בעשרת הדברות לשון יחיד וכאן לשון רבים - מיום שהיו ישראל לא נמצאו ברצון אחד כבסיני
קדושים · אנכי ה אלהיך בלשון יחיד וכאן בלשון רבים - סוד רצון אחד בהר סיני · מאמר 13 · פיסקה 1 · דף פד ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָיא, בְּקַדְמִיתָא - ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ - ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ - לֹא תִשָּׂא. לֹא תִרְצַח. לֹא תִנְאָף. לֹא תִגְנוֹב. בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי. וְהָכָא - ׳אֲנִי יהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳. ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ - ׳אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים׳ - בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא, לָא אִשְׁתְּכָחוּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּלִבָּא חַד, וּבִרְעוּתָא חֲדָא, כְּמָה בְּהַהוּא יוֹמָא דְּקַיְימוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי. וְעַל דָּא כֹּלָּא אִתְּמַר בְּלָשׁוֹן יְחִידָאי. לְבָתַר בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין, דְּהָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כַּךְ בְּהַהוּא רְעוּתָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בָּרִאשׁוֹנָה - ׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךְ׳ (ויקרא יט, יב) - ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ - לֹא תִשָּׂא. לֹא תִרְצַח. לֹא תִנְאָף. לֹא תִגְנֹב. בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְכָאן - ׳אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (ויקרא יט, ב). ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (ויקרא יט, ג) - ׳אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים׳ (ויקרא יט, ד) - בִּלְשׁוֹן רַבִּים. אֶלָּא בֹּא רְאֵה, מִיּוֹם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצוּיִים בָּעוֹלָם, לֹא נִמְצְאוּ לִפְנֵי הקב"ה בְּלֵב אֶחָד וּבְרָצוֹן אֶחָד כְּמוֹ בְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָמְדוּ בְּהַר סִינַי, וְעַל כֵּן הַכֹּל נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן יָחִיד. אַחַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצְאוּ כָּל כָּךְ בְּאוֹתוֹ הָרָצוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא, בקדמיתא - ׳אנכי יהו"ה אלהיך׳ - ׳זכור את יום השבת׳ - לא תשא. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. בלישנא יחידאי. והכא - ׳אני יהו"ה אלהיכם׳. ׳איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמרו׳ - ׳אל תפנו אל האלילים׳ - בלישנא דסגיאין. אלא תא חזי, מיומא דהוו ישראל שכיחין בעלמא, לא אשתכחו קמי קודשא בריך הוא, בלבא חד, וברעותא חדא, כמה בההוא יומא דקיימו בטורא דסיני. ועל דא כלא אתמר בלשון יחידאי. לבתר בלישנא דסגיאין, דהא לא אשתכחו כל כך בההוא רעותא.
התרגום: אמר רבי חייא, בראשונה - ׳אנכי ה' אלהיך׳ (ויקרא יט, יב) - ׳זכור את יום השבת׳ - לא תשא. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. בלשון יחיד. וכאן - ׳אני ה' אלהיכם׳ (ויקרא יט, ב). ׳איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתתי תשמרו׳ (ויקרא יט, ג) - ׳אל תפנו אל האלילים׳ (ויקרא יט, ד) - בלשון רבים. אלא בא ראה, מיום שהיו ישראל מצויים בעולם, לא נמצאו לפני הקב"ה בלב אחד וברצון אחד כמו באותו יום שעמדו בהר סיני, ועל כן הכל נאמר בלשון יחיד. אחר בלשון רבים, שהרי לא נמצאו כל כך באותו הרצון.
מן המפרשים
אור החמה: אלא ת"ח מיומא דהוו ישראל שכיחין וגו' הענין שפסקה זוהמתן ונסתלקה שנאת חנם מביניהם ולכך היו בלב א' ונתנה התורה בלשון יחיד. אמנם אחר שחטאו בעגל שלט בהם יצה"ר ותחלתו בשנאת חנם ופרוד הלבבות שהיא שקולה כנגד כל העבירות שבתורה. ולכך…
הסולם: אמר ר׳ חייא וכו׳: אר״ה, בתחילה בעשרת הדברות, כתוב, אנכי ה׳ אלקיך, זכור את יום השבת, לא תשא, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, בלשון יחיד. וכאן, כתוב, אני ה׳ אלקיכם, איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמרו, אל תפנו אל האלילים, בלשון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: