ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 9לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת קרח · מאמר 8

ועבד הלוי הוא

זוהר ח"ג, פרשת קרח, דף קעח.
כ-7 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם

ועבד הלוי הוא - רבי אבא: כשברא הקבה עולם הסתכל בתורה ובה נתקן - ואהיה אצלו אמון

׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'׳ (במדבר יח, כג). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (ישעיה מ, כב). בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא הָעוֹלָם, עָלָה בְרָצוֹן לְפָנָיו וּבָרָא אוֹתוֹ בַּתּוֹרָה, (כְּשֶׁעָלָה ברצון לִפְנֵי הקב"ה לִבְרֹא הָעוֹלָם, הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אוֹתוֹ) וּבָהּ נִתְקַן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי׳ (משלי ח, כז) - וְכָתוּב (שם) ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן׳ - וַהֲרֵי הֵקִימוּ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אֻמָּן.

בלשון הזוהר

׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'׳ (במדבר יח, כג). רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (ישעיהו מ, כב). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ, וּבָרָא לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, (ס"א כד סליק ברעותא קמיה קודשא בריך הוא למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) וּבָה אִשְׁתַּכְלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי׳ (משלי ח, כז) - וּכְתִיב ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן׳ (משלי ח, ל) - וְהָא אוּקְמוּהָ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוּמָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשבא לברא אדם התורה שאלה וכי לחנם נקרא ארך אפים ורב חסד

וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. בפסוק זה טמון יסוד גדול מסדרי החכמה שתיבת הוא לכאו' מיותרת אף לפי הפשט, וכדי לבאר ענין זה יש להקדים מבריאת העולם בשעה הקב"ה בהנהגת ה'בינה'כְּשֶׁבָּא לִבְרֹא אָדָם, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר,[כל ענין בריאת העולם שעלה הרצון בכתר ושם נצטיירו הנמצאות, ובדקותם יקראו רצון, ואח"כ המציאם והעתיקם ע"י התורה היא החכמה [-אור יקר] אָמְרָה תוֹרָה: וְכִי לְחִנָּם נִקְרֵאתָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד? ואם לא יהא אדם על מי נאמר ארך אפיים ורב חסד -אוה"ח ] בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצָא אָדָם לָעוֹלָם, הָיָה זִיו פַּרְצוּפוֹ מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְהָיוּ פוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, וּפֵרְשׁוּהָ. בּא וּרְאֵה, לֹא הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וְלֹא הֻשְׁלַם עַד אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצָא אָדָם בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל,שאין קיום לעולם אלא במעשה האדם וְהִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם וְנִתְקַן כִּסֵּא קָדוֹשׁ לַמֶּלֶךְ,שהאדם עם השבת הם תיקון הכסא אָז הִשְׁתַּלְּמוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְנִמְצְאוּ שְׂמָחוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

בלשון הזוהר

כַּד אֲתֵּי לְמִבְרֵי אָדָם, וְהָא אִתְּמַר, אָמְרָה תּוֹרָה: וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקְרִיאַת אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּנָפִיק אָדָם לְעָלְמָא, הֲוָה זִיו פַּרְצוּפָא דִּילֵיהּ מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, וַהֲווּ דַּחֲלִין מִנֵּיהּ כָּל בִּרְיָין, וְאוֹקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי, לָא אִתְקַיָּים עָלְמָא, וְלָא אִשְׁתְּלִים, עַד הַהִיא שַׁעֲתָא דְּנַפָק אָדָם בִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְאִתְתְּקָן כֻּרְסְיָיא קַדִּישָׁא לְמַלְכָּא, כְּדֵין אִשְׁתְּלִימוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאִשְׁתְּכָחוּ חֶדְוָון בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

