לא תלין פעלת שכיר עד בקר
סוד נפש העני העולה עם הבלי פיו
לא תבוא עליו השמש - הזהר שלא תכנס מהעולם בגלל העני טרם זמנך ומשלים לנפשו
עוֹד פָּתַח, ׳לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךְ וְלֹא תִגְזֹל׳ (ויקרא יט, יג) - וְלֹא ׳תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר׳ - עַד בֹּקֶר. לָמָּה ׳לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר׳? אֶלָּא מִכָּתוּב אַחֵר נִשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב ׳בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ׳ (דברים כד, טו) - לֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ - הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִתְכַּנֵּס בִּגְלָלוֹ מִן הָעוֹלָם טֶרֶם יַגִּיעַ זְמַנְּךְ לְהִתְכַּנֵּס, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ '׳ (קהלת יב, ב). מִכָּאן לָמַדְנוּ דָּבָר אַחֵר - מִי שֶׁמַּשְׁלִים לְנֶפֶשׁ הֶעָנִי, אֲפִלּוּ שֶׁהִגִּיעוּ יָמָיו לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הקב"ה מַשְׁלִים לְנַפְשׁוֹ וְנוֹתֵן לוֹ יוֹתֵר חַיִּים.
בלשון הזוהר
תּוּ פָּתַח, ׳לֹא תַעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזוֹל לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר׳ (ויקרא יט, יג-יד). ׳לֹא תָּלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר׳ - אֲמַאי. אֶלָּא מִקְּרָא אָחֳרָא אִשְׁתְּמַע, דִּכְתִּיב, ׳בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ׳ (דברים כד, טו) - לֹא ׳תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - אִזְדְּהַר דְּלָא תִּתְכְּנִש בְּגִינוֹי מֵעָלְמָא, עַד לָא יִמְטֵי זִמְנָךְ לְאִתְכַּנְּשָׁא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'׳ (קהלת יב, ב). מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא מִלָּה אָחֳרָא - מַאן דְּאַשְׁלִים לְנַפְשָׁא דְּמִסְכְּנָא. אֲפִילּוּ דְּמָטוּ יוֹמוֹי לְאִסְתַּלְּקָא מֵעָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים לְנַפְשֵׁיהּ, וְיָהִיב לֵיהּ חַיִּין יַתִּיר.
הנוטל שכר העני כאלו נטל נפשו - הבליו העולים לפני הקבה עוקרים ימיו וטובותיו
׳לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר׳ (ויקרא יט, יג) - בּא רְאֵה, מִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת שְׂכַר הֶעָנִי, כְּאִלּוּ נָטַל אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת שֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. הוּא הִקְטִין אֶת נַפְשָׁם - הקב"ה מַקְטִין אֶת יָמָיו וּמַקְטִין אֶת נַפְשׁוֹ מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתָם הַהֲבָלִים שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כֻּלָּם עוֹלִים לִפְנֵי הקב"ה וְעוֹמְדִים לְפָנָיו, אַחַר כָּךְ עוֹלָה נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְעוֹמְדִים עִם אוֹתָם הַהֲבָלִים שֶׁל פִּיו. וְאָז, אֲפִלּוּ נִגְזַר עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה טוֹבוֹת, כֻּלָּם נֶעֱקָרִים מִמֶּנּוּ וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
׳לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר׳ (ויקרא יט, יג) - תָּא חֲזֵי, מַאן דְּנָטִיל אַגְרָא דְּמִסְכְּנָא, כְּאִילּוּ נָטִיל נַפְשֵׁיהּ, וּדְאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ. הוּא אַזְעַר נַפְשַׁיְיהוּ - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְעִיר יוֹמוֹי, וְאַזְעַר נַפְשֵׁיהּ, מֵהַהוּא עָלְמָא. דְּהָא כָּל אִינּוּן הֲבָלִים דְּנַפְקֵי מִפּוּמֵיהּ, כָּל הַהוּא יוֹמָא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקַיְימִין קַמֵּיהּ, לְבָתַר סַלְּקָא נַפְשֵׁיהּ, וְנַפְשַׁיְיהוּ דְּאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, וְקַיְימִין, בְּאִינּוּן הֲבָלִים דְּפוּמֵיהּ. וּכְדֵין, אֲפִילּוּ אִתְגְּזַר עַל הַהוּא בַּר נָשׁ כַּמָה יוֹמִין, וְכַמָּה טָבָאן, כֻּלְּהוּ מִתְעַקְּרָאן מִנֵּיהּ, וּמִסְתַּלְקֵי מִנֵּיהּ.
רב המנונא היה נותן שכר השכיר ואומר טל את נפשך שהפקדת בידי טל פקדונך
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹ אֵינָהּ עוֹלָה לְמַעְלָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אַבָּא: הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ מֵהֶם וּמֵעֶלְבּוֹנָם. וּפֵרְשׁוּהָ, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא עָשִׁיר, ׳וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ׳ (דברים כד, טו) דַּוְקָא, אֲפִלּוּ מִכָּל אָדָם גַּם כֵּן, וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה רַב הַמְנוּנָא, כְּשֶׁהָיָה אוֹתוֹ שָׂכִיר מִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָיָה נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: טֹל אֶת נַפְשְׁךְ שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, טֹל אֶת פִּקְדוֹנְךְ.
בלשון הזוהר
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּנַפְשָׁא דִּילֵיהּ לָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבִינָן מִנַּיְיהוּ, וּמֵעֶלְבּוֹנַיְיהוּ. וְאוֹקְמוּהָ אֲפִילּוּ עָשִׁיר ׳הוּא, וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ׳ דַּיְיקָא, אֲפִילּוּ מִכָּל בַּר נָשׁ נָמֵי, וְכָּל שֶׁכֵּן מִסְכְּנָא. וְהַיְינוּ דְּהֲוָה רַב הַמְנוּנָא עָבִיד, כַּד הֲוָה הַהוּא אָגִיר מִסְתְּלַק מֵעַבִידְתֵּיהּ, הֲוָה יָהִיב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ, טוֹל נַפְשָׁךְ דְּאַפְקִידַת בִּידָאי, טוֹל פִּקְדוֹנָךְ.
פקדון הגוף לא ראוי בידי כל שכן פקדון הנפש שלא נתן אלא להקבה
וַאֲפִלּוּ אָמַר יְהִי בְיָדְךְ, שֶׁאֲנִי (לֹא) רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל שְׂכָרִי - לֹא הָיָה רוֹצֶה. אָמַר: פִּקָּדוֹן שֶׁל גּוּפְךְ לֹא רָאוּי לִהְיוֹת מֻפְקָד בְּיָדִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֲרֵי פִּקְדוֹן הַנֶּפֶשׁ לֹא נִתָּן אֶלָּא להקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהלים לא, ו) - אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וּבְיַד אַחֵר מֻתָּר. אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ, אַחַר שֶׁנָּתַן.
בלשון הזוהר
וַאֲפִילּוּ אָמַר יְהֵא בִּידָךְ, דַּאֲנָא (לא) בָּעֵינָא לְסַלְּקָא אַגְרִי - לָא הֲוָה בָּעֵי. אָמַר פִּקְדוֹנָא דְּגוּפָךְ, לָא אִתְחֲזֵי לְאִתְפָּקְדָא בִּידִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשָׁא. דְּהָא פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשָׁא לָא אִתְיְהִיבַת, אֶלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִּיב, ׳בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי׳ (תהילים לא, ו) - אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וּבִידָא דְּאָחֳרָא שָׁארֵי. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ בִּידֵיהּ, בָּתַר דְּיָהִיב.
אין יום שלא שולט בו יום עליון אחר - הפוגם ביום השכיר פוגם היום העליון
כָּתוּב ׳לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר׳ (ויקרא יט, יג) - וְכָתוּב ׳וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ (דברים כד, טו) - אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל בּא רְאֵה, אֵין לְךְ יוֹם וָיוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בּוֹ יוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן. וְאִם הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת אוֹתוֹ יוֹם עֶלְיוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא תָלִין׳, מִשּׁוּם שֶׁנַּפְשׁוֹ לֹא עוֹלָה, וְעוֹלָה אוֹתָהּ נֶפֶשׁ הֶעָנִי וְשֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר׳ (ויקרא יט, יג) - וּכְתִיב ׳וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ יוֹמָא וְיוֹמָא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ יוֹמָא עִלָּאָה אָחֳרָא. וְאִי אִיהוּ לָא יָהִיב לֵיהּ נַפְשָׁא דִּילֵיהּ בְּהַהוּא יוֹמָא, כְּמַאן דְּפָגִים לְהַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה. וּבְגִּינֵי כַּךְ ׳בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ׳ - וְהָא דְּאִתְּמַר לֹא תָלִין, בְּגִין דְּנַפְשֵׁיהּ לָא סָלִיק, וְסָלִיק הַהוּא נַפְשָׁא דְּמִסְכְּנָא, וּדְאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
ולפני עור לא תתן מכשול
סוד עליית הדבור בדרך ישרה או עקומה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.