ממלכת הזוהר › זוהר › קרח › מאמר 8: ועבד הלוי הוא - סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם › פיסקה 1 (קעח ע"א)

ועבד הלוי הוא - רבי אבא: כשברא הקבה עולם הסתכל בתורה ובה נתקן - ואהיה אצלו אמון

קרח · ועבד הלוי הוא - סוד הלוי המשלים את פגם השמאל בעולם · מאמר 8 · פיסקה 1 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'׳ (במדבר יח, כג). רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (ישעיהו מ, כב). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ, וּבָרָא לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, (ס"א כד סליק ברעותא קמיה קודשא בריך הוא למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) וּבָה אִשְׁתַּכְלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי׳ (משלי ח, כז) - וּכְתִיב ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן׳ (משלי ח, ל) - וְהָא אוּקְמוּהָ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוּמָן.

תרגום

׳וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'׳. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (ישעיה מ, כב). בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא הָעוֹלָם, עָלָה בְרָצוֹן לְפָנָיו וּבָרָא אוֹתוֹ בַּתּוֹרָה, (כְּשֶׁעָלָה ברצון לִפְנֵי הקב"ה לִבְרֹא הָעוֹלָם, הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אוֹתוֹ) וּבָהּ נִתְקַן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי׳ (משלי ח, כז) - וְכָתוּב (שם) ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן׳ - וַהֲרֵי הֵקִימוּ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אֻמָּן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגו'׳ (במדבר יח, כג). רבי אבא פתח, ׳היושב על חוג הארץ וגו'׳ (ישעיהו מ, כב). תא חזי, כד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמא, סליק ברעותא קמיה, וברא ליה באורייתא, (ס"א כד סליק ברעותא קמיה קודשא בריך הוא למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) ובה אשתכלל. הדא הוא דכתיב, ׳בהכינו שמים שם אני׳ (משלי ח, כז) - וכתיב ׳ואהיה אצלו אמון׳ (משלי ח, ל) - והא אוקמוה, אל תקרי אמון, אלא אומן.

התרגום: ׳ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד וגו'׳. רבי אבא פתח, ׳היושב על חוג הארץ וגו'׳ (ישעיה מ, כב). בא וראה, כשרצה הקב"ה לברא העולם, עלה ברצון לפניו וברא אותו בתורה, (כשעלה ברצון לפני הקב"ה לברא העולם, הסתכל בתורה וברא אותו) ובה נתקן. זהו שכתוב ׳בהכינו שמים שם אני׳ (משלי ח, כז) - וכתוב (שם) ׳ואהיה אצלו אמון׳ - והרי הקימו, אל תקרי אמון אלא אמן.

מן המפרשים

הסולם: ועבד הלוי הוא וגו': רבי אבא פתח. היושב על חוג הארץ וגו', בוא וראה, כשרצה הקב"ה לברוא את העולם, עלה ברצון לפניו, וברא אותו בתורה. ובה נשתכלל. ז"ש, בהכינו שמים שם אני, וכתוב ואהיה אצלו אמון. והרי העמידוהו, אל תקרי אמון אלא אומן.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: