ממלכת הזוהר › זוהר › קרח › מאמר 8: ועבד הלוי הוא - סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם › פיסקה 3 (קעח ע"ב)

באותה שעה שרצה היום להתקדש יצאו רוחות שדים להברא גוף ולא נבראו ונשאר פגם

קרח · ועבד הלוי הוא - סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף קעח ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּבָעָא יוֹמָא לְאִתְקַדְּשָׁא, הֲווֹ נָפְקֵי רוּחֵיהוֹן דְּשֵׁדִין לְאִתְבְּרֵי גּוּפָא דִּלְהוֹן, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְלָא אִתְבְּרִיאוּ, וְאִשְׁתְּאַר עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְפְּגִים מֵעֲבִידָתָא וְאִסְתֲחָר (ס"א ואתחסר). כֵּיוָן דְּאִתְקָדָּשׁוּ (עלמין) יִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּלִימוּ בְּדַרְגֵּיהוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ לֵיוָאֵי בִּסְטָר שְׂמָאלָא, כַּד (ס"א כדין) אִשְׁתְּלִים הַהוּא פְּגִימָא דְּעָלְמָא, דְּמִסְּטַר שְׂמָאלָא.

תרגום

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָצָה הַיּוֹם לְהִתְקַדֵּשׁ, הָיוּ יוֹצְאִים רוּחוֹת שֶׁל הַשֵּׁדִים לְהִבָּרְאוֹת גּוּף שֶׁלָּהֶם, וְהִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם וְלֹא נִבְרְאוּ, וְנִשְׁאַר הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁנִּפְגָּם מִמְּלַאכְתּוֹ וּמִסְתּוֹבֵב (ונחסר). כֵּיוָן שֶׁהִתְקַדְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁלְמוּ בְדַרְגוֹתֵיהֶם וְנִמְצְאוּ לְוִיִּם מִצַּד הַשְּׂמֹאל, כַּאֲשֶׁר (אָז) נִשְׁלַם אוֹתוֹ פְגָם שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמִּצַּד שְׂמֹאל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההיא שעתא דבעא יומא לאתקדשא, הוו נפקי רוחיהון דשדין לאתברי גופא דלהון, ואתקדש יומא, ולא אתבריאו, ואשתאר עלמא כמה דאתפגים מעבידתא ואסתחר (ס"א ואתחסר). כיון דאתקדשו (עלמין) ישראל, ואשתלימו בדרגיהון, ואשתכחו ליואי בסטר שמאלא, כד (ס"א כדין) אשתלים ההוא פגימא דעלמא, דמסטר שמאלא.

התרגום: באותה שעה שרצה היום להתקדש, היו יוצאים רוחות של השדים להבראות גוף שלהם, והתקדש היום ולא נבראו, ונשאר העולם כמו שנפגם ממלאכתו ומסתובב (ונחסר). כיון שהתקדשו ישראל ונשלמו בדרגותיהם ונמצאו לוים מצד השמאל, כאשר (אז) נשלם אותו פגם של העולם שמצד שמאל.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: דף קע"ח ע"ב) תמיד הדברים ממטה למעלה לזה אחר שפי' היו"ד במילוי בא לומר ג"כ שי' פשוט' הכל כלול בה וז"ש את דא זעירא שלימא דכולא.‏ ומ"ש את דא סתימא דכל סטרין. פי' כי הי' יש בה ג' קוצין הא' רומז ליה הב' רומז לו' הג' רומז לד' כשיוצא…

הסולם: בההיא שעתא דבעא וכו': באותה שעה שרוצה להתקדש היום, היו יוצאים רוחות ושדים לברוא להם גוף. ונתקדש היום ולא נבראו (כנ"ל הקדסה"ז דף ק"צ ד"ה כיון) ונשאר העולם כמו נפגם ממלאכתו ונחסר מחמת מציאות הרוחות ושדים כיון שנתקדשו ישראל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר