ולפני עור לא תתן מכשול
סוד עליית הדבור בדרך ישרה או עקומה
לא תקלל חרש ולפני עור - המקלל חברו כשאינו לפניו הדבור עולה כמו ששפך דמו
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר פָּסוּק אַחֲרָיו, ׳לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר וְגוֹ'׳ (ויקרא יט, יד). פָּסוּק זֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲבָל מִפָּרָשָׁה זוֹ כֻּלָּהּ לָמַדְנוּ מִמֶּנָּה דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְכֻלָּם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. בֹּא רְאֵה, מִי שֶׁמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, וְהוּא לְפָנָיו, וּמְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ, כְּאִלּוּ שָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּפָסוּק זֶה כְּשֶׁאֵין חֲבֵרוֹ עִמּוֹ, וְהוּא קִלֵּל אוֹתוֹ, אוֹתוֹ הַדִּבּוּר עוֹלֶה.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, ׳לֹא תְּקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוִּר וְגוֹ'׳ (ויקרא יט, יד) הַאי קְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ. אֲבָל פַּרְשְׁתָּא דָּא, כֹּלָּא אוֹלִיפְנָא מִינָּהּ מִלִּין אָחֳרָנִין, וְכֻלְּהוּ תַּלְיָין דָּא בְּדָא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּלָיִיט לְחַבְרֵיהּ, וְאִיהוּ קַמֵּיהּ, וְאַכְסִיף לֵיהּ, כְּאִלּוּ אוֹשִׁיד דָּמֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְהַאי קְרָא, דְּלָאו חַבְרֵיהּ עִמֵּיהּ, וְהוּא לָיִיט לֵיהּ, הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא.
אין דבור שיוצא מפיו בלי קול - כמה מלאכי חבלה מתחברים לקול ומעירים תהום רבה
שֶׁאֵין לְךְ דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו שֶׁאֵין לוֹ קוֹל. אוֹתוֹ קוֹל עוֹלֶה לְמַעְלָה, וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מִתְחַבְּרִים לְאוֹתוֹ הַקּוֹל, עַד שֶׁעוֹלֶה וּמֵעִיר אֶת הַתְּהוֹם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְכַמָּה הֵם שֶׁמִּתְעוֹרְרִים עַל הָאָדָם. אוֹי לְמִי שֶׁמּוֹצִיא דָּבָר רַע מִפִּיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
דְּלֵית לָךְ מִלָּה וּמִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ, דְּלָא אִית לֵיהּ קָלָא. הַהוּא קָלָא סָלִיק לְעֵילָּא, וְכַמָּה קַסְטְרִין מִתְחַבְּרָן עִמֵּיהּ דְּהַהוּא קָלָא, עַד דְּסַלְּקָא וְאִתְּעַר אֲתַר דִּתְהוֹמָא רַבָּא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ וְכַמָּה מִתְעָרִין עָלֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. וַוי לְמַאן דְּאַפִּיק מִלָּה בִּישָׁא מִפּוּמֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
ולפני עור לא תתן מכשול - במי שגורם לאחר לחטא או מכה בנו הגדול או מורה לקטן
׳וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד) - כְּמַשְׁמָעוֹ. וּפֵרְשׁוּהָ, בְּמִי שֶׁגּוֹרֵם לְאַחֵר לַחֲטֹא. וְכֵן מִי שֶׁמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל. ׳וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן וְגוֹ'׳, בְּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר) שֶׁכָּתוּב ׳כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ׳ (משלי ז, כו) - וְזֶה עָבַר, מִשּׁוּם ׳וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ - מִשּׁוּם שֶׁהִכְשִׁיל אֶת חֲבֵרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
׳וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד) - כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאוּקְמוּהָ, בְּמַאן דְּגָרִים לְאָחֳרָא לְמֶחֱטֵי. וְכֵן מַאן דְּמָחֵי לִבְרֵיהּ רַבָּא. ׳וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן וְגוֹ'׳ - בְּמַאן דְּלָא מָטָא לְהוֹרָאָה וְאוֹרֵי, (כמה דאת אמר) דִּכְתִּיב, ׳כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ׳ (משלי ז, כו) - וְהַאי אַעְבָּר, מִשּׁוּם ׳וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ - בְּגִין דְּאַכְשִׁיל לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
המשתדל בתורה כראוי דברו עולה בדרך ישרה ומתעטר ורוחץ בנהר העולם הבא
שֶׁשָּׁנִינוּ, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה בַּתּוֹרָה וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, יֵשׁ לוֹ תָּמִיד חֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁאוֹתוֹ דְּבַר הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. וְכַמָּה עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים מִתְחַבְּרִים עִם אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְעוֹלֶה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה קְדוֹשָׁה, וְרוֹחֵץ הַנָּהָר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמִתְקַבֵּל בּוֹ וְנִשְׁאָב לְתוֹכוֹ, וּמִתְעַנֵּג (וְנָטַע) סְבִיב אוֹתוֹ הַנָּהָר, הָעֵץ הָעֶלְיוֹן. וְאָז שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא אוֹר עֶלְיוֹן וּמִתְעַטֵּר עִם אוֹתוֹ אָדָם כָּל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
דְּתָנֵינָן מַאן דְּאָזִיל בְּאוֹרַח מֵישַׁר בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא כְּדְקָא יָאוּת, אִית לֵיהּ חוּלָקָא טָבָא תָּדִיר לְעָלְמָא דְּאָתֵי. דְּהַהִיא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא דְּאַפִּיק מִפּוּמֵיהּ, אַזְלָא וְשָׁאֲטָא בְּעָלְמָא, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא. וְכַמָּה עִלָּאִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרָאן בְּהַהִיא מִלָּה, וְסַלְּקָא בְּאוֹרַח מֵישָׁר, וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא, וְאִסְתֲּחֵי בְּנַהֲרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְאִתְקַבַּל בֵּיהּ, וְאִשְׁתְּאַב בְּגַוִיהּ, וְאִתְעַנָּג (ס"א ואתנטע) סוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נַהֲרָא, אִילָנָא עִלָּאָה. וּכְדֵין נָגִיד וְנָפִיק נְהוֹרָא עִלָּאָה וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ כָּל יוֹמָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. (יתרו נ"ז ע"א).
המשתדל בתורה שלא בדרך אמת דברו סוטה ואין מי שיתחבר עמו - זה מי שהסטהו
וּמִי שֶׁעוֹסֵק (שֶׁלּוֹמֵד) בַּתּוֹרָה וְלֹא מִשְׁתַּדֵּל בָּהּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וּבְדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אוֹתוֹ הַדָּבָר עוֹלֶה וְסוֹטֶה בַדְּרָכִים, וְאֵין מִי שֶׁיִּתְחַבֵּר עִמּוֹ, וְהַכֹּל דּוֹחִים אוֹתוֹ הַחוּצָה, וְהוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וְלֹא יִמְצָא מָקוֹם. מִי גָרַם לוֹ אֶת זֶה? אוֹתוֹ שֶׁהִסְטָה אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד) - וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ אֲנִי ה'׳ '.
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּלָעֵי (נ"א דיליף) בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אִשְׁתָּדַּל בָּהּ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, וּבְאוֹרַח מֵישָׁר. הַהוּא מִלָּה סַלְּקָא, וְסָטֵי אוֹרְחִין, וְלֵית מַאן דְּיִתְחַבָּר בָּהּ, וְכֹלָּא דַּחְיָּין לָהּ לְבַר, וְאָזִיל וְשָׁאט בְּעָלְמָא וְלָא יִשְׁכַּח אֲתַר. מַאן גָּרִים לֵיהּ הַאי. הַהוּא דְּסַאטֵי לֵיהּ מֵאוֹרַח מֵישָׁר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ - וּבְגִּינֵי כַּךְ כְּתִיב, ׳וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יהו"ה׳.
הַמְגַמְגֵּם בַּתּוֹרָה מֵאַהֲבָה וְהקב"ה שָׂמֵחַ בְּדִבּוּרוֹ וְנוֹטֵעַ אוֹתוֹ סְבִיב הַנַּחַל לְעַרְבֵי נַחַל
וּמִי שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא מוֹצֵא מִי שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתוֹ, וְהוּא בְּאַהֲבַת הַתּוֹרָה לוֹמֵד אוֹתָהּ, וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ - כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹלֶה, והקב"ה שָׂמֵחַ בְּאוֹתוֹ דִבּוּר וּמְקַבֵּל אוֹתוֹ, וְנוֹטֵעַ אוֹתוֹ סְבִיב אוֹתוֹ הַנַּחַל, וְנַעֲשִׂים מֵאוֹתָם דִּבּוּרִים עֵצִים גְּדוֹלִים, וְנִקְרָאִים עַרְבֵי נַחַל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד׳ (משלי ה, יט).
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּתִיאוּבְתֵּיה לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אַשְׁכַּח מַאן דְּיוֹלִיף לֵיהּ, וְהוּא בִּרְחִימוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא, לָעֵי בָּהּ, וּמְגַּמְגֵּם בָּהּ, בְּגִמְגוּמָא דְּלָא יָדַע - כָּל מִלָּה וּמִלָּה סַלְּקָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי בְּהַהִיא מִלָּה, וְקַבִּיל לָהּ, וְנָטַע לָהּ סָחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נַחֲלָא, וְאִתְעָבִידוּ מֵאִלֵּין מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד׳ (משלי ה, יט).
אשרי היודעים דרכי התורה ומשתדלים בדרך ישרה נוטעים עצי חיים למעלה לרפואה
וְדָוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, ׳הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ׳ (תהלים פו, יא) - וְכָתוּב ׳וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי׳ (שם כז, יא) - אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁהֵם נוֹטְעִים עֲצֵי חַיִּים לְמַעְלָה, שֶׁכֻּלָּם רְפוּאָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי כ, ו) - וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ אֱמֶת? כֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁמּוֹרֶה מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ, וְאֵינוֹ אֱמֶת, וְאוֹתוֹ שֶׁלּוֹמֵד מִמֶּנּוּ, לוֹמֵד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳.
בלשון הזוהר
וְדָוִד מַלְכָּא אָמַר, ׳הוֹרֵנִי יהו"ה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵךְ בַּאֲמִתֶּךָ׳ (תהילים פו, יא) - וּכְתִיב ׳וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי׳ (תהילים כז, יא) - זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, וּמִשְׁתַּדְּלֵי בָּהּ ׳בְּאֹרַח מֵישָׁר׳, דְּאִינּוּן נַטְעִין אִילָנִין דְּחַיִּין לְעֵילָּא, דְּכֻלְּהוּ אַסוּותָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו) - וְכִי אִית תּוֹרָה דְּלָאו אִיהִי אֱמֶת. אִין כְּגַוְונָא דְּאַמָרָן, דְּאוֹרֵי מַאן דְּלָא יָדַע, וְלָאו אִיהוּ קְשׁוֹט וְהַהוּא דְּאוֹלִיף מִלָּה מִינֵיהּ, אוֹלִיף מִלָּה דְּלָאו אִיהוּ אֱמֶת. וּבְגִּינֵי כַּךְ כְּתִיב, ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳.
צריך אדם ללמד תורה מכל אדם אפילו ממי שאינו יודע עד שיבא ללמד ממי שיודע
וְעִם כָּל זֶה, צָרִיךְ אָדָם לִלְמֹד דִּבְרֵי תוֹרָה מִכָּל אָדָם, אֲפִלּוּ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. מִשּׁוּם שֶׁעַל כֵּן יִתְעוֹרֵר בַּתּוֹרָה, וְיָבא לִלְמֹד מִמִּי שֶׁיּוֹדֵעַ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא שֶׁהוֹלֵךְ בַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. בֹּא רְאֵה, יִשְׁתַּדֵּל אָדָם בָּעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ אֲפִלּוּ שֶׁאֵין עוֹשֶׂה לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, מִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵילַף מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא מִכָּל בַּר נָשׁ, אֲפִילּוּ מִמַּאן דְּלָא יָדַע. בְּגִין דְּעַל דָּא יִתְּעַר בְּאוֹרַיְיתָא, וְיֵיתֵי לְמֵילַף מִמַּאן דְּיָדַע, וּלְבָתַר אִשְׁתְּכַח, דְּאָזִיל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא בְּאֹרַח קְשׁוֹט. תָּא חֲזֵי, יִשְׁתְּדַל בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא בְּאוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדוֹי, אֲפִילּוּ דְּלָא עָבִיד לִשְׁמָהּ, דְּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ.
לא תעשו עול במשפט בצדק תשפט עמיתך
סוד צדק ומשפט בכסא הדין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.