רב המנונא היה נותן שכר השכיר ואומר טל את נפשך שהפקדת בידי טל פקדונך
קדושים · לא תלין פעלת שכיר עד בקר - סוד נפש העני העולה עם הבלי פיו · מאמר 14 · פיסקה 3 · דף פה ע"א
לשון הזוהר
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּנַפְשָׁא דִּילֵיהּ לָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבִינָן מִנַּיְיהוּ, וּמֵעֶלְבּוֹנַיְיהוּ. וְאוֹקְמוּהָ אֲפִילּוּ עָשִׁיר ׳הוּא, וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ׳ דַּיְיקָא, אֲפִילּוּ מִכָּל בַּר נָשׁ נָמֵי, וְכָּל שֶׁכֵּן מִסְכְּנָא. וְהַיְינוּ דְּהֲוָה רַב הַמְנוּנָא עָבִיד, כַּד הֲוָה הַהוּא אָגִיר מִסְתְּלַק מֵעַבִידְתֵּיהּ, הֲוָה יָהִיב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ, טוֹל נַפְשָׁךְ דְּאַפְקִידַת בִּידָאי, טוֹל פִּקְדוֹנָךְ.
תרגום
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹ אֵינָהּ עוֹלָה לְמַעְלָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אַבָּא: הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ מֵהֶם וּמֵעֶלְבּוֹנָם. וּפֵרְשׁוּהָ, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא עָשִׁיר, ׳וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ׳ (דברים כד, טו) דַּוְקָא, אֲפִלּוּ מִכָּל אָדָם גַּם כֵּן, וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה רַב הַמְנוּנָא, כְּשֶׁהָיָה אוֹתוֹ שָׂכִיר מִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָיָה נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: טֹל אֶת נַפְשְׁךְ שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, טֹל אֶת פִּקְדוֹנְךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולא עוד, אלא דנפשא דיליה לא סלקא לעילא, והיינו דאמר רבי אבא, רחמנא לשזבינן מנייהו, ומעלבונייהו. ואוקמוה אפילו עשיר ׳הוא, ואליו הוא נושא את נפשו׳ דייקא, אפילו מכל בר נש נמי, וכל שכן מסכנא. והיינו דהוה רב המנונא עביד, כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה, הוה יהיב ליה אגריה, ואמר ליה, טול נפשך דאפקידת בידאי, טול פקדונך.
התרגום: ולא עוד, אלא שנפשו אינה עולה למעלה, והינו מה שאמר רבי אבא: הרחמן יצילנו מהם ומעלבונם. ופרשוה, אפלו שהוא עשיר, ׳ואליו הוא נשא את נפשו׳ (דברים כד, טו) דוקא, אפלו מכל אדם גם כן, וכל שכן עני. והינו מה שהיה עושה רב המנונא, כשהיה אותו שכיר מסתלק מעבודתו, היה נותן לו שכרו ואומר לו: טל את נפשך שהפקדת בידי, טל את פקדונך.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואליו הוא נושא את נפשו דייקא פירוש אע"פ שהשכיר הוא עשיר כיון שהשכיר עצמו למלאכה זו הרי הוא בבל תלין וכו': אלא הא איקמוה פי' כמשז"ל בגמרא לא תלין וכו' בשכיר יום הכתוב מדבר שנתן לבעל הבית י"ב שעות אחרות כדי להמציא מעות ולכך אינו…
הסולם: ולא עוד אלא וכו׳: ולא עוד אלא שנפשו אינו עולה למעלה. והיינו שאמר ר׳ אבא, הרחמן יצילנו מהם ומעלבונם. והעמידוהו, אפילו עושר הוא, אסור להלין שכרו. ואליו הוא נושא את נפשו, הוא בדיוק, דהיינו אפילו מכל אדם. וכל שכן עני. והיינו שהיה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: