אחר כך ראו נסים וגבורות ולקחם הקבה לעבודתו - אנכי הוא שראיתם ולא אחר
קדושים · אנכי ה אלהיך בלשון יחיד וכאן בלשון רבים - סוד רצון אחד בהר סיני · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף פד ע"ב
לשון הזוהר
וּלְבָתַר, חָמוּ כַּמָה נִסִּין, וְכַמָּה גְּבוּרָאן, וְנָטַל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפוּלְחָנֵיהּ. וּבְגִין דְּכֻלְּהוּ חָמוּ כַּמָה נִסִּין וְאָתִין בְּעֵינֵיהוֹן, וְכָל אִינּוּן אָתִין וּגְבוּרָן. אָמַר וְאָנֹכִי יהו"׳ה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ - דְּתַמָּן הֲוָה בְּאִתְגַּלְיָיא יְקָרָא דִּילֵיהּ. וְאִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ עַל יַמָּא, וְחָמוּ זִיו יְקָרָא עִלָּאָה דִּילֵיהּ אַפִּין בְּאַפִּין. דְּלָא תֵּימְרוּן אֱלָהָא אָחֳרָא הוּא דְּמַלִּיל עִמָּנָא, אֶלָּא אֲנָא הוּא דַּחֲמִיתוּן בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, אֲנָא הוּא דְּקָטַלְנָא סָנְאֵיכוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם. אֲנָא הוּא דְּעָבֵדְנָא כָּל אִינּוּן עֶשֶׂר מְחָאָן בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם. וּבְגִּינֵי כַּךְ, ׳וִאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע׳ - דְּלָא תֵּימָא דְּאָחֳרָא הֲוָא, אֶלָּא אֲנָא הוּא כֹּלָּא.
תרגום
וְאַחַר כָּךְ רָאוּ כַּמָּה נִסִּים וְכַמָּה גְבוּרוֹת, וְלָקַח אוֹתָם הקב"ה לַעֲבוֹדָתוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם רָאוּ כַּמָּה נִסִּים וְאוֹתוֹת בְּעֵינֵיהֶם, וְכָל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, אָמַר ׳וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ (הושע יג, ד) - שֶׁשָּׁם הָיָה כְבוֹדוֹ בְּהִתְגַּלּוּת. וְהִתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם עַל הַיָּם, וְרָאוּ אֶת זִיו הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן פָּנִים בְּפָנִים. שֶׁלֹּא תֹאמְרוּ שֶׁאֱלוֹהַּ אַחֵר הוּא שֶׁדִּבֵּר עִמָּנוּ, אֶלָּא אֲנִי הוּא שֶׁרְאִיתֶם ׳בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳, אֲנִי הוּא שֶׁהָרַגְתִּי אֶת שׂוֹנְאֵיכֶם ׳בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳, אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי כָּל אוֹתָן עֶשֶׂר מַכּוֹת ׳בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע׳ - שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁאַחֵר הָיָה, אֶלָּא אֲנִי הוּא הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולבתר, חמו כמה נסין, וכמה גבוראן, ונטל לון קודשא בריך הוא לפולחניה. ובגין דכלהו חמו כמה נסין ואתין בעיניהון, וכל אינון אתין וגבורן. אמר ואנכי יהו"׳ה אלהיך מארץ מצרים׳ - דתמן הוה באתגלייא יקרא דיליה. ואתגלי עלייהו על ימא, וחמו זיו יקרא עלאה דיליה אפין באפין. דלא תימרון אלהא אחרא הוא דמליל עמנא, אלא אנא הוא דחמיתון בארעא דמצרים, אנא הוא דקטלנא סנאיכון בארעא דמצרים. אנא הוא דעבדנא כל אינון עשר מחאן בארעא דמצרים. ובגיני כך, ׳ואלהים זולתי לא תדע׳ - דלא תימא דאחרא הוא, אלא אנא הוא כלא.
התרגום: ואחר כך ראו כמה נסים וכמה גבורות, ולקח אותם הקב"ה לעבודתו. ומשום שכלם ראו כמה נסים ואותות בעיניהם, וכל אותם נסים וגבורות, אמר ׳ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים׳ (הושע יג, ד) - ששם היה כבודו בהתגלות. והתגלה עליהם על הים, וראו את זיו הכבוד העליון פנים בפנים. שלא תאמרו שאלוה אחר הוא שדבר עמנו, אלא אני הוא שראיתם ׳בארץ מצרים׳, אני הוא שהרגתי את שונאיכם ׳בארץ מצרים׳, אני הוא שעשיתי כל אותן עשר מכות ׳בארץ מצרים׳. ומשום כך, ׳ואלהים זולתי לא תדע׳ - שלא תאמר שאחר היה, אלא אני הוא הכל.
מן המפרשים
הסולם: ולבתר חמו כמה וכו׳: ואח״כ ראו כמה נסים, וכמה גבורות. ולקחם הקב״ה לעבודתו. ומשום שכולם ראו כמה נסים ואותות בעיניהם, וכל אלו אותות וגבורות, אמר ואנכי ה׳ אלקיך מארץ מצרים, ששם היה הכבוד שלו בגלוי. ונגלה עליהם על הים, וראו זיו יקר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: