּא, כְּדֵין אִשְׁתְּלִימוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאִשְׁתְּכָחוּ חֶדְוָון בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.

תרגום

כְּשֶׁבָּא לִבְרֹא אָדָם, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, אָמְרָה תוֹרָה: וְכִי לְחִנָּם נִקְרֵאתָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצָא אָדָם לָעוֹלָם, הָיָה זִיו פַּרְצוּפוֹ מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְהָיוּ פוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, וּפֵרְשׁוּהָ. בּא וּרְאֵה, לֹא הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וְלֹא הֻשְׁלַם עַד אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצָא אָדָם בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְהִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם וְנִתְקַן כִּסֵּא קָדוֹשׁ לַמֶּלֶךְ, אָז הִשְׁתַּלְּמוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְנִמְצְאוּ שְׂמָחוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אתי למברי אדם, והא אתמר, אמרה תורה: וכי למגנא אתקריאת ארך אפים ורב חסד. בההיא שעתא דנפיק אדם לעלמא, הוה זיו פרצופא דיליה מעילא ומתתא, והוו דחלין מניה כל בריין, ואוקמוה. תא חזי, לא אתקיים עלמא, ולא אשתלים, עד ההיא שעתא דנפק אדם בשלימו דכלא, ואתקדש יומא, ואתתקן כרסייא קדישא למלכא, כדין אשתלימו עלאי ותתאי, ואשתכחו חדוון בכלהו עלמין.

התרגום: כשבא לברא אדם, והרי נתבאר, אמרה תורה: וכי לחנם נקראת ארך אפים ורב חסד? באותה שעה שיצא אדם לעולם, היה זיו פרצופו מלמעלה ומלמטה, והיו פוחדים ממנו כל הבריות, ופרשוה. בא וראה, לא התקים העולם ולא השלם עד אותה שעה שיצא אדם בשלמות הכל, והתקדש היום ונתקן כסא קדוש למלך, אז השתלמו עליונים ותחתונים, ונמצאו שמחות בכל העולמות.

מן המפרשים

אור החמה: אמרה אורייתא וכי למגנא. זו תשובת התורה למניעת בריאת האדם מפני שעתיד לחטוא ולזה השיבה התורה לבינה וכי למגנא אתקריאת ארך אפים [בכ"י אפי' לרשעים והיינו שפע הכתר בבינה כענין שהוא ארך אפים] מאריך אנפין ורב חסד ודאי ר"ל גדול החסד…

הסולם: כד אתי למברי וכו': כשבא לברוא האדם, ולמדנו, אמרה התורה, וכי בחנם נקראת ארך אפים ורב חסד, ואם לא יהיה אדם שיחטא, למי תאריך אפך. באותה שעה שיצא האדם לעולם, היה זיו הפנים שלו ממעלה וממטה, והיו יראים מפניו כל הבריות. והעמידוהו.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר