פקדון הגוף לא ראוי בידי כל שכן פקדון הנפש שלא נתן אלא להקבה
קדושים · לא תלין פעלת שכיר עד בקר - סוד נפש העני העולה עם הבלי פיו · מאמר 14 · פיסקה 4 · דף פה ע"א
לשון הזוהר
וַאֲפִילּוּ אָמַר יְהֵא בִּידָךְ, דַּאֲנָא (לא) בָּעֵינָא לְסַלְּקָא אַגְרִי - לָא הֲוָה בָּעֵי. אָמַר פִּקְדוֹנָא דְּגוּפָךְ, לָא אִתְחֲזֵי לְאִתְפָּקְדָא בִּידִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשָׁא. דְּהָא פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשָׁא לָא אִתְיְהִיבַת, אֶלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִּיב, ׳בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהילים לא, ו) - אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וּבִידָא דְּאָחֳרָא שָׁארֵי. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ בִּידֵיהּ, בָּתַר דְּיָהִיב.
תרגום
וַאֲפִלּוּ אָמַר יְהִי בְיָדְךְ, שֶׁאֲנִי (לֹא) רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל שְׂכָרִי - לֹא הָיָה רוֹצֶה. אָמַר: פִּקָּדוֹן שֶׁל גּוּפְךְ לֹא רָאוּי לִהְיוֹת מֻפְקָד בְּיָדִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֲרֵי פִּקְדוֹן הַנֶּפֶשׁ לֹא נִתָּן אֶלָּא להקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהלים לא, ו) - אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וּבְיַד אַחֵר מֻתָּר. אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ, אַחַר שֶׁנָּתַן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואפילו אמר יהא בידך, דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי - לא הוה בעי. אמר פקדונא דגופך, לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא. דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת, אלא לקודשא בריך הוא. דכתיב, ׳בידך אפקיד רוחי׳ (תהילים לא, ו) - אמר רבי חייא, ובידא דאחרא שארי. אמר ליה, אפילו בידיה, בתר דיהיב.
התרגום: ואפלו אמר יהי בידך, שאני (לא) רוצה לותר על שכרי - לא היה רוצה. אמר: פקדון של גופך לא ראוי להיות מפקד בידי, כל שכן פקדון הנפש, שהרי פקדון הנפש לא נתן אלא להקב"ה, שכתוב ׳בידך אפקיד רוחי׳ (תהלים לא, ו) - אמר רבי חייא, וביד אחר מתר. אמר לו, אפלו בידו, אחר שנתן.
מן המפרשים
הסולם: ואפילו אמר יהא וכו׳: ואפילו אמר השכיר, יהיה שכרי בידך. איני רוצה לקבל שכרי, לא היה רוצה, אמר, הפקדון של גופך אינו ראוי להפקיד בידי, כל שכן פקדון של הנפש. כי פקדון של הנפש לא ניתן אלא להקב״ה, שכתוב, בידך אפקיד רוחי. אמר ר׳…