באותה שעה שרצה היום להתקדש יצאו רוחות שדים להברא גוף ולא נבראו ונשאר פגם

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָצָה הַיּוֹם לְהִתְקַדֵּשׁ, הָיוּ יוֹצְאִים רוּחוֹת שֶׁל הַשֵּׁדִים לְהִבָּרְאוֹתלקבל מלבושי גּוּף שֶׁלָּהֶם,מצד שמאל שהם מקלי' גבורה וְהִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם וְלֹא נִבְרְאוּ,מלבושי הגוף שלהם וְנִשְׁאַר הָעוֹלָם כְּמוֹכביכול נראה שֶׁנִּפְגָּם מִמְּלַאכְתּוֹ וּמִסְתּוֹבֵבונחסר. (ונחסר). כֵּיוָן שֶׁהִתְקַדְּשׁוּבאותה שעה שהתקדשו יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁלְמוּ בְדַרְגוֹתֵיהֶםכהנים לויים וישראלים, ובכלל זה וְנִמְצְאוּ לְוִיִּם מִצַּד הַשְּׂמֹאל,בְּתִקּוּן הַגְּבוּרָה מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה כַּאֲשֶׁר (אָז) נִשְׁלַם אוֹתוֹ פְגָם שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמִּצַּד שְׂמֹאל.ע"י עבודת הלויים הנרמזת בפסוק ועבד הלוי הוא

בלשון הזוהר

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּבָעָא יוֹמָא לְאִתְקַדְּשָׁא, הֲווֹ נָפְקֵי רוּחֵיהוֹן דְּשֵׁדִין לְאִתְבְּרֵי גּוּפָא דִּלְהוֹן, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְלָא אִתְבְּרִיאוּ, וְאִשְׁתְּאַר עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְפְּגִים מֵעֲבִידָתָא וְאִסְתֲחָר (ס"א ואתחסר). כֵּיוָן דְּאִתְקָדָּשׁוּ (עלמין) יִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּלִימוּ בְּדַרְגֵּיהוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ לֵיוָאֵי בִּסְטָר שְׂמָאלָא, כַּד (ס"א כדין) אִשְׁתְּלִים הַהוּא פְּגִימָא דְּעָלְמָא, דְּמִסְּטַר שְׂמָאלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ועבד הלוי הוא השלים פגם צד שמאל וצד צפון בארון שנשאו במשכן

וְעַל זֶה צְרִיכִים הַלְוִיִּם לְהִטַּהֵר,שענין הטהרה איננה רק ענין הכשרה לעבודה במקדש אלא לתיקון ענין הגבוה שעליה שורה הדין מצד שמאל וכשענינה נשלם וְאָז הַכֹּל נִכְלָל בַּיָּמִיןאף השמאל, ובכך מתמתקים הדינים שמתבטל 'הפירוד' שבשמאל [-פרדס רימונים] וְהָעוֹלָם לֹא נִפְגָּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא׳ (במדבר יח, כג). הוּא הִשְׁלִים לְצַד שְׂמֹאל, הוּא הִשְׁלִים לִפְגַם הָעוֹלָם.להורות שהוא הלוי עצמו הוא אשר פועל את אותו התיקון ולא מציאותו של המקדש ואף לא עבודת הכהן אלא הלוי עצמו בעצם עבודתו פועלת תיקונו של עולם וַאֲפִלּוּ אוֹתוֹ צַד צָפוֹןשהוא מקום משכן החיצונים שֶׁנִּשְׁאָר חָסֵר בָּעוֹלָם, בהיות ששם היה צריך להשלים את ענין לבושי רוחות השדים, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה הָעוֹלָם, [צד צפון כביכול פתוח ללא שנשלם תחומו כענין הלבוש לגוף וכנגד זה הַלֵּוִי הִשְׁלִים בָּאָרוֹן לַכֹּל.בעבודת הקודש של ארון הברית הוא מקום משכן התורה לוחות הברית מַה זֶּה בָּאָרוֹן?באיזה חלק מענין הארון וע"ז משיב בְּאוֹתוֹ מַשָּׂא שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים בַּמִּשְׁכָּן,שענין הנשיאה עומד בתיקון אותו הפגם נִשְׁלַם כָּל אוֹתוֹ פְגָם עַל יָדוֹ.נשיאת הארון מבטאת נשיאת ידיעת תכלית הענין של נקודת האמצע שבעבורה נבראו כל העולמות -הוא ענין התורה הקדושה, ומתוך נשיאת הארון יש אפשרות קיום לעולמות בהנהגת נושא את נושאיו וזהו סוד 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי' אמור מעתה היינו בתיקון עבודתם בתיקון ענין הדין שבגבורה העומד משמאל שלא יהא השמאל בפירוד ולהכלילו בימין

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא בָּעָאן לְאִתְדַכְּאָה לֵיוָאֵי, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְעָלְמָא לָא אִתְפְּגִים, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא׳. הוּא אַשְׁלִים לִסְטַר שְׂמָאלָא, הוּא אַשְׁלִים לִפְגִּימוּ דְּעָלְמָא. וַאֲפִילּוּ הַהוּא סִטְרָא דְּצָפוֹן, דְּאִשְׁתְּאַר חָסֵר בְּעָלְמָא, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, לֵיוָאָה בַּאֲרוֹנָא אַשְׁלִים לְכֹלָּא. מַאי בַּאֲרוֹנָא. בְּהַהוּא מָטוּלָא דְּהֲווֹ נַטְלֵי בְּמַשְׁכְּנָא, אִשְׁתְּלִים כָּל הַהוּא פְּגִימוּ עַל יְדֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הוא למעלה לשמאל הוא נכלל בימין עוד הוא זה העתיק - אלמלא הדין לא ידעו מהימנותא

הוּא - לְמַעְלָה לִשְׂמֹאל. הוּא - נִכְלָל בַּיָּמִין. עוֹד הוּא - זֶה הָעַתִּיק.אף שהלוי מופיע מצד גילויו בתיקון השמאל, אך בשורשו הוא מחובר למידת הרצון הנסתר שקדמה לבריאה, הנהגת המשתלשלת מן ה'עתיק' בעומק ענינה היא מידת הדין שבשורשה היא חסד גמור ש אִלְמָלֵא הַדִּין לֹא נִמְצָא בָעוֹלָם, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֲנָשִׁים מְהֵימְנוּתָא עֶלְיוֹנָה,שתוקף הדין מביא ליראה ויראה לאמונה ואילולי מידת הדין וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ בְנֵי אָדָם בַּתּוֹרָה, וְלֹא יִתְקַיְּמוּ מִצְווֹת התּוֹרָה.ובעומק הענין הדין הוא ההארה אשר בגבול תחומה תיתכן קיום המצוות במגבלות הציוי שלה בזמן באדם ובמקום[-רמ"ז]. עֲבוֹדָה בִשְׁלֵמוּתשל אהבה ויראה והכללת השמאל בימין שֶׁתִּמָּצֵא בָעוֹלָם אֶל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ מִי יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ? הֱוֵה אוֹמֵר זֶה הַלֵּוִי.

בלשון הזוהר

הוּא - לְעֵילָּא לִשְׂמָאלָא. הוּא - אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, תּוּ הוּא - דָּא עַתִּיקָא. (ס"א תא חזי ול"ג מן תו) אִלְמָלֵי דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, וְלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִתְקַיְימוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. פּוּלְחָנָא שְׁלֵימוּתָא דְּיִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, מַאן עָבִיד לֵיהּ. הֲוִי אוֹמֵר דָּא לֵיוָאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ועבד הלוי הוא כי ה הוא האלהים - הוא השלים שלמות להיות הכל אחד עורר האהבה

