ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 15: ולפני עור לא תתן מכשול - סוד עליית הדבור בדרך ישרה או עקומה › פיסקה 4 (פה ע"א)

המשתדל בתורה כראוי דברו עולה בדרך ישרה ומתעטר ורוחץ בנהר העולם הבא

קדושים · ולפני עור לא תתן מכשול - סוד עליית הדבור בדרך ישרה או עקומה · מאמר 15 · פיסקה 4 · דף פה ע"א

לשון הזוהר

דְּתָנֵינָן מַאן דְּאָזִיל בְּאוֹרַח מֵישַׁר בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא כְּדְקָא יָאוּת, אִית לֵיהּ חוּלָקָא טָבָא תָּדִיר לְעָלְמָא דְּאָתֵי. דְּהַהִיא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא דְּאַפִּיק מִפּוּמֵיהּ, אַזְלָא וְשָׁאֲטָא בְּעָלְמָא, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא. וְכַמָּה עִלָּאִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרָאן בְּהַהִיא מִלָּה, וְסַלְּקָא בְּאוֹרַח מֵישָׁר, וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא, וְאִסְתֲּחֵי בְּנַהֲרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְאִתְקַבַּל בֵּיהּ, וְאִשְׁתְּאַב בְּגַוִיהּ, וְאִתְעַנָּג (ס"א ואתנטע) סוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נַהֲרָא, אִילָנָא עִלָּאָה. וּכְדֵין נָגִיד וְנָפִיק נְהוֹרָא עִלָּאָה וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ כָּל יוֹמָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. (יתרו נ"ז ע"א).

תרגום

שֶׁשָּׁנִינוּ, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה בַּתּוֹרָה וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, יֵשׁ לוֹ תָּמִיד חֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁאוֹתוֹ דְּבַר הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. וְכַמָּה עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים מִתְחַבְּרִים עִם אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְעוֹלֶה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה קְדוֹשָׁה, וְרוֹחֵץ הַנָּהָר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמִתְקַבֵּל בּוֹ וְנִשְׁאָב לְתוֹכוֹ, וּמִתְעַנֵּג (וְנָטַע) סְבִיב אוֹתוֹ הַנָּהָר, הָעֵץ הָעֶלְיוֹן. וְאָז שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא אוֹר עֶלְיוֹן וּמִתְעַטֵּר עִם אוֹתוֹ אָדָם כָּל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דתנינן מאן דאזיל באורח מישר באורייתא, ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות, אית ליה חולקא טבא תדיר לעלמא דאתי. דההיא מלה דאורייתא דאפיק מפומיה, אזלא ושאטא בעלמא, וסלקא לעילא. וכמה עלאין קדישין מתחבראן בההיא מלה, וסלקא באורח מישר, ואתעטר בעטרא קדישא, ואסתחי בנהרא דעלמא דאתי, דנגיד ונפיק מעדן, ואתקבל ביה, ואשתאב בגויה, ואתענג (ס"א ואתנטע) סוחרניה דההוא נהרא, אילנא עלאה. וכדין נגיד ונפיק נהורא עלאה ואתעטר ביה בההוא בר נש כל יומא, כמה דאתמר. (יתרו נ"ז ע"א).

התרגום: ששנינו, מי שהולך בדרך ישרה בתורה ומי שמשתדל בתורה כראוי, יש לו תמיד חלק טוב לעולם הבא. שאותו דבר התורה שהוציא מפיו, הולך ומשוטט בעולם, ועולה למעלה. וכמה עליונים קדושים מתחברים עם אותו הדבר, ועולה בדרך ישרה, ומתעטר בעטרה קדושה, ורוחץ הנהר של העולם הבא, שופע ויוצא מעדן, ומתקבל בו ונשאב לתוכו, ומתענג (ונטע) סביב אותו הנהר, העץ העליון. ואז שופע ויוצא אור עליון ומתעטר עם אותו אדם כל יום, כמו שנתבאר.

מן המפרשים

מקדש מלך: בנהרא דעלמא דאתי פי' ביסוד דאימא: ואתקבל ביה ואשתאיב בגוויה. פיי שעולה בסוד מ"ן ליסוד דאימא: ואתענג סחרניה דההוא נהרא אילנא עילאה. פי' שגורם ע"י תורתו שהזעיר שהוא אילנא עילאה קבל מוחין מאימא. ואדם שבעו"הז שגרם זה גם הוא יקח…

אור החמה: דתנינן מאן דאזיל באורח מישר שיודע לדון בה בלי טעות ומאן דאשתדל שלא יתרשל ממנה אלא יודע בה ועוסק בה תדיר אית ליה חולקא יתיר עם היות שיש מדות אחרות לזכות לחיי עה"ב אבל בזה יש לו חלק יתיר והטעם שאין דרך להשיג הבינה עה"ב אלא ע"י…

הסולם: דתנינן מאן דאזיל וכו׳: שלמדנו, מי שהולך בדרך הישר בתורה, ומי שעוסק בתורה כראוי, יש לו חלק טוב תמיד לעולם הבא. כי הדבור של תורה שמוציא מפיו, הולך ומשוטט בעולם, ועולה למעלה, וכמה מלאכים עליונים קדושים מתחברים בדבור ההוא, ועולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר