מיום שהיו ישראל בעולם לא הכירו כבוד הקבה רק במצרים שם נבחנו האבות כזהב
קדושים · אנכי ה אלהיך בלשון יחיד וכאן בלשון רבים - סוד רצון אחד בהר סיני · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף פד ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא, מִן יוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בַּר בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, דַּהֲווּ בְּהַהוּא פּוּלְחָנָא קַשְׁיָא, וְצָוְוחוּ לָקֳבְלֵיהּ, וְלָא אִשְׁתָּנּוּ מִנִּימוּסָא דִּלְהוֹן לְעָלְמִין. וְתַמָּן אִתְבְּחִינוּ אֲבְהֲתָנָא, כִּדַהֲבָא מִגּוֹ שָׁפְכָה. (ס"א כפתורא דדהבא מגו טפסא) וְעוֹד, דַּהֲווֹ חָמָאן בְּכָל יוֹמָא, כַּמָה חַרְשִׁין, כַּמָה זִינִין בִּישִׁין, לְאַטְעָאָה לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, וְלָא סָטוּ מֵאָרְחָא לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וְאַף עַל גַּב דְּלָא הֲווֹ יַדְעֵי כָּל כַּךְ בִּיקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא הֲווֹ אַזְלִין בָּתַר נִימוּסֵי אֲבָהַתְהוֹן.
תרגום
אֶלָּא, מִיּוֹם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, לֹא הִכִּירוּ אֶת כְּבוֹד הקב"ה, רַק בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה קָשָׁה וְצָוְחוּ כְנֶגְדּוֹ, וְלֹא שִׁנּוּ מִנִּימוּסֵיהֶם לְעוֹלָמִים. וְשָׁם נִבְחֲנוּ הָאָבוֹת, כְּזָהָב מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת (כהתוך הַזָּהָב מִתּוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת). וְעוֹד, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּכָל יוֹם כַּמָּה כְשָׁפִים, כַּמָּה מִינִים רָעִים, לְהַטְעוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם, וְלֹא סָטוּ מִן הַדֶּרֶךְ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִים כָּל כָּךְ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה, אֶלָּא הָיוּ הוֹלְכִים אַחַר מִנְהֲגֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, מן יומא דהוו ישראל בעלמא, לא אשתמודעו יקרא דקודשא בריך הוא. בר בארעא דמצרים, דהוו בההוא פולחנא קשיא, וצווחו לקבליה, ולא אשתנו מנימוסא דלהון לעלמין. ותמן אתבחינו אבהתנא, כדהבא מגו שפכה. (ס"א כפתורא דדהבא מגו טפסא) ועוד, דהוו חמאן בכל יומא, כמה חרשין, כמה זינין בישין, לאטעאה לון לבני נשא, ולא סטו מארחא לימינא ולשמאלא. ואף על גב דלא הוו ידעי כל כך ביקרא דקודשא בריך הוא, אלא הוו אזלין בתר נימוסי אבהתהון.
התרגום: אלא, מיום שהיו ישראל בעולם, לא הכירו את כבוד הקב"ה, רק בארץ מצרים, שהיו באותה עבודה קשה וצוחו כנגדו, ולא שנו מנימוסיהם לעולמים. ושם נבחנו האבות, כזהב מתוך הפסלת (כהתוך הזהב מתוך השלהבת). ועוד, שהיו רואים בכל יום כמה כשפים, כמה מינים רעים, להטעות את בני האדם, ולא סטו מן הדרך לימין ולשמאל. ואף על גב שלא היו מכירים כל כך בכבודו של הקב"ה, אלא היו הולכים אחר מנהגי אבותיהם.
מן המפרשים
מקדש מלך: ותמן אתבחינו אבהתנא וכו' פי' משני סיבות אמר הכתוב ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים. חדא שאע"פי שהיו באותה עבודה קשה לא שינו דתם ח"ו וניכר שה' אלהיהם. ומ"ש בסמוך ובגין דכולהו חמו כמה נסין וגו' אמר ואנכי וכו' הוא סיבה אחרת ג"כ לפי…
אור החמה: ואע"ג דלא הוו ידעי ביקריה על צד החכמה אלא על צד האמונה. וז"ש הוו אזלין בנמוסי וגומר וכדי להודיעם על צדדי החכמה חמו בעיניהון דהיינו צד המופת והיינו ונטל לון קב"ה לפולחניה והיינו מארץ מצרים על צד המופת ואח"כ על צד הנבואה והיינו…
הסולם: אלא מן יומא וכו׳: ומשיב, אלא מן יום שהיו ישראל בעולם לא נודע כבוד הקב״ה חוץ מבארץ מצרים, שהיו בעבודה קשה ההוא, וצעקו לפניו, ולא נשתנו מן המנהג שלהם לעולם. ושם נבחנו אבותינו כזהב מתוך הצבור שבכור. ועוד, שהיו רואים בכל יום כמה…