וְעוֹד וְעָבַד הַלֵּוִי הוּאטעם נוסף מדוע נתייחדה תיבת הוא ביחס לעבודת הלוי, - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים׳ - (דברים ד, לה) - הוּאהקב"ה הִשְׁלִים שְׁלֵמוּת לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד.יסוד גילוי ייחודו ואחדותו יתברך מידת הדין ומידת הרחמים נכללים בהוא - באחדותו יתברך. הוּא - פָּשׁוּטומוכן לְקַבֵּל אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל,ההשפעה העליונה פשוטה ומופרשת מכל ציור ופירור? לקבל כנסת ישראל ביסוד גילוי הרצון העליון כלפי השכינה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי,כפי שהנהגת 'שמאלו' תחת הנהגת 'ראשי' מבטאת הכנעת והכללת השמאל בימין להיותם תחת 'ראשי' וכל זאת בִּשְׁבִיל לְחַבֵּר זִוּוּג כְּאֶחָד׳לייחד קוב"ה ושכינתו בדיבוק שלם ו (שיר השירים ב). מִיהוא זה שמ עוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה? הֱוֵי אוֹמֵר הוּא.שהלוי בעבודתו בביהמ"ק מעורר את ה'רעותא דליבא' אף בשירה ובזמרה [זוה"ק נשא קכו] ואף שירת הלויים אינו זמרה בעלמא אלא תנועה של ייחוד [-רמ"ק.] עוֹד הוּאהבחנה נוספת בענין 'הוא' - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (׳עוֹד הוּא זֶה עתיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר׳ כי ה' הוּא הָאֱלֹהִים) ׳הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ עַמּוֹביאור סוד הענין כי הנהגת 'הוא' עשנו' כל קיומנו הוא רק מחמת 'הוא' כי כך עלתה במחשבה לפניו ולא מחמת מעשינו וזהו קרי ולו וכתיב ולא [באל"ף] אנחנו, לא מפני מעשינו, ודווקא משום כך 'ולו' אנחנו שאין כאן רק ענין של שייכות העבודה אליו אלא עצם קיומנו מצד מהותו הוא חלק אלוה' ממעל משורש 'הוא' כרצון עליון ובלתי מושג,׳ (תהלים ק, ג) - בִּגְלַל כָּךְ הוּא לְמַטָּה, מצד הגבורה הוּא לְמַעְלָה, מצד הבינה הוּא נִגְלֶה, מצד המלכות הוּא נִסְתָּר, הנהגת א"א שהוא נסתר מהשגה הוּא אֱלֹהִים.ייחוד הוי"ה ואלהי"ם [בעומק הדבר ענין האור האלוקי האין סוף אינו משתנה, וכל ענין סדרי ההנהגות השונות הגילוי וההסתר, הצמצום וההתפשטות, אינו באור עצמו אלא בכלים [-רמ"ז פקודי רלח], וזה ענין 'הוא' אלוהים, בכל מציאות ובכל הנהגה, ואין השינוי אלא מצד המקבלים מצד הנהגות שלמעלה ולמטה בנגלה ובנסתר, |[ובהבחנה נוספת ייחוד כל הגילויים הוא תחת אחדותו הפשוטה ואף במקום בו מתגלית הנהגת הדין מצד שם אלהי"ם אכתי אף היא עצמה משתלשלת מהנהגת 'הוא' כחסד שלמעלה מן הדין [-רמ"ק בראשית טו.]

בלשון הזוהר

וְתוּ וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא- כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ד לה) ׳כִּי יהו"ה הוּא הָאֱלֹהִים׳- הוּא אַשְׁלִים שְׁלֵימוּתָא, לְמֶיהֱוִי כֹּלָּא חַד. הוּא- פְּשִׁיטָא לְקַבְּלָא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ב ו) ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, בְּגִין לְחַבְּרָא זִוּוּגָא כַּחֲדָא׳. מַאן אִתְּעַר רְחִימוּתָא. הֲוִי אוֹמֵר הוּא. תּוּ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ס"א תו הוא דא עתיקא כמה דאת אמר כי יהו"׳ה הוא האלהים׳) (תהילים ק ג) ׳הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ עַמּוֹ׳- בְּגִין כָּךְ הוּא: לְתַתָּא, הוּא: לְעֵילָּא, הוּא: אִתְגַּלְיָיא, הוּא סָתִים, הוּא אֱלֹהִים.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רבי יצחק: עתיד הקבה להאיר ללבנה כאור השמש שבע פעמים

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, עָתִיד הקב"ה לְהָאִיר לַלְּבָנָה כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יִהְיֶה עַל אֶחָד שֶׁבַע פְּעָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְגוֹ '׳ (ישעיה ל, כו). וְכָתוּב ׳לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף׳ (שם ס) - וְכָתוּב (שם) ׳לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא, וּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא יְהֵא עַל חַד שֶׁבַע זִמְנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הֲחַמָּה וְגוֹ'׳ (ישעיהו ל, כו). וּכְתִיב ׳לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף׳ (ישעיהו ס, כ) - וּכְתִיב ׳לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'׳ (ישעיהו ס, יט).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מצוה לפדות פטר חמור לעולם הבא ואם לא יפדה נפשו בתורה ישוב לעולם הזה

וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה. ׳כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר וְגוֹ'׳ (במדבר יח, טו) - ׳וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה׳ - מִצְוָה זוֹ לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, לִפְדּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא.החמור מסמל את החומריות שבאדם ובסוד פדיית פטר חמור זו העלאת החומריות לרוחניות וְאִם קֹדֶם שֶׁהָלַךְהאדם לְאוֹתוֹ עוֹלָםהוא העוה"ב לֹא יִפְדֶּה נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בַתּוֹרָה,שהיא כביכול כנגד הכסף אז עָתִיד לַחֲזֹרלהתגלגל לָעוֹלָם הַזֶּהשוב פעם כְּבַתְּחִלָּה,וכמו שנאמר (איובלג) ׳יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׳,בכוחות מחודשים וּלְקַבֵּל נֶפֶשׁ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה.בסוד נר"ן [נפש רוח נשמה] עד שיתקן את ענינו

בלשון הזוהר

רעיא מהימנא ׳כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר וְגו'׳ (במדבר יח, טו) ׳וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְמֵאָה תִּפְדֶּה׳ - פִּקּוּדָא דָּא לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, לִפְדּוֹת לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאִי קוֹדֶם דְּאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא, לָא יִפְדֶּה נַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, עָתִיד לְאַחְזְרָא לְהַאי עָלְמָא כִּדְבְּקַדְמֵיתָא, ׳יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׳ (איוב לג, כה), וְלָקֳבֵל נַפְשָׁא וְרוּחָא וְנִשְׁמְתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ישראל בגלל שפדיונם היה בלי תורה חזרו שלוש פעמים בגלות ובגאלה האחרונה לא יחזרו

כָּתוּב (שם) ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶרפעמים שהגלגול נמשך ג' פעמים, וכמו שאדם היחיד יכול צריך להתגלגל כדי להשלים תיקונו כך גם כלל ׳ - וְיִשְׂרָאֵל, בִּגְלַל שֶׁפִּדְיוֹנָם הָיָה בְּלִי תוֹרָה, שֶׁהִיא כֶּסֶף,וכמו שכסף נקרא כן מלשון 'כיסוף' כך התורה היא כִּסּוּף הָעוֹלָם הַבָּא,ומשום כך חָזְרוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֲחֵרוֹת בַּגָּלוּת.אבל וּבַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁגְּאֻלָּתָם תִּהְיֶה בַתּוֹרָה, לֹא יַחְזְרוּ לְעוֹלָם בַּגָּלוּת.וכששמעו עומק הסוד שגילה בזה בָּאוּ רַבּוֹתֵינוּ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹאת משה רבינו וְאָמְרוּ: רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הקב"ה יִפְדֶּה אוֹתְךְ, שגם משה בגלות עם כלל ישראל וְכָל יִשְׂרָאֵל יִפָּדוּ עַל יָדְךְ,כי משה הוא משיח [אדר"נ מג וזוהר בראשית כז] וְתִתְחַדֵּשׁ עִמָּהֶם, וְהֵםיזכו להתחדש עִמְּךְ.

בלשון הזוהר

כְּתִיב ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט) - וְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּפִדְיוֹן דִּלְהוֹן הֲוָה בְּלָא תּוֹרָה, דְּאִיהוּ כֶּסֶף כִּסּוּפָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, אָהַדְרוּ תְּלַת זִמְנִין אַחֲרָנִין בְּגָלוּתָא. וּבְפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא דְּפוּרְקָנָא דִּלְהוֹן יְהֵא בְּאוֹרַיְיתָא, לָא יְהַדְרוּן לְעָלַם בְּגָלוּתָא. אָתוּ רַבָּנָן וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ: רַעְיָא מְהֵימָנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִפְדֶּה לָךְ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִפָּדוּן עַל יְדָךְ, וְתִתְחַדֵּשׁ עִמְּהוֹן, וְאִינּוּן עִמָּךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ערכי בית האיש

סוד אשת חיל השכינה שאין לה ערך כלל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.