אין יום שלא שולט בו יום עליון אחר - הפוגם ביום השכיר פוגם היום העליון
קדושים · לא תלין פעלת שכיר עד בקר - סוד נפש העני העולה עם הבלי פיו · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף פה ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר׳ - וּכְתִיב ׳וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ יוֹמָא וְיוֹמָא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ יוֹמָא עִלָּאָה אָחֳרָא. וְאִי אִיהוּ לָא יָהִיב לֵיהּ נַפְשָׁא דִּילֵיהּ בְּהַהוּא יוֹמָא, כְּמַאן דְּפָגִים לְהַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה. וּבְגִּינֵי כַּךְ ׳בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - וְהָא דְּאִתְּמַר לֹא תָלִין, בְּגִין דְּנַפְשֵׁיהּ לָא סָלִיק, וְסָלִיק הַהוּא נַפְשָׁא דְּמִסְכְּנָא, וּדְאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
כָּתוּב ׳לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר׳ (ויקרא יט, יג) - וְכָתוּב ׳וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ (דברים כד, טו) - אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל בּא רְאֵה, אֵין לְךְ יוֹם וָיוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בּוֹ יוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן. וְאִם הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת אוֹתוֹ יוֹם עֶלְיוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא תָלִין׳, מִשּׁוּם שֶׁנַּפְשׁוֹ לֹא עוֹלָה, וְעוֹלָה אוֹתָהּ נֶפֶשׁ הֶעָנִי וְשֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳לא תלין פעולת שכיר׳ - וכתיב ׳ולא תבא עליו השמש׳ - אלא הא אוקמוה, אבל תא חזי לית לך יומא ויומא, דלא שלטא ביה יומא עלאה אחרא. ואי איהו לא יהיב ליה נפשא דיליה בההוא יומא, כמאן דפגים לההוא יומא עלאה. ובגיני כך ׳ביומו תתן שכרו, ולא תבא עליו השמש׳ - והא דאתמר לא תלין, בגין דנפשיה לא סליק, וסליק ההוא נפשא דמסכנא, ודאנשי ביתיה, כמה דאתמר.
התרגום: כתוב ׳לא תלין פעלת שכיר׳ (ויקרא יט, יג) - וכתוב ׳ולא תבוא עליו השמש׳ (דברים כד, טו) - אלא הרי פרשוה, אבל בא ראה, אין לך יום ויום שלא שולט בו יום אחר עליון. ואם הוא אינו נותן לו את נפשו באותו יום, כמי שפוגם את אותו יום עליון. ומשום כך ׳ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש׳ - וזה שנאמר ׳לא תלין׳, משום שנפשו לא עולה, ועולה אותה נפש העני ושל אנשי ביתו, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
אור החמה: כתיב לא תלין וכתיב ולא תבא וגומר הנה פה גלה כוונתו כי קושיותיו היא כמו שביארנו דקשיין קראי אהדדי וגומר אלא הא אוקמוה כנזכר לעיל שתירצו בגמ' כאן בשכיר יום וגומר אמנם כאן תירצו בענין אחר כמו שביארנו ועתה גלו כוונתם ובזה תבין מה…
הסולם: כתיב לא תלין וגו׳: שואל, כתוב לא תלין פעולת שכיר. וכתוב. ולא תבא עליו השמש. שמשמע שמחויב לתת לו שכרו קודם ביאת השמש, ומקודם לכן אומר שרק לינת לילה אסור. ומשיב, אלא הרי העמידוהו. אבל בוא וראה, אין לך יום ויום שאינו שולט עליו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: