הנוטל שכר העני כאלו נטל נפשו - הבליו העולים לפני הקבה עוקרים ימיו וטובותיו
קדושים · לא תלין פעלת שכיר עד בקר - סוד נפש העני העולה עם הבלי פיו · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף פה ע"א
לשון הזוהר
׳לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר׳ - תָּא חֲזֵי, מַאן דְּנָטִיל אַגְרָא דְּמִסְכְּנָא, כְּאִילּוּ נָטִיל נַפְשֵׁיהּ, וּדְאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ. הוּא אַזְעַר נַפְשַׁיְיהוּ - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְעִיר יוֹמוֹי, וְאַזְעַר נַפְשֵׁיהּ, מֵהַהוּא עָלְמָא. דְּהָא כָּל אִינּוּן הֲבָלִים דְּנַפְקֵי מִפּוּמֵיהּ, כָּל הַהוּא יוֹמָא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקַיְימִין קַמֵּיהּ, לְבָתַר סַלְּקָא נַפְשֵׁיהּ, וְנַפְשַׁיְיהוּ דְּאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, וְקַיְימִין, בְּאִינּוּן הֲבָלִים דְּפוּמֵיהּ. וּכְדֵין, אֲפִילּוּ אִתְגְּזַר עַל הַהוּא בַּר נָשׁ כַּמָה יוֹמִין, וְכַמָּה טָבָאן, כֻּלְּהוּ מִתְעַקְּרָאן מִנֵּיהּ, וּמִסְתַּלְקֵי מִנֵּיהּ.
תרגום
׳לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר׳ (ויקרא יט, יג) - בּא רְאֵה, מִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת שְׂכַר הֶעָנִי, כְּאִלּוּ נָטַל אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת שֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. הוּא הִקְטִין אֶת נַפְשָׁם - הקב"ה מַקְטִין אֶת יָמָיו וּמַקְטִין אֶת נַפְשׁוֹ מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתָם הַהֲבָלִים שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כֻּלָּם עוֹלִים לִפְנֵי הקב"ה וְעוֹמְדִים לְפָנָיו, אַחַר כָּךְ עוֹלָה נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְעוֹמְדִים עִם אוֹתָם הַהֲבָלִים שֶׁל פִּיו. וְאָז, אֲפִלּוּ נִגְזַר עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה טוֹבוֹת, כֻּלָּם נֶעֱקָרִים מִמֶּנּוּ וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳לא תלין פעולת שכיר׳ - תא חזי, מאן דנטיל אגרא דמסכנא, כאילו נטיל נפשיה, ודאנשי ביתיה. הוא אזער נפשייהו - קודשא בריך הוא אזעיר יומוי, ואזער נפשיה, מההוא עלמא. דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה, כל ההוא יומא, כלהו סלקין קמיה דקודשא בריך הוא, וקיימין קמיה, לבתר סלקא נפשיה, ונפשייהו דאנשי ביתיה, וקיימין, באינון הבלים דפומיה. וכדין, אפילו אתגזר על ההוא בר נש כמה יומין, וכמה טבאן, כלהו מתעקראן מניה, ומסתלקי מניה.
התרגום: ׳לא תלין פעלת שכיר׳ (ויקרא יט, יג) - בא ראה, מי שנוטל את שכר העני, כאלו נטל את נפשו ואת של אנשי ביתו. הוא הקטין את נפשם - הקב"ה מקטין את ימיו ומקטין את נפשו מאותו העולם. שהרי כל אותם ההבלים שיוצאים מפיו כל אותו היום, כלם עולים לפני הקב"ה ועומדים לפניו, אחר כך עולה נפשו ונפשות בני ביתו, ועומדים עם אותם ההבלים של פיו. ואז, אפלו נגזר על אותו האיש כמה ימים וכמה טובות, כלם נעקרים ממנו ומסתלקים ממנו.
מן המפרשים
הסולם: לא תלין פעולת שכיר: בוא וראה, מי שלוקח שכרו של העני, הוא כאלו לוקח את נפשו ונפש אנשי ביתו. הוא המעיט את נפשם, הקב״ה ממעט ימיו, וממעט נפשו מעולם ההוא. כי כל אלו הבלים שיצאו מפיו של העני כל אותו היום, כולם עולים לפני הקב״ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: