יפיו של אדם וחוה היו נסתרים עד שחטאו והוסר - אז הכיר בה אדם וידע אותה
קדושים · האשה אשר נתתה עמדי - סוד אדם וחוה שנבראו כאחד ויפים הנסתר עד החטא · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
וְתָנֵינָן, שְׁפִּירוּ דְּאָדָם קַדְתִּירָא דְּקִיטְרָא עִלָּאָה, מִזִּיהֲרָא דְּנַהֲרָא. שְׁפִּירוּ דְּחַוָּה, דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין כָּל בִּרְיָין לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. וַאֲפִילּוּ אָדָם לָא הֲוָה אִסְתְּכַּל בָּהּ, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּחָאבוּ, וְאַעְדִּיאַת (ס"א ואזעירת) שְׁפִּירוּ דִּלְהוֹן. כְּדֵין אִסְתָּכַּל בָּהּ אָדָם, וְאִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ לְשַׁמְּשָׁא בָּהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ד, כה) - וַיֵּדַע - בְּכֹלָּא. וַיֵּדַע - בְּתַשְׁמִישׁ. וַיֵּדַע - דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ וְאִסְתָּכַּל בָּהּ.
תרגום
וְשָׁנִינוּ, יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם כִּסֵּא שֶׁל הַקֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן, מֵהַזֹּהַר הַמֵּאִיר. יָפְיָהּ שֶׁל חַוָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים כָּל הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. וַאֲפִלּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ, עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁחָטְאוּ, וְהוּסַר (והקטן) הַיֹּפִי שֶׁלָּהֶם. אָז הִסְתַּכֵּל בָּהּ אָדָם וְהִכִּיר בָּהּ לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (שם ד, כה) - וַיֵּדַע - בַּכֹּל. וַיֵּדַע - בְּתַשְׁמִישׁ. וַיֵּדַע - שֶׁהִכִּיר בָּהּ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותנינן, שפירו דאדם קדתירא דקיטרא עלאה, מזיהרא דנהרא. שפירו דחוה, דלא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בה. ואפילו אדם לא הוה אסתכל בה, עד ההוא זמנא דחאבו, ואעדיאת (ס"א ואזעירת) שפירו דלהון. כדין אסתכל בה אדם, ואשתמודע בה לשמשא בה. הדא הוא דכתיב, ׳וידע אדם עוד את אשתו׳ (בראשית ד, כה) - וידע - בכלא. וידע - בתשמיש. וידע - דאשתמודע בה ואסתכל בה.
התרגום: ושנינו, יפיו של אדם כסא של הקשר העליון, מהזהר המאיר. יפיה של חוה, שלא היו יכולים כל הבריות להסתכל בה. ואפלו אדם הראשון לא היה מסתכל בה, עד אותו הזמן שחטאו, והוסר (והקטן) היפי שלהם. אז הסתכל בה אדם והכיר בה לשמש עמה. זהו שכתוב ׳וידע אדם עוד את אשתו׳ (שם ד, כה) - וידע - בכל. וידע - בתשמיש. וידע - שהכיר בה והסתכל בה.
מן המפרשים
הסולם: ותנינן שפירו דאדם וכו׳: ולמדנו, יפיו של אדם היה מהארת קשר העליון מזהר המאיר שה״ס הארת אבא, כי היה לו נשמה דנשמה מאבא דאצילות. (כמ״ש בתלמוד עשר ספירות שיעור ט״ז אות מ״ג) יפיה של חוה, היה שכל הבריות לא היו יכולים להסתכל בה,…
אור יקר: הדא הוא דכתיב (משלי») אורך ימים בימינה בשמאלה וגו׳, דעני לאו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: