האשה אשר נתתה עמדי
סוד אדם וחוה שנבראו כאחד ויפים הנסתר עד החטא
אשר נתתה עמדי ולא נתת לי - מלמד שאדם וחוה נבראו כאחד ובגוף אחד
רַבִּי יוֹסֵי הַקָּטָן נִכְנַס לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן יוֹם אֶחָד, מָצָא אוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא, כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל׳ (בראשית ג, יב) - מַשְׁמָע שֶׁאָדָם וְחַוָּה נִבְרְאוּ כְאֶחָד וּבְגוּף אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי׳ - וְלֹא כָתוּב אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי. אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה׳ (שמואל א א, כו), וְלֹא כָתוּב הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךְ - אָמַר לוֹ, אִם כָּתוּב הַנִּתֶּנֶת עִמְּךְ - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי׳, אֲבָל הַנִּצֶּבֶת כָּתוּב.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי זְעֵירָא, עָאל קָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹמָא חַד, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּהֲוָה יָתִיב וְקָאֲרִי, כְּתִיב, (בראשית ג יב) ׳וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר׳ נָתַתָּ עִמָּדִי הִיא ׳נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאוֹכֵל׳ - מַשְׁמַע דְּאָדָם וְחַוָּה כַּחֲדָא אִתְבְּרִיאוּ, וּבְגוּפָא חֲדָא, דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי - וְלָא כְּתִיב אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, וְהָכְּתִיב׳ (שמואל א א כו) ׳אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה׳. וְלָא כְּתִיב הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךָ - אָמַר לֵיהּ, אִי כְּתִיב הַנִּתֶּנֶת עִמְּךָ - הֲוָה אֲמֵינָא הָכֵי, כְּדִכְתִיב ׳אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, אֲבָל הַנִּצֶּבֶת כְּתִיב׳.
אעשה לו עזר כנגדו - אתקן משמע שהקבה נטל הנוקבא מצדו ותקן והביא לפניו
אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ (בראשית ב, יח) - ׳אֶעֱשֶׂה לּוֹ׳ עַכְשָׁו. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁאָדָם הָיָה לְבַדּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ סֶמֶךְ מִנְּקֵבָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בְּצִדּוֹ כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַה שֶּׁאָמַר ׳אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר׳ - כָּךְ הוּא, שֶׁלֹּא כָתוּב אֶבְרָא ׳לוֹ עֵזֶר׳, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ (שם ה, ב). אֲבָל כָּתוּב אֶעֱשֶׂה. וּמַה הוּא אֶעֱשֶׂה? אֲתַקֵּן. מַשְׁמָע שהקב"ה נָטַל אוֹתָהּ מִצִּדּוֹ, וְתִקֵּן אוֹתָהּ בְּתִקּוּן, וְהֵבִיא אוֹתָהּ לְפָנָיו. וְאָז הִשְׁתַּמֵּשׁ אָדָם בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיָה לוֹ סֶמֶךְ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וְהָא כְּתִיב ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ (בראשית ב, יח) - ׳אֶעֱשֶׂה לּוֹ׳ הַשְׁתָּא. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא ודַּאי, דְּאָדָם לְבַדּוֹ הֲוָה, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ סֶמֶךְ מִנּוּקְבֵיהּ, בְּגִין דַּהֲוַת בְּסִטְרוֹי כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וּמַה דְּאָמַר ׳אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר׳ - הָכִי הוּא, דְּלָא כְּתִיב אֶבְרָא ׳לוֹ עֵזֶר׳, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ (בראשית ה, ב). אֲבָל אֶעֱשֶׂה כְּתִיב. וּמַהוּ אֶעֱשֶׂה. אַתָקֵן. מַשְׁמַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לָהּ מִסִּטְרוֹי, וְתָקִין לָהּ בְּתִקּוּנָא, וְאַיְיתֵי לָהּ קַמֵּיהּ. וּכְדֵין אִשְׁתָּמַּשׁ אָדָם בְּאִנְתְּתֵיהּ, וַהֲוָה לֵיהּ סֶמֶךְ.
יפיו של אדם וחוה היו נסתרים עד שחטאו והוסר - אז הכיר בה אדם וידע אותה
וְשָׁנִינוּ, יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם כִּסֵּא שֶׁל הַקֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן, מֵהַזֹּהַר הַמֵּאִיר. יָפְיָהּ שֶׁל חַוָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים כָּל הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. וַאֲפִלּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ, עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁחָטְאוּ, וְהוּסַר (והקטן) הַיֹּפִי שֶׁלָּהֶם. אָז הִסְתַּכֵּל בָּהּ אָדָם וְהִכִּיר בָּהּ לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (שם ד, כה) - וַיֵּדַע - בַּכֹּל. וַיֵּדַע - בְּתַשְׁמִישׁ. וַיֵּדַע - שֶׁהִכִּיר בָּהּ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ.
בלשון הזוהר
וְתָנֵינָן, שְׁפִּירוּ דְּאָדָם קַדְתִּירָא דְּקִיטְרָא עִלָּאָה, מִזִּיהֲרָא דְּנַהֲרָא. שְׁפִּירוּ דְּחַוָּה, דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין כָּל בִּרְיָין לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. וַאֲפִילּוּ אָדָם לָא הֲוָה אִסְתְּכַּל בָּהּ, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּחָאבוּ, וְאַעְדִּיאַת (ס"א ואזעירת) שְׁפִּירוּ דִּלְהוֹן. כְּדֵין אִסְתָּכַּל בָּהּ אָדָם, וְאִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ לְשַׁמְּשָׁא בָּהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ד, כה) - וַיֵּדַע - בְּכֹלָּא. וַיֵּדַע - בְּתַשְׁמִישׁ. וַיֵּדַע - דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ וְאִסְתָּכַּל בָּהּ.
אסור להסתכל ביפיה של אשה
סוד רשבי המשפיל עיניו ומזהיר אל תפנו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.